אנו עומדים בסוף חודש סיון, אחרי 'קבלת התורה' של שנת תשפ"ב. מן הראוי להבין כאן סיפור נפלא שסיפר לנו בהתרגשות אחד מבעלי המעשה.
היה זה לפני שש שנים, בשנת תשע"ו. קבוצת אברכים העוסקים בשחיטת והכשרת בשר לאלפי בתי ישראל, עם ההכשר המהודר של "העדה החרדית", יצאו לנסיעה מאוחדת לרגל יומא דהילולא רבא (ח"י סיון) של הרה"ק רבי ישכר בער מראדושיץ זי"ע. הן בעודנו חי ידוע היה צדיק וקדוש זה כבעל מופת גדול המחולל פלאות, וכאשר העיד בעצמו שהגיע לעולם כדי להראות לכל שיש בורא עולם ומנהיג לבירה והוא מנהג את עולמו כרצונו, בדרכים פלאיות, ולפעמים גם בשידוד המערכות ושינוי הטבע. וגדולים צדיקים במיתתם, ומקום מנוחתו ידוע כמקום עליה לרגל ביומא דהילולא דיליה לפעול ישועות בעד הכלל והפרט, כך היה ידוע עד לפני המלחמה האחרונה.
ובכן, האברכים הללו יצאו לנסיעה לראדושיץ לפעול ישועות לקראת יומא דהילולא ח"י סיון שחל אז ביום ששי פרשת שלח. הם הגיעו ביום ששי לראדושיץ שבפולין והתפללו ביחד על הכלל ועל הפרט. בשבת קודש שהו האברכים בדינוב בצילא דמהימנותא דרבותינו הקדושים לבית דינוב זי"ע, וביום ראשון בבוקר יצאו לכיוון קטוביץ' לחזרתם ארצה.
מתחלה אמרו להם שהם צריכים לצאת לדרכם כבר בשעה 9:30 בבוקר, מכיוון שהטיסה שלהם אמורה לצאת בשעה 3:45 אחה"צ, והדרך מדינוב לקטוביץ' לוקחת בערך ארבע שעות וחצי, ועליהם להיות שם לפחות שעתיים לפני צאת הטיסה, אך הם רצו להתפלל שחרית במתינות ולכן איחרו קצת ויצאו אחרי השעה 10:00.
באמצע דרכם, הם רואים פתאום לנגד עיניהם רכב משא גדול (טרעילע"ר) מתנגש בצד הכביש ומתהפך על צידו… הרכב היה גדול כל-כך, שלדבריהם טרם ראו כמוהו במקום מגורם בארץ ישראל. רחב וארוך מאד מאד. הרכב התהפך לגמרי, חזיתו התרסקה, והנהג הגוי יצא שלד של אדם, מרוסק לגמרי. הרכב הענק נשכב בדיוק על רוחב הכביש, כך שחסם אותו לגמרי, אין יוצא ואין בא… מה עושים עכשיו?! הם צריכים להגיע בעוד כשעה וחצי לקטוביץ, והם תקועים כאן בלי אפשרות לזוז, ונשאר להם רק לצפות במהומה השוררת במקום.
אחרי שעה קלה התקשר אליהם בבהלה הרה"ח ר' פנחס פאמפ שליט"א יו"ר מוסדות בני יששכר – דינוב, המנהל את המקום במסירות זה שנים רבות, והוא זה שסידר להם את ההסעה, והודיע להם שהנה עוד כשעה קלה המטוס ממריא… הם סיפרו לו על המתרחש וכי במצב כזה אין הם יכולים לעשות כלום בדרך הטבע, סגורים הם מכל הצדדים, נבוכים הם בארץ, סגר עליהם הרכב, אין יוצא ואין בא.
או אז נעמד אחד מהנוסעים, והציע את הסגולה המפורסמת בשם הרה"ק הס"ק מראדושיץ זי"ע, להבטיח י"ט פרוטות לצדקה ולהזכיר את נשמתו של הסבא קדישא. סגולה זו מקובלת עפ"י מעשה שהיה, שפעם אחת הגיע כפרי אחד ובכה לפניו שיש לו משפט קשה בערכאות, ואמר לו הצדיק ליתן י"ט פרוטות, ואח"כ הסביר זאת עפ"י הפסוק 'כי גוי אובד עצות המה' – "גוי" בגימ' י"ט. וכך הווה, היהודי הצליח במשפטו והגוי אבד מן העולם (הובא בספר נפלאות הסבא קדישא).
הם עשו את הסגולה, והנה מיד נפל להם רעיון: הרי השוטרים פינו נתיב מיוחד עבור כלי רכב של הצלה, משטרה, ומכבי אש. הם הפכו אפוא את פניהם ונסעו בנתיב ההוא לאחור, בכיוון הנגדי [זאת אחרי שבדקו היטב שרכבי ההצלה כבר הפסיקו לנסוע שם, כדי שלא תצא מזה סכנה ח"ו], עד שהגיעו לאיזו פניה, שמשם היה אפשר לעשות סיבוב ובהמשך לחזור לדרך המלך לכביש הראשי המוביל לקטוביץ.
הם כבר חשבו כי הכל מאחוריהם, אך התברר כי השמחה היתה מוקדמת. מטרים ספורים לפני הפניה המיוחלת, עצר אותם שוטר ומנע מהם להמשיך לנסוע… מיד קם אחד מביניהם וניסה שוב להשתמש עם ה'סגולה' הפלאית, מכוחו של אותו צדיק הרה"ק מראדושיץ זי"ע. הבטיח י"ט פרוטות ואמר את הפסוק כי גוי אובד עצות המה. וראה זה פלא – פתאום נתן להם השוטר רשות לנסוע, ממש גו"י אובד עצות…
הדרך נפתחה לפניהם, הרכב החל להאיץ, אך טלפון בהול מר' פנחס השבית את השמחה. נשארו להם עוד כעשרים דקות עד הטיסה, ועדיין לפניהם כמאה וחמשים ק"מ עד לקטוביץ. בדרך הטבע אין להם סיכוי להגיע בזמן.
בצר להם, קם פתאום אחד מן החבורה, ור' בנימין שמו, קפץ בהתרגשות והכריז: "כח התורה הרי גדול מאד, אז אם י"ט פרוטות יכולות לעזור, אולי שמישהו יבטיח ללמוד י"ט דפי גמרא עד סוף השבוע… הרי אנו עומדים אחר קבלת התורה!! אומר ועושה – הוא קיבל על עצמו לגמור י"ט דפים עד סוף השבוע, בתפילה שבזכות התורה יצליחו להגיע לטיסה.
לא עברה יותר מדקה, ור' פנחס מתקשר בהתרגשות גדולה ועצומה, ובפיו בשורה גדולה: הוא נמצא שם בקטוביץ, ומספר להם שהכריזו עכשיו על איחור הנסיעה בשעה, דהיינו במקום רבע לארבע המטוס ייצא ברבע לחמש. לא ידועה סיבת האיחור.
אך בזה עדיין לא תם הסיפור. מיד כשהגיעו לקטוביץ גילו כי נקלעו למבוכה חדשה: בטיסה זולה שכזו אסור לעלות למטוס עם חבילה (מזוודה) גדולה, והאפשרות היחידה היא להכניס אותה במקום שמכניסים את המזוודות הגדולות בתוספת תשלום, אך האפשרות זו נחסמה לעת עתה, כיון שהגיעו לשם ב'רגע האחרון' וכבר היה הכל סגור.
אך כוחה של ה'קבלה' על לימוד התורה, ליווה אותם גם עתה. למרבה הפלא – אחרי שהספיקו עוד להתפלל מנחה, הגיעו הממונים ודחקו בהם בבהילות לעלות למטוס עם כל החבילות שבידיהם, כשאין הם מסתכלים כלל על הגודל, דבר שבדרך כלל הם מקפידים עליו מאד, כידוע.
הם ניסו לדלות מפיהם של האחראים את סיבת העיכוב של הטיסה, אך הם לא ידעו להסביר זאת. לא היתה ידועה להם שום תקלה או סיבה אחרת. אבל בני החבורה דנן ידעו גם ידעו מהי הסיבה האמיתית. אכן, שידוד מערכות בזכות "י"ט דפי גמרא", ובזכות תפלת שחרית במתינות – – –
(גליון קנין התורה בהעלותך פ"ב, הובא ע"י הרב פנחס זרביב מכון 'למעשה'. לתגובות ולחומר נוסף [email protected])