הרב שמעון טיקוצקי
סיפור שתחילתו בז' שבט בעיירה לעלוב שבפולין, בהשתטחות על ציונו רבינו הקדוש הרבי ר' דוד זי"ע ביום ההילולא בשנה זו, וסופו באישון ליל בהר הזיתים, בקבלה טובה שנתקבלה על ציונו של כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב זי"ע.
כדי לשמוע את כל פרטי הסיפור מכלי ראשון פנינו השבוע לבעל המעשה, הרה"ח ר' יחיאל סגל שליט"א, מיקירי חסידי ויז'ניץ בבני ברק שניאות לגולל באוזנינו את הסיפור המלא, מכלי ראשון, במטרה לעורר את הציבור ולפרסם בריש גלי עד היכן מגיע כוחה הסגולי של הקבלה וההתחייבות 'שלא לדבר בעת התפילה' על ציונו של אדמו"ר זי"ע, קבלה שבכוחה לפעול ישועות וכל מילי דמיטב. כפי שעולה מהסיפור שלפנינו.
פרק ראשון: ז' שבט לעלוב, תשפ"ב
בשנים האחרונות זוכה אני לסייע לבחור יקר ערך ששמו הוא 'יוסף יובל בן רחל'. מדובר בבחור שנולד למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות, אך הוא עצמו מיום עומדו על דעתו התקרב לכור מחצבתו והפך לבעל תשובה אציל נפש, עובד ה' משכמו ומעלה.
לאחר כמה שנים בישיבה הרגיש יוסף יובל שהגיע זמנו להקים בית נאמן בישראל, המושתת על התורה ואדני ההלכה, אלא שכאן נתקעה הרכבת על הפסים. שום שידוך לא קרם עור וגידים. כל הצעה שעלתה והציתה שביבי תקווה, נתקעה חיש מהר וירדה כלעומת שבאה, כל פעם מסיבה אחרת.
אגב, שמו המקורי של הבחור היה 'יובל' בלבד, אך במהלך השנים הוא נכנס אל מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א וביקש להתברך מפיו, והורה לו הגר"ח להוסיף את השם 'יוסף' לשמו המקורי יובל, ועד מהרה הפך כינויו בקרב ידידיו 'יוסף הצדיק'.
השנים חולפות. 'יוסף הצדיק' כבר חצה את העשור השני לחייו, כבר בן שלושים, שלושים וחמש, ארבעים! ועדיין לא זכה למצוא את זיווגו. כל מי שמתוודע לסיפור לא יכול להישאר שווה נפש ומתגייס לעניין, מנסה לתרום את חלקו, למצוא רעיון של שידוך הגון עבור הבחור היקר, אך אפס, נראה כאילו ננעלו שערי שידוך בפניו.
כמה ימים לפני ז' שבט תשפ"ב, הילולת הרבי ר' דוד מלעלוב זי"ע, ניצתה בליבי החלטה פנימית: אני נוסע השנה ללעלוב, לציון המפורסם מדורי דורות כמקום מסוגל לישועות שלא כדרך הטבע כדי להתפלל עבור יוסף יובל. ברגע האחרון הספקתי לרכוש כרטיס לנסיעה 'מורחבת', מהשבת שלפני ההילולא, כולל נסיעה לליזענסק ביום שלמחרת ההילולא. באמתחתי הייתה רשימה של כמה קרובי משפחה הזקוקים לישועה שהתכוונתי להזכיר בלעלוב, אך השם הבולט כאמור היה 'יוסף יובל בן רחל', יצאתי מתוך החלטה נחושה לפעול עבורו ישועה בציונו של הצדיק האוהב ישראל מלעלוב.
אגב, זו לא תהיה הפעם הראשונה שאני נוסע ללעלוב ליום ההילולא, לפני 11 שנים זכיתי לנסוע והרושם המרומם שנותר חקוק בעצמותיי גרם לי לחזור שנית. וכך, ביו מאות היהודים שעשו את השבת המרוממת שלפני ההילולא, בצל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בעיירה לעלוב, נמצא גם ר' יחיאל ששפתיו לא מפסיקות להתפלל ולבקש על הציון עבור הישועה לשמה הגיע.
ביום ההילולא עצמו שחל השנה ביום ראשון, הוא התפלל ושפך דמעות כמים על הציון ובמהלך עריכת השולחן הטהור אף זכה לגשת אל כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב שליט"א למסור לו קוויטל ולהזכיר בפרוטרוט את הבחור בעל התשובה, יוסף יובל, הזקוק לשידוך.
למחרת ההילולא הוא עדיין נשאר בלעלוב וזכה לשגר שוב קוויטל מיוחד באמצעות המשב"ק הרה"ח ר' אהרן לוסטיג שליט"א לקודש פנימה בו ביקש שוב על הבחור יוסף יובל, בהסבירו שמדובר בבחור שיש לו קשר עמו. באותו יום הוא המשיך עם קבוצת חסידים לליז'ענסק ומשם חזר, בשעת ליל, לארץ ישראל.
"אך כל זה היא רק ההקדמה", כפי שהוא אומר.
פרק שני: בית החיים ויז'ניץ ב"ב
יום שישי ערש"ק פר' בשלח – שבת שירה. גשמי ברכה שוטפים את מצבותיו הלבנבנות של בית החיים ויז'ניץ בפאתי בני ברק. רק יחידי סגולה, בודדים, שוהים במזג אוויר שכזה בבית החיים, תחת כיפת השמים, אחד מהם הוא ר' יחיאל דנן.
"ערב שבת בשלח, פרשת קריעת הים" הוא מסביר, "הרגשתי דחף פנימי ללכת ולהתפלל לזיווגו של הבחור יוסף יובל, שהרי אמרו חז"ל 'קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף', ובשבת כזו בה קוראים על קריעת הים – הקריאה מעוררת את הזמן".
שעה ארוכה הוא עומד באוהל אדמור"י ויז'ניץ וקורא פרקי תהלים בהתעוררות לישועת הבחור היקר, שימצא כבר את זיווגו. כשהוא יוצא מפתח האוהל החמים טופחים בפניו זרזיפי מים שמזכירים לו שבחוץ, בעולם, מתחוללת כעת סערת גשמים. באורח יוצא דופן הוא החל לפסוע לכיוון הדרומי של בית החיים, למרות שתמיד הוא נוהג לקצר ולצאת מצד מזרח, לכיוון רחוב 'קהילות יעקב'.
והנה כשהוא חולף ליד ציונו של מרנא ה'חזון איש' זצוק"ל הוא מבחין בדמות של יהודי נכבד העומד תחת מטרייה ושקוע בתפילה נרגשת. כשהוא מתקרב מעט יותר הוא מגלה שמדובר בהגה"צ רבי יצחק קולדצקי שליט"א, חתנו הנודע של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א (לא הכרתיו אישית קודם, הוא מבהיר, רק על פניו זיהיתי אותו).
בהתקרבו אליו הוא מבחין שממש ברגע זה מסיים רבי יצחק להתפלל וסוגר את התהילים. בהחלטה של רגע הוא ניגש אליו כדי לבקש את ברכתו עבור יוסף יובל. במילים קצרות הוא מספר על הבחור בעל התשובה המתקשה במציאת זיווג, לאחר שכל ניסיון וכל מאמץ לא הניב פרי, "בחור כזה 'הכל קרוביו', כולם מחויבים לעזור לו", הוא מפציר נרגשות, "אנא התפללו למענו, הזכירו אותו לישועה".
הרב קולדצקי שליט"א נועץ מבטו ביהודי החסידי שלפניו, מתהרהר קלות. "זקוקים אתם לישועה?" הוא אומר בטון נחרץ, "פארט קיין לעלוב, תסעו ללעלוב!"… מילים שלא ייאמנו למי שקרא את הסיפור עד כאן.
נשימתו של ר' יחיאל נעתקת, ליבו פועם בחוזקה, ראשו מסתחרר קלות. "מה זאת אומרת סעו ללעלוב?" הוא משתומם, "הרי רק עכשיו חזרתי מלעלוב, לפני יומיים בלבד נחתתי חזרה מפולין"…
"לא" מתחייך הרב קולדצקי, "לא התכוונתי שתיסע לעיירה לעלוב בפולין, התכוונתי שתיסע לציונו של כ"ק האדמו"ר מלעלוב זי"ע בהר הזיתים ותבטיח ותקבל על ציונו כי מהיום והלאה לא מדברים בשעת התפילה.
"אני יכול לספר לך מניסיון אישי" הוסיף הרב קולדצקי בגילוי לב, "שאני עצמי ראיתי ישועות ודברים מופלאים בכוחה של סגולה נפלאה זו. מאז שהתוודעתי אליה כבר זכיתי לנסוע כמה וכמה פעמים לציונו של הרבי מלעלוב בהר הזיתים, למעני ולמען יהודים אחרים שנזקקו לישועה.
"קבלנו על עצמנו להתחזק בזהירות מלדבר בעת התפילה, והדבר פועל! הישועות לא מאחרות לבוא!" (מאוחר יותר יספר הרב קולדצקי שליט"א לר' יחיאל על האופן בו נחשף לסגולה זו, לאחר שבהשגחה פרטית הגיע לידיו ספרו הנפלא של האי ספרא רבא, הרה"ח רבי יאיר ויינשטוק שליט"א, 'הרבי הקדוש מלעלוב' בו הוקדש פרק נרחב לפעלו של רבינו ועמידתו על המשמר בנושא זה בחיי חיותו וגם על הישועות הפלאיות שנראו לאחר הסתלקותו לכל אלו שהבטיחו על ציונו הקדוש 'שלא לדבר בעת התפילה').
"כבוד הרב" נענה ר' יחיאל, "אני מכיר היטב את הבחור המדובר, הוא לא מדבר מעולם בשעת התפילה, לשם מה לו לנסוע ולקבל על עצמו דבר שהוא במילא מקפיד עליו".
"לא" עומד הרב קולדצקי בתוקף על דבריו, "ל'קבלה' יש משמעות אחרת, יש תוקף וכוח אחר לגמרי כשמקבלים דבר ב'קבלה' גמורה. אמור לבחור שיקבל על עצמו בפה מלא שלא לדבר בשעת התפילה, ובעז"ה יראה ישועות".
המילים האחרונות הממו את ר' יחיאל, הוא כבר נוכח לראות שדבר לא פשוט קורה כאן. הוא נסע ללעלוב כדי לפעול ישועה, וכאן בארץ ישראל, כעבור יומיים, הוא מקבל שוב 'הפנייה' בהשגחה פרטית להשתטח על ציון נכדו של הרבי ר' דוד, ה"ה כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע. לרגע הרגיש מעין תחושתו של ר' אייזיק ר' יעקל'ס שנסע לחפור ולחפש אוצר מתחת לגשר ולבסוף התברר שהאוצר נמצא אצלו בבית. הוא נסע לפעול ישועה בפולין ומשמים משגרים אותו בדרך פלאים להתפלל ולפעול בארץ ישראל.
בימים הקרובים הוא החל להתעניין בכל דרך כיצד מגיעים והיכן מיקומו המדויק של ציונו של רבינו זי"ע בהר הזיתים, מה שמתברר כפרויקט לא פשוט למי שאינו נמנה על חסידי לעלוב ושבילי הר הזיתים אינם נהירין לו.
לאחר מסע בירורים קצר הוא הגיע אל הרה"ח ר' יוסף גולדברג שליט"א, מחשובי אנ"ש, סיפר לו על העניין וביקש את עזרתו. ר' יוסף שליט"א בשמעו את הסיפור הציע בפשטות להצטרף בעצמו לנסיעה להר הזיתים ולהיות 'מראה מקום' עבור הזקוק לישועה, מה גם שמדובר היה בשבוע של פרשת משפטים – ימי השובבי"ם.
הנסיעה נקבעה ליום חמישי בלילה – ליל שישי. עודו מתכנן את הנסיעה לירושלים, פונה ר' יחיאל אל הבחור יוסף יובל ומספר לו על הסגולה המופלאה שהגיעה לאוזנו. "אני הרי תמיד מקפיד שלא לדבר בעת התפילה", תמה הבחור כצפוי באוזניו, והוא חזר על דבריו של הרב קולדצקי: "יש כוח מיוחד ל'קבלה' בפה מלא".
"אם כך" אומר הבחור, "אקבל זאת על עצמי בלי נדר".
בבוקרו של יום חמישי מקבל ר' יחיאל שיחת טלפון נרגשת מהבחור. "אני חייב לומר לך שצדקת, כבר שנים שאני נזהר מלדבר בעת התפילה, אך מעולם לא היה לי ניסיון של ממש לשוחח. "והנה היום, זמן קצר לאחר שדיברנו על ה'קבלה', אירע לי ניסיון עצום לדבר, באמצע תפילת שחרית ניגש אליי מישהו בשאלה דחופה וניסה בכוח ובעקשנות לחלץ מפי תשובה, היה לי ניסיון גדול לנצור את פי בכוח.
"ראה מה כוחה של קבלה, עד כמה היצר לא יכול לסבול שיהודי מקבל על עצמו דבר ב'קבלה', אני כבר מבין איזה כוח עצום יש כאן".
בערבו של יום חמישי, שעה קלה לפני הנסיעה התברר שהבחור עצמו, יוסף יובל, לא יוכל להצטרף לנסיעה, אך הדבר לא הרפה את ידיו של ר' יחיאל, הוא ביקש את רשותו לשמש כשלוחו ולקבל בשמו את ההבטחה על הציון, בגדר 'זכין לאדם שלא בפניו', כשבנוסף הוא עצמו התכוון לקבל על עצמו להתחזק בנושא, לזכותו וישועתו של הבחור.
פרק שלישי: בציון הרבי זי"ע בהר הזיתים
יום חמישי בלילה, אור לערש"ק פרשת יתרו, קבלת התורה, חמישה יהודים מטפסים במדרגות המוליכות לציונו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, ביניהם ר' יחיאל, ר' יוסף גולדברג, ועוד כמה יהודים שאף הם זקוקים לישועות והצטרפו לנסיעה.
השתטחות נרגשת, פרקי תהלים קורעים את הדממה החשוכה, בשפתיים דולקות ובלב הומה מקבל ר' יחיאל על עצמו ובשליחותו של הבחור את הקבלה הגמורה שלא לדבר בעת התפילה. בסיום המעמד קורא ר' יחיאל את ה'מי שברך' המפורסם שחיבר בעל התוספות יום טוב לזכות 'כל מי ששומר פיו ולשונו שלא לדבר בעת התפילה', וכולם עונים אמן בלב נרגש.
כבר ביציאה מבית החיים מתקשר ר' יחיאל אל הבחור יוסף יובל ומספר לו על המעמד רווי ההתעלות שעבר עליו כעת בציונו של הרבי מלעלוב ומעורר אותו לשמור ביתר שאת על הקבלה שקיבל בשליחותו.
לא ניכנס לפרטי הדברים שהתגלגלו במהירות מרגע זה ואילך, אך זאת נאמר: ביום חמישי בלילה ערש"ק פרשת משפטים תשפ"ב, שבוע בדיוק מיום ליום מאז הקבלה על ציונו של אדמו"ר זי"ע, נחוגה שמחת ה'ווארט' של הבחור החתן החשוב יוסף יובל שיחי' שבא בקשרי שידוכין בשעה טובה ומוצלחת!
בין הנוכחים בשמחת האירוסין המרגשת עבר הסיפור המופלא מפה לאוזן והכה גלים, ומני אז הוא הולך ומתפרסם ברחבי העולם היהודי, ובכל מקום אליו הוא מגיע הוא מותיר רושם עצום, מעורר ומדרבן יהודים להתחזק ולקבל על עצמם בקבלה גמורה: 'לא לדבר בשעת התפילה וקריאת התורה'.
לסיום, מוסיף ר' יחיאל שליט"א, כששאלתי את הגה"צ רבי יצחק קולדצקי שליט"א את רשותו לפרסום המעשה הוא נעתר לבקשתי בתנאי אחד, שיחד עם הסיפור אפרסם גם דברי התעוררות במעלת השתיקה בשעת התפילה וקריאת התורה.
פניתי אפוא, מוסיף ר' יחיאל, אל הרה"ח ר' מרדכי גלבשטיין שליט"א מחשובי אנ"ש ומנהל ת"ת דחסידי לעלוב בבני ברק והוא חזר באוזניי על אמרת קדשו של הרבי זי"ע על כוח וסגולת השתיקה בשעת התפילה לפעול ישועות ליהודים.
וכך היה אומר רבינו זי"ע על הפסוק במגילת אסתר "ואם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים": 'בעת הזאת' – הכוונה לשעת התפילה, כמ"ש (תהלים סט, ד) 'ואני תפילתי לך ה' עת רצון', דעל ידי שמחרישין בעת התפילה מביאים בכך רוח והצלה עבור כלל ישראל. ועוד היה אומר רבינו זי"ע על הפסוק 'שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו' די"ל שהפסוק רומז על שעת התפילה, יהודי השומר פיו ולשונו מלדבר בעת התפילה, 'שומר מצרות נפשו' וניצל מכל דבר שאינו טוב, עכד"ק.
(גיליון אהל מועד – לעלוב)