הקורונה עשתה לו רק טוב
טוני המשיך להנהן בזמן שחבריו בכו על המצב, ורק חיכה להזדמנות הנכונה לחמוק מהמקום. הוא תיעב את השיחות מהסוג הזה: "מתי כבר תיגמר הקורונה…" "כמה נפגעתי מכל המצב הזה…" אומרים שבעוד חודש החיים יחזרו למסלולם…" טוני ידע היטב על בְּשָׂרוֹ שֶׁאֵלֶּה אמירות טפשיות שרק גורמות לאדם ללכת ולשקוע בתוך הבוץ שהוא יוצר לעצמו.
טוני הוא איש עסקים אמתי. ואיש עסקים אמתי מוצא הזדמנות בכל מצב. ומבחינה עסקית הקורונה עשתה לו רק טוב.
הוא אמנם מנהל רשת של חנויות ביגוד במקומות מרכזיים, והחנויות שלו היו מושבתות בזמן הקורונה.
אבל באופן כללי העסקים שלו דווקא פרחו. כבר ברגע שהקורונה פרצה לחיינו הוא לא בזבז זמן על בכיינות, על חדשות, או על פרשנויות של מומחים – אלא התחיל לעבוד והסתגל במהירות למצב שנוצר. טוני העביר את רוב המכירות לרשת, התרחב לתחומים נוספים ובנה חברת שליחויות קטנה. כך שמבחינתו הקורונה הייתה מקפצה.
ההצלחה כל כך האירה לו פנים, עד שהוא התחיל לעסוק בייעוץ לעסקים. כך הצליח טוני להרים בעלי עסקים קורסים מהמשבר ולגרום להם להשתמש במצב לטובתם.
כששואלים את טוני האם הוא רוצה שהמשבר ייגמר, טוני עונה שאמנם מבחינתו המשבר הזה הוא מבורך, אבל הוא לא יכול להתעלם מצערם של מיליוני אנשים ולכן גם הוא מייחל לסיום המשבר, וברמה העסקית הוא לא חושש כלל שסיום המשבר יפגע בו, כי הוא יודע שמי רוצה לעבוד, תמיד ימצא הזדמנויות בכל מציאות ויידע בעזרת ה' לעשות את העסק הנכון לזמנו ולשעתו.
גאולה למען הגואל
וזה מסר עצום לחיים בכלל ולעבודת ה' בפרט. עובד ה' אמתי לא תולה את עבודתו בתנאי חייו, אלא עובד את ה' בכל מציאות שנוצרת בחיים שלו.
הוא עובד את ה' בזמן שהוא בריא בעבודה המתאימה לבריאים והוא עובד את ה' בזמן שהוא חולה בעבודה המתאימה לחולים, הוא עובד את ה' בזמן שהוא משופע בממון בהודיה ובנדיבות לב, והוא עובד את ה' בזמני הדוחק בביטחון ובהודיה לה' על הקשיים, הוא עובד את ה' בלימוד תורה ובתפילה והוא עובד את ה' בזמן שהוא יוצא למשא ומתן או כשהוא אוכל. בכל מצב הוא עובד את העבודה המתאימה לאותו המצב והכול בשמחה. גם בקורונה מוצא עובד ה' הזדמנות להוסיף חסד, תורה, תפילה, אמונה, שלום בית חינוך הילדים ועוד.
וכמו בעסקים, בכל קושי יש הזדמנות להתקרב לה' בהתקרבות מיוחדת דווקא מתוך אותו קושי. לכן עובד ה' אמתי שהמטרה שלו היא לעבוד את הבורא – אינו מייחל לכך שהקשיים יסתיימו, כי המטרה שלו היא לעבוד את הבורא לפי התנאים של המעביד. הבורא הוא זה שמציב את התנאים – והאדם הוא זה שעובד את הבורא באותם התנאים, שהם התנאים המושלמים עבורו להתקרב לה'. לכן הוא לא רוצה ולא מצפה שהקשיים יסתיימו, אלא כל רצונו הוא לעבוד את ה' בצורה המיטבית מתוך כל קושי.
ובכל זאת גם הוא מתפלל שהקורונה תהיה מאחורינו, אבל לא בשביל עצמו, אלא בשביל אלה שסובלים ממנה, בשביל כל אלה שהקורונה מרחיקה אותם ומקררת אותם, בשביל כל אותם בחורי ישיבה שהולכים לאיבוד, ובשביל תינוקות של בית רבן שבטלים מתלמודם, ובמילים אחרות: בשביל בורא עולם, כדי שהבורא לא יהיה בצער.
למה אתה מצפה?
אנחנו נמצאים בחודש ניסן, חודש הגאולה כי "בניסן עתידים להיגאל". ונכון מאוד שכל יהודי צריך לצפות ולחכות לישועה ולגאולה, אבל יש ציפייה נכונה ויש ציפייה לא נכונה.
מאוד מצוי לשמוע אנשים שבוכים על הצרות שלהם, על המחלות, על הפיגועים, על יוקר המחיה, על הקורונה, על הגלות, ולבסוף הם מסכמים ואומרים: "חייבים שיבוא כבר משיח. אין מה לעשות, רק משיח יעזור כאן…" וזו טעות גדולה. המשיח לא מגיע כדי לפתור לנו את הבעיות, המשיח מגיע כדי לגלות את מלכות ה' בעולם.
ואין למשפטים האלה שום קשר לציפייה לגאולה, והראיה לכך היא שנזכרים במשיח רק כשיש צרות. למשיח צריכים לצפות גם כשהכול מושלם, בדיוק בגלל אותה סיבה, שהרי המשיח לא בא בשבילנו, הוא לא בא בשביל לפתור לנו את הבעיות. זה שנזכרים במשיח רק כשיש צרות – זה מראה שזו לא ציפייה לגאולה, אלא חוסר רצון להתמודד, חוסר רצון לקבל את מה שה' עושה באהבה ולעבוד את ה' בתנאים שהוא יתברך רוצה.
המשיח יבוא כשה' יתברך ירצה בכך. ועכשיו בורא עולם רוצה שנעבוד אותו כמו שאנחנו, בדיוק עם הצרות והבעיות האלה, מתוך גלות וקשיים, כי הוא יודע שרק בתנאים האלה נוכל להתקרב אליו ולהגיע למקום שאליו אנחנו צריכים להגיע.
לחשוב שאי אפשר לעבוד ה' בגלל התנאים של החיים שלך או בגלל הצרות של עם ישראל או בגלל הקורונה – זו סתם עצלנות ובכיינות. זה שקר מוחלט. כמו שאיש עסקים אמתי יודע לנצל כל מצב לטובתו,
כך עובד ה' אמתי יודע לנצל כל מצב להתקרבות אמתית לה' יתברך.
עבודה בכל מצב
וכמו שזה בנוגע לציפייה למשיח, כך זה בנוגע לכל ישועה בחיים. כל חיסרון שאתה מתבכיין בנוגע אליו ואתה חושב שזה מה שמונע ממך לעבוד את ה' ולהתקרב אליו – תדע לך שזה סתם תירוץ. אפשר לעבוד את ה' כרווק וכנשוי, כאבא לילדים וכחשוך בנים, כעשיר וכעני, וגם בחובות כבדים או בקשיים בשלום בית.
כל בעיה וקושי בחיים יכולים להיות עבורך מקפצה לעבודת ולקרבת ה' אמתית.
מי שעובד את ה' באמת, מחפש לעבוד את ה' בכל מצב בחיים שלו בלי קשר לתנאים. הוא לא מחכה למשיח בשביל לעבוד את ה'. והוא לא מחכה לשום ישועה אחרת, כי הוא עובד את ה' בכל מצב.
ואדרבא, ימות המשיח נקראים " שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ", לפי חלק מהדעות לא יהיה אז יצר הרע, ולכן יהיה הרבה פחות ערך לעבודה האישית. דווקא בזמן הזה שיש יצר הרע ויש קשיים ומניעות – זה בדיוק הזמן שבו אפשר להרוויח הכי הרבה. זה התענוג הגדול ביותר של בורא עולם, וזה גם התענוג הגדול ביותר של האדם, כי כל סיפוק בחיים מגיע לפי גודל ההשקעה והקשיים.
גם הזכות הגדולה ביותר שהיא קירוב רחוקים – כל הערך שלה הוא דווקא עכשיו בזמן הזה, לעתיד לבוא יתקיים הפסוק "ומלאה הארץ דעה את ה'" ואז לא יהיה את מי לקרב כי כולם יידעו את ה'.
עכשיו זה הזמן לצבור הון רוחני שאותו לא נוכל לצבור בזמן הגאולה השלימה.
ולכן צדיקים שכל מעיינם הוא לעבוד את ה' וזה כל סיפוקם וכל שמחתם – לא מחכים לימות המשיח
כדי להיגאל מהצער והעצבות, כי הם שמחים בכל רגע ורגע, ואדרבא, בבחינה מסוימת הם שמחים יותר בצרות ובקשיים שגורמים להם לעבוד את ה' מתוך הסתרה.
וזה גם כל רצונו של ה' יתברך כמובא: "ואבית תהילה מגושי עפר", ה' רוצה את העבודה של האדם דווקא מתוך החושך של העולם הזה, והעבודה הדלה שלנו מתוך קשיים ומניעות עולה על העבודה העצומה והנשגבה והמושלמת של המלאכים בשמי מרום שאין להם קשיים ויצר הרע.
אנחנו משתוקקים לגאולה שלימה, אבל לא בשביל שתהיה לנו חניה בשפע וחשמל בחינם.
אנחנו לא רוצים גאולה בשביל נזיד עדשים. אנחנו רוצים משיח וגאולה כדי האמונה יאיר בעולם וכולם יידעו שה' מלך, ומי שזו כל תכליתו ברצון שלו בגאולה, חי חיים יפים ומתוקים גם בזמני הגלות החושך וההסתרה.
(חוט של חסד)