הספרייה הלאומית חושפת חליפת מכתבים היסטוריים משנת 1968 לקראת חג הפורים, שמוכיחה שנציגי יהדות איראן רכשו את קבר מרדכי ואסתר בעיר המדאן, עיר במערב איראן, בחגיגות 2,500 שנה להצהרת כורש, שצוינו ב־1971.
במכתבים נחשף המשא ומתן בין נציגי היהודים במדינה לשלטונות השאה, במטרה לרכוש את חלקת הקבר, שבו על פי המסורת קבורים מרדכי היהודי ואסתר המלכה.
מקום קבורתם של מרדכי ואסתר אינו מתואר במקורות היהודיים, ולכן זהו נושא שנוי במחלוקת. על פי כמה מסורות מימי הביניים, מקום הקבורה נמצא בהמדאן. אחת המסורות שנקשרו סביב הקבר מספרות, שלאחר מות המלך אחשוורוש, ביקשו תומכי המן לנקום באסתר ובמרדכי. השניים נמלטו להמדאן ושם נפטרו.
רבי בנימין מטודלה, 'היהודי הנודד' בן המאה ה־12 סיפק את העדות הראשונה על שיוך המוזוליאום לאסתר ולמרדכי. וכך כותב מגלה הארצות: "ומאותו ההר עד חמדן מהלך עשרה ימים, היא מדי העיר הגדולה, ושם כמו חמישים אלף מישראל ושם לפני כנסת אחת קבורים מרדכי ואסתר".
ההתכתבות יוצאת הדופן השתמרה בארכיון ארגון 'אורט', השמור בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שבספרייה הלאומית, ולדברי אוצר אוסף האסלאם בספרייה, ד"ר סם טרופ, היא מעידה שאכן השאה האחרון של איראן – מוחמד רזא שאה פהלווי – ראה עצמו כממשיכו של כורש, וביקש להקרין תדמית זו אל יהודי הממלכה.
חלופת המכתבים, באדיבות הספריה הלאומית: