בגמ' סוטה (י"ב ע"ב) נאמר שמשה רבנו נולד ונפטר בז' אדר. במכילתא (בשלח, ו) לדעת ר"א המודעי, משה רבנו נפטר בשנה מעוברת באדר א'. ובשו"ת הלכות קטנות (ב, קע"ג) כתב שכיון שאמרו חז"ל (סוטה שם) שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום, ודאי שאם הייתה פטירתו בשנה מעוברת, הייתה באדר שני, וכן כתב רבי יונתן אייבשיץ ב"יערות דבש" (א, דרוש ג) שמשה נולד בשנה מעוברת באדר א' אולם נפטר באדר ב' כמפורש בגמ' קידושין (ל"ח ע"א) שנפטר באדר הסמוך לניסן, ומיום פטירתו היו 33 ימים עד י' בניסן שנכנסו לארץ ישראל.
הלכה למעשה: "חברא קדישא" והנוהגים להתענות בז' אדר [תענית צדיקים], לדעת המשנ"ב (תק"פ, א) המנהג להתענות באדר א, אולם בלוח לא"י כתב שהמנהג בארץ ישראל שרק ה"חברא קדישא" מתענים, ועורכים סעודה במוצאי התענית באדר שני.