הנה סיפור שהתרחש בדורנו, איך שהשבת קודש שמרה משריפה רח"ל.
סיפר הרה"ג רבי אברהם משה קצנלבוגן שליט"א, רבה של שכונת ניות בירושלים, והאחראי על העירוב בירושלים ופרבריה: "לאחר השריפה הגדולה שהתרחשה בשנת תשנ"ג, ביערות הרי ירושלים, כשאלפי עצים נשרפו בפרוזדור ירושלים בואכה מושב "שורש", הזעיקו אותנו בדחיפות ממושב "שורש" בכדי לבוא ולסדר את העירוב מחדש אחרי השריפה".
באנו לשם. בתחילה חשבתי שאברכים בני תורה, או לכל הפחות קבוצת אנשים דתיים ומסורתיים גרים שם באזור ולכן כל כך חשוב להם שהעירוב יהיה מסודר כהלכתו. אך להפתעתי הרבה, לא מצאתי במקום אנשים הקשורים לדת. מה אם כן, גרם לדחיפותם לעירוב בתחומם?!
התברר, להפתעת כל התושבים, דבר שהוא ממש מדהים. כל המקומות שהיו מוקפים בעירוב בתוך המושב, לא נפגעו בשריפה הגדולה, ולא ניזוקו מהאש הגדולה שאכלה בתים שלמים כקש. תושבי המקום ראו בחוש, אמנם כ"סגולה" וכעין "שמירה" מבחינתם, את קיום העירוב כדת וכדין ביישובם, כדבר ששמר והגן על היישוב מפני האש ועל כן הם הזעיקו אותנו בדחיפות.
בעודי במקום, פגשתי שם אדם חילוני בעל נגריה בתחום המושב, והלה בהתרגשות רבה סיפר לי את הנס הפרטי שלו:
"עמדתי במרחק כמה קילומטרים, וראיתי את האש המתקדמת ודולקת במהירות לתחומי המושב. את כל מה שפגשה האש היא כילתה בזעמה, לא היה לי ספק שכל רכושי בנגריה היה למאכולת אש ולא יישאר לי כלום מה להציל. כל החברים והשכנים שסובבו אותי, לא יכלו לעזור לי במאומה, ולא נשאר בפיהם רק דברי ניחומים.
"לאחר כמה שעות, כשכבר כובתה האש, רצתי למקום כדי לראות מה נשאר מהנגרייה שלי, ושם ראיתי מחזה פלאים שלא ראיתי מימי: כאילו עמוד מגן, עמד ליד עמודי העירוב, ולא נתן לאש הגדולה להיכנס לתוך תחום העירוב, האש התפזרה לצדדים, ולכל רכושי הנמצא בתחומי העירוב, לא נגרם כל נזק!".
"אמרתי להם", אומר הרב קצנלבויגן שליט"א: "עירוב מהודר יש לכם! 'גדר המערכת' עצמה, היא העירוב הטוב ביותר שיכלתם ליצור. נוסף לכך, ישנה בדיקה ביטחונית כמה פעמים ביום, לוודא שהגדר תקינה וסגורה. מה הבעיה אם כן? קיבלתם תקציב לשיפוץ ואחזקת העירוב… נו אדרבה, תפתחו במקום נקודת אחיזה לתורה, תורה, מגינה ומצלת!"
(ליקוטי שמואל)
אין הסבר מדוע העירוב מציל ההסבר הקרוב כמו שמובא בתענית דף כא: על שאישה שעשתה חסד עם האש שהשאילה את התנור שלה לאפות בו בשבת ובזכות זה כשפרצה דלקה בעירה דרוקרת בשכונה שלה הסביר רשי לא הגיעה הדלקה מידה כנגד מידה היא עשתה חסד עם האש היא נצלה מהאש ולא רק היא אלא כל השכונה שלה ניצלה בזכותה ואולי גם פה יש שם אדם שעושה חסדים עם אש צריך לחפש אותו ולכן כיוון שזה ישוב קטן כל הישוב נצל בזכותו וכיון שהעירוב הוא מסמל את סוף הישוב וממלא כל מה שסביבות העירוב האש לא יכלה להכנס ,לא מצאנו בישובים אחרים שעירוב גרידא מציל מה שכתבתי זוהי סתם השערה לא מבוססת