שקלים ג
מדוע האדר"ת שילם מכיסו הפרטי כל חייו את כל צרכי העירוב בעיה"ק ירושלים?
צרכי הרבים
הגמרא בביצה (כט.) אומרת 'גזל ואינו יודע למי גזל, יעשה בהם צרכי רבים – בורות שיחין ומערות'. וכן פסק השו"ע (חו"מ סי' שסו ס"ב) 'הרועים והגבאים והמוכסים, תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואין יודעים למי יחזרו, לפיכך יעשו בו צרכי רבים, כגון בורות שיחין ומערות'.
בשו"ת 'משנה הלכות' (חי"ג סי' סד) כתב, ששמע מפיו של הגרש"ז אויערבאך זצ"ל כשהיה אצלו בביקור, שאחר פטירת הגאון האדר"ת זצלה"ה, רבה של ירושלים עיה"ק, בא הרב ר' בן ציון ידלר זצ"ל לפני הגאון ר' שמואל סלנט זצ"ל, ואמר לו שביום בואו של האדר"ת לירושלים קרא אותי, ואמר לי: "היות כי הייתי רב בחו"ל, ואולי נהניתי ומעלתי ח"ו בממון צבור שלא כהוגן, ומעלתי בשליחותי, ונתחייבתי להשיב, והו"ל ח"ו בכלל גזל הרבים שאין לו תקנה, אלא לעשות צרכי רבים וזיכוי לרבים, לכן אני מציע לעשות עירוב בירושלים עיה"ק, ואקבל עלי כל הוצאות העירוב כל ימי חיי". והתנה עמי שלא לגלות הדבר לשום אדם בעודו הוא חי, וכן עשה כל הארבע שנים שהיה חי בירושלים עיה"ק. ועכשיו שנפטר הרב, עלי להודיע את הרב רבי שמואל, ואם ירצה ימשיך בעירוב, ואם לא אז יבטל, כי אין לי יכולת להמשיך העירוב משלי". הגר"ש סלנט זצ"ל הופתע, ושאל היאך לא סיפר לו מזה כלום עד עכשיו? והשיב רבי בן ציון ידלר, שזה היה התנאי ביניהם.
תיכף החליט הגר"ש סלנט להמשיך בעירוב, והיות כי היה הסכם בין שתי הקהילות בירושלים, האשכנזים והספרדים, שכל ההוצאות בצרכי הקהילה ישתתפו חצי חצי, הלך הגר"ש סלנט להראש"ל שהיה אז, הגאון ר' יעקב שאול אלישר, וסיפר לו כל הענין, ובקש ממנו להשתתף בחצי הוצאות, מתחילה הסכים הראש"ל והלך לו הגר"ש סלנט כנגמר הענין, אמנם בצאתם מביתו שלח הראש"ל והודיע את הגר"ש סלנט, שהיות והספרדים נוהגים ע"פ הב"י, ולדעתו אין לעשות עירוב, וממילא לא ישתמשו הספרדים בעירוב, לכן אינו רוצה להשתתף בעירוב וחוזר מהבטחתו לתמכו. בלית ברירה החליט הגר"ש סלנט להחזיק העירוב מקהילת האשכנזים לבד. וסיים הגרש"ז זצוקלה"ה בזה"ל: "שמאותם שמיאנו אז וסירבו בעירוב, כמעט רובם ככולם בניהם נעשו מחללי שבת, וחישב שמותיהם אחד אל אחד שהיו מנהיגי הציונים שם, בלי שמירת הדת כלל, ר"ל".
(קב ונקי)