סיפורים על מרן שר התורה הגר"ח קניייבסקי זצוק"ל מתוך הספר הפופולארי "בצילם" מאת שוקי לרר.
הסיפורים מתוך הכרך הראשון שיצא כבר לאור ומתוך הכרך השני שכעת בשלבי עריכה מתקדמים.
כמובן שהכל מופיע עם התואר שליט"א, כי כשנכתבו הסיפורים זכינו שמרן זצוק"ל יהיה איתנו, וכעת עזב אותנו לאנחות, ואין יכולת ברגעים אלו לכתוב מחדש.
מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל
מרן הגאון רבי שמריהו יוסף חיים זצוק"ל נולד בט"ו בטבת תרפ"ח בעירה פינסק בפולין, לאביו מרן הסטיפלער זצ"ל שם התגורר עד שעלה לארץ. בארץ בתחלה התגורר בבית דודו מרן החזון איש.
בגיל עשר נכנס מרן זצוק"ל ללמד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל. לאחר שש שנות למוד בתפארת ציון, בקש אביו שיבוא ללמד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות.
לאחר מכן עבר ללמד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. בשנתו הראשונה שם, בגיל 17, סים לראשונה את כל התלמוד בבלי.
במשך שנתים שמע שעורים ממרן הגרא"מ שך זצ"ל שכהן כר"מ בישיבה, מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש.
בז' בכסלו תשי"ב התחתן עם בתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. החזון איש, שבח במכתב את החתן והכתירו בתאר "מרא דכולא תלמודא". לאחר נשואיו התחיל ללמד בכולל חזון איש שם למד עשרות שנים.
למרות שלמרן זצוק"ל אין תפקיד רשמי חוץ מנשיאות של ישיבות ותלמודי תורה, כמו ת"ת תשב"ר בבני ברק, קפת העיר ועוד, ביתו של מרן הוא תל תלפיות לאלפים ורבבות.
בית מדרשו הוא 'לדרמן' הסמוך לביתו, ברחוב רשב"ם 23 בבני ברק, ושם מתקימות מדי יום הבריתות שמבקשים שמרן זצוק"ל יהיה בהם הסנדק.
סימני קריעה
מדי שנה במוצאי חג השבועות, עולים רבבות בני ישראל לפקד את שריד בית מקדשנו, הכתל המערבי בירושלים. הסבה למנהג זה ברורה, מכיון שמחיבים אנו לעלות בשלשת הרגלים אל מקום המקדש ומפאת העבדה שלחג השבועות לא מתלוים ימי חל המועד, רבים מתקשים להגיע אל הכתל המערבי ביום החג עצמו, ולפיכך נהגו לפקד את הכתל המערבי בימים שאחרי החג.
שנים רבות אני זוכה ללוות את בקורו של מרן הגר"ח קניבסקי בבואו אל הכתל המערבי לאחר חג השבועות. המסעות עם מרן הגר"ח הפכו אצלי בשנים האחרונות לחויה יוצאת מן הכלל, המסגלת ללמד את המשתתפים בה רבות על דמותו הגדולה של מרן.הגר"ח נוהג לקרע בבגדו בכל פעם שהוא נצב אל מול הכתל המערבי. על פי ההלכה, חיב כל אדם שלא ראה את שריד בית מקדשנו במשך חדש ימים לבצע קריעה בבגדו כמנהג אבלים, לזכר החרבן.
וכאן אני חיב הסבר. מרן הגר"ח עולה גם בכל חל המועד לכתל המערבי, אבל כיון שזה בעצומו של חג, אז אינו צריך לקרע. לכן הקריעה מגיעה או לאחר חג השבועות או בהזדמנויות אחרות בהן מרן שליט"א עולה לכתל המערבי שלא בימי חל המועד.
למרן הגר"ח ישנה חליפה מיחדת שנמצאת בארח קבוע ברכב, אותה הוא לובש לפני בואו אל הכתל המערבי. 'חליפת הקריעות' היחודית היא חליפה ששמורה אצל הגר"ח זה שנים רבות, ובכל פעם הוא מבצע בה עוד קריעה בשעה שהוא נגש אל הכתל המערבי.
רבים ההבדלים בין הנסיעות הראשונות עם רבי חיים אל הכתל המערבי דאז לאלו של היום. בעבר נהג הגר"ח להגיע ברכב שהנהג על ידי נהגו המסור הרב אפשטין, קרע קריעה והתפלל אל מול הכתל. היום, האופרציה בכל הקשור לבקורו של מרן הגר"ח מרכבת יותר. כבר בכניסה לירושלים ממתינות לרכבו של הגר"ח נידות משטרה, המלוות אותו עד הכתל. המוני בית ישראל סובבים את הרב בשעת תפלתו, והארוע כלו רחוק מלהיות פרטי.
בתמונה שלפניכם, שצלמה לפני הרבה שנים, הצלחתי לקלט את מעמד קריעת החליפה בזמן בקורו של הגר"ח בכתל. התמונה צלמה במצלמת פילם ישנה שאתה עבדתי לפני שנות דור. נזכרתי בה, בזמן שהגר"ח קרע את בגדו בפעם המי-יודע-כמה, בבקורו האחרון, ולא יכלתי שלא להתרגש.
בני ביתו של הרב ספרו לי, שאחת לכמה שנים הוא נוהג להחליף את החליפה הקרועה, משום שלא נותר בה עוד מקום לקריעות. החליפות הללו, שנקרעו בשברון לב של ממש נכח העבדה שבית המקדש אינו עומד עדין על מכונו, ודאי ילוו את הדורות הבאים ויכנסו בספר דברי הימים של גדולי ישראל.
צידה לדרך:
למדתי איך אנחנו צריכים להתאבל על חרבן בית המקדש. בכל פעם מחדש, רבי חיים קורע את החליפה ומתפלל מתי נזכה לבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
החברותא מישיבת לומזא
בשנותיי הרבות כצלם, המתעד את גדולי ומאורי הדור באירועים שונים, בכינוסים היסטוריים, באירועים גדולים, בחגים ובמועדים או בשמחות, הייתי עד למפגשים רבים לעיתים נדירים בין גדולי ישראל זיע"א ויבלחט"א. יותר מכל היו חביבים עלי המפגשים שהתקיימו במעונותיהם של גדולי ישראל, הרחק מהעין של כולם, שם נחשפתי, מתוקף תפקידי, למחזות מיוחדים ונדירים. מראות שנחרטו בליבי לעד.
בעיצומם של ימי חול המועד האחרון, הובאה לידיעתי השמועה על פגישה נדירה העומדת להתקיים בין שני גדולי עולם, זאת במסגרת ביקורי חג שנערכים בחג ומועד בין גדולי ישראל. הידיעה כי מרן הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א צפוי לפקוד את מעונו של מרן רשכבה"ג הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל תפסה אותי בימים שבעיקרם הם מוקדשים לבני משפחתי, אך הבנתי כי איני יכול להרשות לעצמי לפספס מפגש נדיר ומיוחד זה.
הקשר המיוחד בין מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל למרן הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א נטוע מזה שנים רבות. מימי הבחרות, אז לן הגרמ"צ במשך למעלה משנתיים ימים בחדרו הקדוש של מרן החזון איש זיע"א – דודו של הגר"ח קנייבסקי. כשלאחר מכן הלכה ונרקמה מערכת היחסים ביניהם – לאורו של מרן החזו"א זיע"א – בהיכלה של ישיבת לומז'א המעטירה בפתח תקווה.
בתקופת לימודיהם בישיבת לומז'א, קבעו מרנן הגר"ח והגרמ"צ לימוד בחברותא כשהם עמלים על תלמודם במשך כל סדרי הישיבה יום ולילה. כשמעת לעת הם נקראים לעלות למעונו של הדוד הגדול מרן החזו"א זיע"א, שהיה עוקב מקרוב על התקדמותם ועלייתם בתורה, בעיון ובבקיאות. לפני מספר שנים נשאל מרן הגר"ח ע"י תלמידו ונאמן ביתו הגאון רבי אליהו מן שליט"א, האם נכונה השמועה כי למד עם רבי מאיר צבי את כל הש"ס בעיון? מרן הגר"ח השיבו כי את כל הש"ס אינו זוכר, אך הוא זוכר שהוא למד עם רבי מאיר (כך מכנה הגר"ח את הגרמ"צ) למעלה מעשרים מסכתות בעיון!
מיני אז הלך הקשר המיוחד בין הגר"ח והגרמ"צ והתהדק, כשהשניים ללמוד גם אחרי חתונתם בהיכל כולל חזו"א בשכונת זכרון מאיר בבני ברק. בספריו הרבים נוהג מרן הגר"ח לציין הבנות ומובאות הלכתיות שהתחדשו לו על ידי מרן הגרמ"צ. בשנים האחרונות, על אף חולשתו של הגר"ח והימנעותו מיציאה לאירועים מלבד של בני משפחתו והקרובים אליו ביותר, נוהג הגר"ח להשתתף בשמחתו צאצאיו של הגרמ"צ באומרו: "לשמחות של רבי מאיר אני חייב ללכת".
מיד כשהודיעו לרבי חיים כי רבי מאיר צבי נכנס לחדרו, נשא הגר"ח את עיניו לכיוון הדלת ונהרה נראתה על פניו, כשהוא פונה לרבי מאיר צבי, "גוט מועד, וואס מאכט איהר". (תירגמו לי שהוא שואל את הגרמ"צ איך אתה מרגיש?) כשהגרמ"צ משיבו, "ב"ה, וואס מאכט די ראב", (ב"ה, איך מרגיש הרב?) והגר"ח נענה, "מלאזט מיר ניט לערנען (לא נותנים לי ללמוד)". הגרמ"צ מציין על אתר, "מפורסם שרבי חיים עוזר היה יכול לעשות שני דברים יחד, גם לעסוק במילי דעלמא וגם במילי דשמיא"…
ומיד שקעו שני גדולי התורה, במו"מ הלכתי, כבימים מקדם, משל היו יושבים שניהם בהיכלה של לומז'א מלפני שנים רבות. הנוכחים המעטים ששהו בחדר באותה עת, יכלו להרגיש בחוש את אווירת השמחה בלימוד שהיתה נסוכה על פניהם של גדולי התורה, עד שנחתם לו הדיון התורני הנשגב בברכת ברכה והצלחה הדדית.
זה לא משהו שאני רואה בכל יום, הרגשות הציפו אותי, עמדתי נפעם אל מול הליכותיהם של גדולי הדור, הכבוד ההדדי שנהגו אחד בשני, ההתבטלות הכנה והאמיתית, כשכל אחד מבטל את עצמו כלפי חברו ואמרתי לעצמי שהלוואי שאנחנו נלמד להתנהג ככה, כך אחד כלפי השני.
התורה שמהלכת בין הספסלים
כמה שאני כותב על מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי, אני מרגיש שלא מציתי כלום ממה שזכיתי לראות בשלושים שנות צלום.
הפעם אני רוצה להתמקד בשעות ארכות של היום שבו היה לומד מרן הגר"ח בכולל 'חזון איש'. במשך עשרות שנים ועד לשנים האחרונות ממש, היה נוהג הגר"ח להגיע ללמד את סדר א' בהיכל כולל 'חזון איש', הכולל שקים כבר מעל שמונים שנה, כאשר כחמשים שנה היה בראשות מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל וזכה להעמיד עשרות אם לא מאות של גדולי תורה וגם אדמו"רים רבים.
המקום מלא וגדוש בזקני בני ברק, אבל את עיני צדה השורה האחרונה הקרובה לקיר המערבי. בין מאות הלומדים יושב שם מדי יום מרן הגר"ח יחד עם החברותא באותן שנים, הגר"א הורביץ זצ"ל. הרב ישעיה אפשטין, נהגו המסור של מרן הגר"ח מזה עשרות שנים, היה מביא את מרן ברכבו בשעה תשע בבקר והגר"ח היה מתישב במקומו, כשלקראת הצהרים, לאחר תפלת מנחה, הרב אפשטין היה חוזר לקחת את מרן חזרה לביתו.
שהותו של מרן בכולל 'חזון איש' היתה סוד ידוע בבני ברק, אבל כלם יודעים שאין להפריע לו בשעות אלו בלמוד, לא בברכות ולא בשאלות, כמובן שהיו כאלה עם שאלות בלמוד או מקרים של פקוח נפש שהגיעו להפריע שניה או שתים. אבל ככלל – הגר"ח יושב שם כמו כל אברכי הכולל ללא כובע וחליפה כשכל כלו שקוע בלמוד.
פעם, כשהגעתי לכולל לתעד את הלמוד, אני רואה באמצע הסדר שהגר"ח קם ממקומו לעבר ברז המים שבקומה, שותה בכוס מעט מים וחוזר למקומו להמשך הלמוד. בקשתי מאחד האברכים לשאל את מרן למה זה חרג ממנהגו וקם לשתות באמצע הסדר ומרן ענה לו: "פשוט, זה היה 'סעודת מצוה'. הרגע גמרתי מסכת ורציתי לעשות סיום, וה'לחיים' של הסיום היה החצי כוס מים".
אבל יש יום אחד שבו היה נוהג הגר"ח להסתובב ברחבי הכולל. זה קורה בכל שנה בט"ו בחשון, ביום היארציט של מרן ה'חזון איש' זיע"א – דודו של מרן הגר"ח. בבקר, אחרי תפלה כותיקין, מוסר הגר"ח שעור בבית הכנסת לדרמן. אחר כך, כשמגיע לכולל 'חזון איש', עובר הגר"ח בין הספסלים בכולל, בידו דף עם רשימה של כל מסכתות הש"ס ושואל כל אחד איזו מסכת הוא לוקח על עצמו ללמד בשנה הקרובה לעלוי נשמת מרן ה'חזון איש'.
זהו מחזה מרגש לראות את כבוד התורה מסתובב בין כל הספסלים, כשהוא מבקש מכל אחד ואחד ללמד לעלוי נשמת דודו, כדי שיגמרו כלם ביחד עד היארציט הבא את כל הש"ס. אני פרשתי את זה שמרן עושה את זה בעצמו ומסתובב, ולא עושה את מה שהכי פשוט לעשות – לשבת במקומו וכלם היה יכולים לגשת אליו, כהתאמצות מיחדת שלו ביום היארציט, משום שרוצה לעשות מצוה בגופו לעלוי נשמתו.
זכיתי מספר פעמים לתעד את כבוד התורה מסתובב בין הספסלים ובכל פעם שאני מעין בתמונות האלה אני מקבל משגים חדשים של ענוה, ומשגים אחרים בכבוד התורה.
גם בשנים שכבר הפסיק מרן להגיע מדי יום לכולל 'חזון איש' בגלל הבריתות הרבות שיש לו מדי יום ומרן שליט"א העביר את סדר יומו לעלית הגג בביתו, שם לומד בשעות הבקר בלי הפרעות, ביום היארציט, ט"ו בחשון מרן הגר"ח היה ממשיך להגיע לכולל 'חזון איש' כדי לחלק בעצמו את הש"ס לאברכי הכולל. ככה נהג עד לשנים האחרונות ממש וזה הפסק רק בגלל הקשי הגדול של מרן שליט"א להסתובב בין הספסלים, והאנשים הרבים שהיו מגיעים לנצל את היום הזה בכולל 'חזון איש' לפגש את גדול הדור יושב כאחד האברכים.
צידה לדרך: כשרואים את זקני הדור כשהם יושבים ולומדים בכולל ביחד עם אברכים צעירים בני עשרים, זה ממחיש את העצמה בידיעה ש"זאת התורה לא תהא מחלפת".
יהודי של ש"ס אמתי
היו כאלה שהתפלאו לראות את גדולי ישראל, מרן הגר"ח קניבסקי ומרן הגרי"ג אדלשטין, לצד עוד רבים מגדולי ישראל כשהם יושבים שעה ארכה במעמד סיום הש"ס שנערך באולם כתר הרמון על ידי 'ש"ס אידן', אבל אני לא הייתי מפתע.
אני מלוה את אותם אברכים כבר למעלה משבע שנים ואני חיב לומר שזה אמתי-אמתי. יושבים כאן אברכים גאונים שכלם למדו ש"ס, אבל לא סתם למדו, הם נבחנים על כל הש"ס גמרא-רש"י-תוספות בעל פה בכל שנה. מרן הגרי"ג אדלשטין אמר באחד ממעמדי סיום הש"ס, שדרך הלמוד של 'ש"ס אידן' היא הדרך הנכונה. לויתי אותם במבחנים אצל גדולי ישראל, ומתברר שזה ממש אמתי, יהודים אלה פשוט יודעים ש"ס. אני לא מכיר עוד יהודים כאלה. בפעם הראשונה
שהייתי אתם בבחינה יחד עם הגאון רבי אברהם אייזן אב"ד פוזנא אצל מרן הגר"ח קניבסקי, היה נראה שגם רבי חיים רוצה לבדק במה מדבר. הוא התחיל לשאל אותם שאלות, כמו כמה פעמים יש מחלקת במסכת זו, ודברים שלא היה נראה בדרך הטבע שגם מי שלמד ש"ס אמור לדעת במקום. אבל הם הוכיחו את עצמם ורבי חיים מאד התלהב. מאז הם זוכים אצלו לחביבות רבה. בפעם האחרונה שהגר"א אייזן הגיע להגר"ח, קם רבי חיים לקראתו.
הקשר האמיתי בין האבא לילד
אחד הדברים שנותנים את הקשר ההדוק ביותר בין אבא לבן, זה לימוד משותף איתו. בשנים האחרונות זה פרץ יותר ויותר בצורה של "אבות ובנים", אבל עוד לפני כן כל גדולי ישראל אמרו שיש להשתדל לכל אבא ללמוד עם הילדים שלו.
אני הייתי בטוח בעבר שזה מסתיים בגיל הבר מצווה, ואז ציפתה לי הפתעה. בשנים האחרונות אני זוכה להסתופף הרבה בביתו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי, לפעמים זה לתעד דברים שקורים, ולפעמים זה בכדי לזכות להיות בקרבתו של הצדיק. עצם השהיה בבית צמוד לצדיק עושה משהו. פעם אחת כשאני נכנס לבית, אני מגלה מחזה מפעים, מרן הגר"ח קניבסקי יושב בראש השולחן, בשני צידיו יושבים בניו הרב אברהם ישעי' והרב יצחק שאול ורבי חיים פשוט לומד איתם חברותא. מתברר לי לתדהמתי שרבי חיים ממשיך ללמוד עם בניו גם כשאלה כבר מחתנים נכדים… וזה קורה מידי יום, את התמונה הזאת שלפניכם היא באמת חד פעמית שזה לימוד משותף עם 2 בנים, כי בדרך כלל הלימוד הוא עם כל אחד בנפרד.
פעם אחת ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי את הגר"ח מאיזה גיל מתחילה המצווה הזו של אבא ללמוד עם הבן שלו, אז הוא ענה לי שאפילו ללמוד עם הבן א"ב זה כבר מצווה, כי בלי לדעת א"ב אז אי אפשר אח"כ ללמוד תורה.
אמרו לי שגם הגר"ח בעצמו למד עם אבא שלו מידי יום כמעט עד לפטירתו, משהו כמו עד חודש לפני פטירת מרן הסטייפלער זצ"ל. כמובן שצריך לדעת ללמוד בחביבות ומתוך שמחה, ולא שיגיע לילד בתור כפיה, אבל אנשי החינוך אומרים שמי שהולך בשיטה הזו, הוא מחבר את הילד חזק אליו ועוזר לקשר הבריא בין אב לבנו.
אולי ימי אלול האלה הם זמן מתאים לכל אחד לעשות שינוי קצת בבית, ולמצוא כל יום, או לפחות פעמיים בשבוע כדי לשבת לזמן איכות של לימוד תורה עם הבנים, שמעתי מהרבה ששמעו לזה והתחילו את הלימוד המשותף עם הבן, לאו דווקא חומר הלימודים בחיידר, שזה תרם המון לקשר ופתר דרך אגב, בעיות אחרות בתחומים אחרים.
לא מפסיק ללמוד לרגע
כל יום, חוץ מימי הספירה ושלושת השבועות, מגיעים ילדים בני שלוש מכל רחבי הארץ, וגם מכל רחבי העולם כדי לזכות שמרן שר התורה הגר" קניבסקי יחתוך משערות ראשו של ילד החלאקה. מרן שליט"א לא מסרב אף פעם, חוץ מימי ראש חודש שלפי צוואת רבי יהודה החסיד לא מסתפרים בראש חודש.
אבל ללא ספק היום הכי מרכזי בשנה שבו מגיעים מאות ואלפי ילדים הוא יום ל"ג בעומר, פעם שמעתי את הגר"ח אומר שיום "ל"ג בעומר" זה החג של הילדים של החלאקה ולכן הם קודמים לכל האנשים, גם מבוגרים. וככה עברו השנה אצל שר התורה הגר"ח קנייבסקי בביתו ברחוב רשב"ם בבני ברק המוני ילדים שהגיעו לגיל שלוש בכדי ששר התורה יגזוז ממחלפות ראשם לרגל היום בו נהוג לערוך את מנהג החלאק'ה.
כמו בכל השנה שר התורה גוזז לילד את שיער הראש ומביא לו ממתק. ומזכיר לו לברך. זה נראה שם כמו סרט נע כדי שכולם יספיקו לעבור בל"ג בעומר לפני שתגיע השקיעה…
בין לבין הצלחתי לתפוס זווית מיוחדת של תמונה שאני לא מפסיק להסתכל עליה כל הזמן, וכל מי שאני מראה לו אותה – הוא מתרגש כמוני. בתמונה שלפניכם נראה מרן הגר"ח שכל כולו שקוע בתורה ואינו מבזבז זמן לרגע, תוך כדי גזיזת ראשם של הילדים, כשהוא שקוע בלימוד הגמרא והמספריים שנמצאות על ידו נשארו ביד מחכות לילד הבא.
וגם אני שמתעד כמעט מידי יום את שר התורה כבר כמעט שלושים שנה מתרגש מחדש, השקיעות של שר התורה אינה חדשה בשבילי אך כל פעם אני מתפעל מחדש מכוח ההתמדה שאין לו אח ורע. שר התורה שצריך להספיק את חובתיו בלימוד הגמרא מנצל כל רגע פנוי ללימוד התורה ויחד עם זאת מנהיג את עם ישראל.
"בתמונה שצילמתי רק אחרי זה תפסתי שיש את המספריים ביד שמחכות לילד הבא וזה שוב המחיש לי על גודל ניצול הזמן של כל רגע ורגע".
בדיקת חמץ שלא הכרתם!
אחד הימים שעליהם לא הייתי מוותר כל שנה זה ליל בדיקת חמץ בביתו של מרן הגר"ח קניבסקי. תשכחו מכל מה שידעתם עד היום על הלכות בדיקת חמץ, כאן לומדים את הכל מחדש. בדיקת חמץ בבית זה מתחילה מיד אחרי המעריב הראשון ומסתיימת אי שם לקראת חצות הלילה או אח"כ.
בשביל להבין למה זה לוקח כ"כ הרבה זמן, אז תקראו ותבינו. מרן הגר"ח מגיע הבייתה מיד אחרי מעריב, לוקח את הנר ומברך עליו על בדיקת חמץ, בבית נמצאים כחמישה נכדים ומקורבים שיוצאים כולם בברכה של מרן שליט"א ואז מתחילה המשימה הקדושה של בדיקת חמץ. מרן שליט"א נוהג כמנהג החזון איש, שאמר לו שכל מקום שמכניסים בו חמץ צריך בדיקה, ולא משנה שלפני כמה ימים ניקו את המקום, בליל בדיקת חמץ הכל נבדק מחדש. ואם תשאלו, האם מוצאים משהו? אז כן. אני זוכר שהגר"ח ביקש לבדוק מתחת הסטנדר שעליו הוא לומד מידי יום, אחד הנכדים שאל "יכול להיות שם חמץ?" הגר"ח השיב כן. ואכן נמצא דבוק לקרש התחתון חתיכת חלה. בתום הבדיקה שאל הנכד את הגר"ח האם זה רוח הקודש, והגר"ח השיב לא, פשוט בבית שמסתובבים ילדים קטנים שם, אז יכול להיות בכל מקום חמץ. כמובן שאני לא אומר לאף אחד איך צריך לבדוק, ויש לכל אחד לנהוג בבדיקת חמץ כפי מנהג רבותיו ומנהגיו.
אחד הדברים שיצא בעקבות הבדיקה הארוכה הזו, זה קונטרס שלם בענייני בדיקת חמץ. מרן הגר"ח נוהג שלא לשוח בכל זמן הבדיקה החל מהברכה ועד לסיום הבדיקה רק בענייני הבדיקה. אפילו גם מבקשים ממנו ברכה, הוא לא עונה בפה אלא מנענע בראשו. אחד ממקורבי הגר"ח שהיה מסייע בבדיקה מידי שנה חשב על רעיון, וככה כמה ימים לפני פסח ישב והכין שאלות על הלכות בדיקת חמץ. ובזמן בדיקת חמץ היה מגיע עם הדפים של השאלות והגר"ח היה עונה לו על כל השאלות כי זה הרי מענייני הבדיקה. שאלות על עניניים אחרים – הגר"ח לא היה עונה. וככה בתום סדר בדיקת חמץ שארך שעות ארוכות הצטברו לו מאות תשובות ממרן הגר"ח שמקיפים את כל הלכות בדיקת חמץ בכמות שמספיקה לספר שלם!.
זה מפליא אותי כל שנה מחדש איך שהגר"ח לא מוותר ובודק בעצמו כל מקום, כמובן בעזרת הנכדים והמקורבים. אבל זה מתחיל במטבח כל מגירה ומגירה, אח"כ בכל הבית ארונות, כסאות, שולחנות, וכל מה שיכול להיות בו חמץ אפילו שניקו אותו כבר לפני יום או יומיים. כפי שתראו בתמונות איך שהגר"ח בודק את החמץ גם מתחת הסטנדר וגם בתוך הסולם. שלא לדבר על כיסים של חולצות ומכנסיים. בקיצור, כל מקום שיכול להיות בו חמץ. ואת הכל מסיים באותו לילה כמובן.
ואם כבר הזכרנו את המטבח, אז הנה ההסבר למה תמיד הגר"ח מתחיל לבדוק במטבח, והפעם זה לא מהפן ההלכתי…
הרבנית קניבסקי ע"ה הייתה מכינה מידי שבת אוכל לכל המשפחה המורחבת, שכלל דגים, סלטים וכו. במטבח הקטן הייתה מספיקה הרבנית להכין לכולם אוכל תוך כדי קבלת הל של מאות נשים. ואם ככה זה בכל השנה אז בפסח עוד יותר. אבל כאן הייתה בעיה, לא הייתה אפשרות להתחיל להכין את האוכל לעשרות האנשים לפני בדיקת חמץ בליל י"ד ניסן. וככה רק אחרי שהגר"ח היה גומר לבדוק את כל המטבח ומה שהיה בו, מה שלקח שעה שלמה. רק אז הרבנית ע"ה הייתה מתחילה להכין את הדגים לליל הסדר. אבל אל דאגה, עוד לפני סיום בדיקת חמץ אני זוכר שהיינו מתחילים להריח את התבשילים המוכנים לקראת פסח. פעם אחת אני זוכר שלפני שעזבתי את הבית, הרבנית עוד ביקשה ממני אם אני מסכים לקחת בדרכי קופסת דגים אחת ולתת אותה למשפחה מסויימת לא מהמשפחה של הגר"ח. כשהבאתי את זה לשם, כולם התרגשו לקבל בליל בדיקת חמץ דרישת שלום "חמה" מהרבנית ע"ה.
ואם אנחנו כבר מדברים על מה בודקים ומה לא צריך לבדוק, אז את הספרים הרבים – הגר"ח לא בודק, וזאת כנראה מסיבה שאין אפשרות לבדוק במאה אחוז, ולכן מוכרים אותם לגוי. בבוקר י"ד שם הגר"ח בד עבה על כל ארונות הספרים בבית כדי שגם לא יראו את מה שמכרו לגוי. ולפסח עצמו יש למרן שליט"א ספרים נפרדים שמוכנים רק לפסח, ומדובר בעשרות אם לא מאות ספרים. גם בלדרמן נוהגים ככה וכל ארונות הספרים סגורים עם וילונות מיוחדים במשך כל הפסח.
מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א
מרן הגאון רבי שמריהו יוסף חיים שליט"א נולד בט"ו בטבת תרפ"ח בעירה פינסק בפולין, לאביו מרן הסטיפלער זצ"ל שם התגורר עד שעלה לארץ. בארץ בתחלה התגורר בבית דודו מרן החזון איש.
בגיל עשר נכנס מרן שליט"א ללמד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל. לאחר שש שנות למוד בתפארת ציון, בקש אביו שיבוא ללמד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות.
לאחר מכן עבר ללמד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. בשנתו הראשונה שם, בגיל 17, סים לראשונה את כל התלמוד בבלי.
במשך שנתים שמע שעורים ממרן הגרא"מ שך זצ"ל שכהן כר"מ בישיבה, מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש.
בז' בכסלו תשי"ב התחתן עם בתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. החזון איש, שבח במכתב את החתן והכתירו בתאר "מרא דכולא תלמודא". לאחר נשואיו התחיל ללמד בכולל חזון איש שם למד עשרות שנים.
למרות שלמרן שליט"א אין תפקיד רשמי חוץ מנשיאות של ישיבות ותלמודי תורה, כמו ת"ת תשב"ר בבני ברק, קפת העיר ועוד, ביתו של מרן הוא תל תלפיות לאלפים ורבבות.
בית מדרשו הוא 'לדרמן' הסמוך לביתו, ברחוב רשב"ם 23 בבני ברק, ושם מתקימות מדי יום הבריתות שמבקשים שמרן שליט"א יהיה בהם הסנדק.
סימני קריעה
מדי שנה במוצאי חג השבועות, עולים רבבות בני ישראל לפקד את שריד בית מקדשנו, הכתל המערבי בירושלים. הסבה למנהג זה ברורה, מכיון שמחיבים אנו לעלות בשלשת הרגלים אל מקום המקדש ומפאת העבדה שלחג השבועות לא מתלוים ימי חל המועד, רבים מתקשים להגיע אל הכתל המערבי ביום החג עצמו, ולפיכך נהגו לפקד את הכתל המערבי בימים שאחרי החג.
שנים רבות אני זוכה ללוות את בקורו של מרן הגר"ח קניבסקי בבואו אל הכתל המערבי לאחר חג השבועות. המסעות עם מרן הגר"ח הפכו אצלי בשנים האחרונות לחויה יוצאת מן הכלל, המסגלת ללמד את המשתתפים בה רבות על דמותו הגדולה של מרן.הגר"ח נוהג לקרע בבגדו בכל פעם שהוא נצב אל מול הכתל המערבי. על פי ההלכה, חיב כל אדם שלא ראה את שריד בית מקדשנו במשך חדש ימים לבצע קריעה בבגדו כמנהג אבלים, לזכר החרבן.
וכאן אני חיב הסבר. מרן הגר"ח עולה גם בכל חל המועד לכתל המערבי, אבל כיון שזה בעצומו של חג, אז אינו צריך לקרע. לכן הקריעה מגיעה או לאחר חג השבועות או בהזדמנויות אחרות בהן מרן שליט"א עולה לכתל המערבי שלא בימי חל המועד.
למרן הגר"ח ישנה חליפה מיחדת שנמצאת בארח קבוע ברכב, אותה הוא לובש לפני בואו אל הכתל המערבי. 'חליפת הקריעות' היחודית היא חליפה ששמורה אצל הגר"ח זה שנים רבות, ובכל פעם הוא מבצע בה עוד קריעה בשעה שהוא נגש אל הכתל המערבי.
רבים ההבדלים בין הנסיעות הראשונות עם רבי חיים אל הכתל המערבי דאז לאלו של היום. בעבר נהג הגר"ח להגיע ברכב שהנהג על ידי נהגו המסור הרב אפשטין, קרע קריעה והתפלל אל מול הכתל. היום, האופרציה בכל הקשור לבקורו של מרן הגר"ח מרכבת יותר. כבר בכניסה לירושלים ממתינות לרכבו של הגר"ח נידות משטרה, המלוות אותו עד הכתל. המוני בית ישראל סובבים את הרב בשעת תפלתו, והארוע כלו רחוק מלהיות פרטי.
בתמונה שלפניכם, שצלמה לפני הרבה שנים, הצלחתי לקלט את מעמד קריעת החליפה בזמן בקורו של הגר"ח בכתל. התמונה צלמה במצלמת פילם ישנה שאתה עבדתי לפני שנות דור. נזכרתי בה, בזמן שהגר"ח קרע את בגדו בפעם המי-יודע-כמה, בבקורו האחרון, ולא יכלתי שלא להתרגש.
בני ביתו של הרב ספרו לי, שאחת לכמה שנים הוא נוהג להחליף את החליפה הקרועה, משום שלא נותר בה עוד מקום לקריעות. החליפות הללו, שנקרעו בשברון לב של ממש נכח העבדה שבית המקדש אינו עומד עדין על מכונו, ודאי ילוו את הדורות הבאים ויכנסו בספר דברי הימים של גדולי ישראל.
צידה לדרך:
למדתי איך אנחנו צריכים להתאבל על חרבן בית המקדש. בכל פעם מחדש, רבי חיים קורע את החליפה ומתפלל מתי נזכה לבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
בשנותיי הרבות כצלם, המתעד את גדולי ומאורי הדור באירועים שונים, בכינוסים היסטוריים, באירועים גדולים, בחגים ובמועדים או בשמחות, הייתי עד למפגשים רבים לעיתים נדירים בין גדולי ישראל זיע"א ויבלחט"א. יותר מכל היו חביבים עלי המפגשים שהתקיימו במעונותיהם של גדולי ישראל, הרחק מהעין של כולם, שם נחשפתי, מתוקף תפקידי, למחזות מיוחדים ונדירים. מראות שנחרטו בליבי לעד.
בעיצומם של ימי חול המועד האחרון, הובאה לידיעתי השמועה על פגישה נדירה העומדת להתקיים בין שני גדולי עולם, זאת במסגרת ביקורי חג שנערכים בחג ומועד בין גדולי ישראל. הידיעה כי מרן הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א צפוי לפקוד את מעונו של מרן רשכבה"ג הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א תפסה אותי בימים שבעיקרם הם מוקדשים לבני משפחתי, אך הבנתי כי איני יכול להרשות לעצמי לפספס מפגש נדיר ומיוחד זה.
הקשר המיוחד בין מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א למרן הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א נטוע מזה שנים רבות. מימי הבחרות, אז לן הגרמ"צ במשך למעלה משנתיים ימים בחדרו הקדוש של מרן החזון איש זיע"א – דודו של הגר"ח קנייבסקי. כשלאחר מכן הלכה ונרקמה מערכת היחסים ביניהם – לאורו של מרן החזו"א זיע"א – בהיכלה של ישיבת לומז'א המעטירה בפתח תקווה.
בתקופת לימודיהם בישיבת לומז'א, קבעו מרנן הגר"ח והגרמ"צ לימוד בחברותא כשהם עמלים על תלמודם במשך כל סדרי הישיבה יום ולילה. כשמעת לעת הם נקראים לעלות למעונו של הדוד הגדול מרן החזו"א זיע"א, שהיה עוקב מקרוב על התקדמותם ועלייתם בתורה, בעיון ובבקיאות. לפני מספר שנים נשאל מרן הגר"ח ע"י תלמידו ונאמן ביתו הגאון רבי אליהו מן שליט"א, האם נכונה השמועה כי למד עם רבי מאיר צבי את כל הש"ס בעיון? מרן הגר"ח השיבו כי את כל הש"ס אינו זוכר, אך הוא זוכר שהוא למד עם רבי מאיר (כך מכנה הגר"ח את הגרמ"צ) למעלה מעשרים מסכתות בעיון!
מיני אז הלך הקשר המיוחד בין הגר"ח והגרמ"צ והתהדק, כשהשניים ללמוד גם אחרי חתונתם בהיכל כולל חזו"א בשכונת זכרון מאיר בבני ברק. בספריו הרבים נוהג מרן הגר"ח לציין הבנות ומובאות הלכתיות שהתחדשו לו על ידי מרן הגרמ"צ. בשנים האחרונות, על אף חולשתו של הגר"ח והימנעותו מיציאה לאירועים מלבד של בני משפחתו והקרובים אליו ביותר, נוהג הגר"ח להשתתף בשמחתו צאצאיו של הגרמ"צ באומרו: "לשמחות של רבי מאיר אני חייב ללכת".
מיד כשהודיעו לרבי חיים כי רבי מאיר צבי נכנס לחדרו, נשא הגר"ח את עיניו לכיוון הדלת ונהרה נראתה על פניו, כשהוא פונה לרבי מאיר צבי, "גוט מועד, וואס מאכט איהר". (תירגמו לי שהוא שואל את הגרמ"צ איך אתה מרגיש?) כשהגרמ"צ משיבו, "ב"ה, וואס מאכט די ראב", (ב"ה, איך מרגיש הרב?) והגר"ח נענה, "מלאזט מיר ניט לערנען (לא נותנים לי ללמוד)". הגרמ"צ מציין על אתר, "מפורסם שרבי חיים עוזר היה יכול לעשות שני דברים יחד, גם לעסוק במילי דעלמא וגם במילי דשמיא"…
ומיד שקעו שני גדולי התורה, במו"מ הלכתי, כבימים מקדם, משל היו יושבים שניהם בהיכלה של לומז'א מלפני שנים רבות. הנוכחים המעטים ששהו בחדר באותה עת, יכלו להרגיש בחוש את אווירת השמחה בלימוד שהיתה נסוכה על פניהם של גדולי התורה, עד שנחתם לו הדיון התורני הנשגב בברכת ברכה והצלחה הדדית.
זה לא משהו שאני רואה בכל יום, הרגשות הציפו אותי, עמדתי נפעם אל מול הליכותיהם של גדולי הדור, הכבוד ההדדי שנהגו אחד בשני, ההתבטלות הכנה והאמיתית, כשכל אחד מבטל את עצמו כלפי חברו ואמרתי לעצמי שהלוואי שאנחנו נלמד להתנהג ככה, כך אחד כלפי השני.
התורה שמהלכת בין הספסלים
כמה שאני כותב על מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי, אני מרגיש שלא מציתי כלום ממה שזכיתי לראות בשלושים שנות צלום.
הפעם אני רוצה להתמקד בשעות ארכות של היום שבו היה לומד מרן הגר"ח בכולל 'חזון איש'. במשך עשרות שנים ועד לשנים האחרונות ממש, היה נוהג הגר"ח להגיע ללמד את סדר א' בהיכל כולל 'חזון איש', הכולל שקים כבר מעל שמונים שנה, כאשר כחמשים שנה היה בראשות מרן הגר"נ קרליץ זצ"ל וזכה להעמיד עשרות אם לא מאות של גדולי תורה וגם אדמו"רים רבים.
המקום מלא וגדוש בזקני בני ברק, אבל את עיני צדה השורה האחרונה הקרובה לקיר המערבי. בין מאות הלומדים יושב שם מדי יום מרן הגר"ח יחד עם החברותא באותן שנים, הגר"א הורביץ זצ"ל. הרב ישעיה אפשטין, נהגו המסור של מרן הגר"ח מזה עשרות שנים, היה מביא את מרן ברכבו בשעה תשע בבקר והגר"ח היה מתישב במקומו, כשלקראת הצהרים, לאחר תפלת מנחה, הרב אפשטין היה חוזר לקחת את מרן חזרה לביתו.
שהותו של מרן בכולל 'חזון איש' היתה סוד ידוע בבני ברק, אבל כלם יודעים שאין להפריע לו בשעות אלו בלמוד, לא בברכות ולא בשאלות, כמובן שהיו כאלה עם שאלות בלמוד או מקרים של פקוח נפש שהגיעו להפריע שניה או שתים. אבל ככלל – הגר"ח יושב שם כמו כל אברכי הכולל ללא כובע וחליפה כשכל כלו שקוע בלמוד.
פעם, כשהגעתי לכולל לתעד את הלמוד, אני רואה באמצע הסדר שהגר"ח קם ממקומו לעבר ברז המים שבקומה, שותה בכוס מעט מים וחוזר למקומו להמשך הלמוד. בקשתי מאחד האברכים לשאל את מרן למה זה חרג ממנהגו וקם לשתות באמצע הסדר ומרן ענה לו: "פשוט, זה היה 'סעודת מצוה'. הרגע גמרתי מסכת ורציתי לעשות סיום, וה'לחיים' של הסיום היה החצי כוס מים".
אבל יש יום אחד שבו היה נוהג הגר"ח להסתובב ברחבי הכולל. זה קורה בכל שנה בט"ו בחשון, ביום היארציט של מרן ה'חזון איש' זיע"א – דודו של מרן הגר"ח. בבקר, אחרי תפלה כותיקין, מוסר הגר"ח שעור בבית הכנסת לדרמן. אחר כך, כשמגיע לכולל 'חזון איש', עובר הגר"ח בין הספסלים בכולל, בידו דף עם רשימה של כל מסכתות הש"ס ושואל כל אחד איזו מסכת הוא לוקח על עצמו ללמד בשנה הקרובה לעלוי נשמת מרן ה'חזון איש'.
זהו מחזה מרגש לראות את כבוד התורה מסתובב בין כל הספסלים, כשהוא מבקש מכל אחד ואחד ללמד לעלוי נשמת דודו, כדי שיגמרו כלם ביחד עד היארציט הבא את כל הש"ס. אני פרשתי את זה שמרן עושה את זה בעצמו ומסתובב, ולא עושה את מה שהכי פשוט לעשות – לשבת במקומו וכלם היה יכולים לגשת אליו, כהתאמצות מיחדת שלו ביום היארציט, משום שרוצה לעשות מצוה בגופו לעלוי נשמתו.
זכיתי מספר פעמים לתעד את כבוד התורה מסתובב בין הספסלים ובכל פעם שאני מעין בתמונות האלה אני מקבל משגים חדשים של ענוה, ומשגים אחרים בכבוד התורה.
גם בשנים שכבר הפסיק מרן להגיע מדי יום לכולל 'חזון איש' בגלל הבריתות הרבות שיש לו מדי יום ומרן שליט"א העביר את סדר יומו לעלית הגג בביתו, שם לומד בשעות הבקר בלי הפרעות, ביום היארציט, ט"ו בחשון מרן הגר"ח היה ממשיך להגיע לכולל 'חזון איש' כדי לחלק בעצמו את הש"ס לאברכי הכולל. ככה נהג עד לשנים האחרונות ממש וזה הפסק רק בגלל הקשי הגדול של מרן שליט"א להסתובב בין הספסלים, והאנשים הרבים שהיו מגיעים לנצל את היום הזה בכולל 'חזון איש' לפגש את גדול הדור יושב כאחד האברכים.
צידה לדרך: כשרואים את זקני הדור כשהם יושבים ולומדים בכולל ביחד עם אברכים צעירים בני עשרים, זה ממחיש את העצמה בידיעה ש"זאת התורה לא תהא מחלפת".
יהודי של ש"ס אמתי
היו כאלה שהתפלאו לראות את גדולי ישראל, מרן הגר"ח קניבסקי ומרן הגרי"ג אדלשטין, לצד עוד רבים מגדולי ישראל כשהם יושבים שעה ארכה במעמד סיום הש"ס שנערך באולם כתר הרמון על ידי 'ש"ס אידן', אבל אני לא הייתי מפתע.
אני מלוה את אותם אברכים כבר למעלה משבע שנים ואני חיב לומר שזה אמתי-אמתי. יושבים כאן אברכים גאונים שכלם למדו ש"ס, אבל לא סתם למדו, הם נבחנים על כל הש"ס גמרא-רש"י-תוספות בעל פה בכל שנה. מרן הגרי"ג אדלשטין אמר באחד ממעמדי סיום הש"ס, שדרך הלמוד של 'ש"ס אידן' היא הדרך הנכונה. לויתי אותם במבחנים אצל גדולי ישראל, ומתברר שזה ממש אמתי, יהודים אלה פשוט יודעים ש"ס. אני לא מכיר עוד יהודים כאלה. בפעם הראשונה
שהייתי אתם בבחינה יחד עם הגאון רבי אברהם אייזן אב"ד פוזנא אצל מרן הגר"ח קניבסקי, היה נראה שגם רבי חיים רוצה לבדק במה מדבר. הוא התחיל לשאל אותם שאלות, כמו כמה פעמים יש מחלקת במסכת זו, ודברים שלא היה נראה בדרך הטבע שגם מי שלמד ש"ס אמור לדעת במקום. אבל הם הוכיחו את עצמם ורבי חיים מאד התלהב. מאז הם זוכים אצלו לחביבות רבה. בפעם האחרונה שהגר"א אייזן הגיע להגר"ח, קם רבי חיים לקראתו.