בשבוע הקרוב, כ"ד כסלו, יחול יום הזכרון של ראש הישיבה, רשכבה"ג, ליבם של ישראל, הגאון הקדוש רבי אהרן לייב שטיינמן זצוק"ל. לפניכם מקבץ סיפורים קצרים שהובאו בעלון 'נר לשולחן שבת', ואשר יש בהם כדי לגלות מעט על אישיותו הנאצלת של מרן הרב שטיינמן זצ"ל:
סיפר הרה"ג א"ב: היה זה לפני כעשרים שנה, באחד הריכוזים החרדיים בארץ הקודש נפתח חדר עם שיטת לימוד יחודית, עם כל השינויים בלט שינוי אחד והוא שאת לימוד האותיות א' ב' תלמד גננת ולא מלמד כנהוג. כדרכם של ישראל החל פולמוס נרחב בנושא … גם לאור זה שהחדר התהדר בנשיאותו של רבינו בעל "אילת השחר".
כיון שבני החל ללמוד שם בגן, החלטתי לברר את הדברים לאשורם ולא בין המתווכחים, המוחים והצועקים נסעתי לבני ברק ונכנסתי אל הקודש פנימה. הצגתי את הדברים והשאלה לפני רבי אהרן לייב, כשהזכרתי שיש ויכוחים סוערים בנושא הוא חייך… אך לגופה של שאלה חזר לרצינות והשיב בכובד ראש כאומר בא תלמד משהו: "בשביל ללמד א' ב' דרושים שני תנאים א. הרבה חום ואהבה. ב. הרבה יראת שמים. מה לעשות זה מצוי יותר אצל נשים מאשר אצל אנשים!"…
("נר לשולחן שבת")
הרה"ג נתן צבי כהן, סיפר: "כשנולדה נכדתי נכנסתי עם בני להתברך אצל מרן, אמרנו לו שקראו את שמה תמר על שם
אשתו ע"ה, ואגב זה ביקשתי שיברך אותה שתזכה לבעל כמו ראש הישיבה. עשה תנועת ביטול בידו ואמר: "ניין-לא, יש יותר טובים…"
(ספר "קניני תורה" הנמצא במכבש הדפוס)
הגאון רבי אהרן לייב שיבח מאד באוזני הגאון רבי יעקב אדלשטיין את מידת הישרות בה ניחן רבה של אחת מקהילות בני התורה בבני ברק בציינו את שמו. כידוע רבי אהרן לייב עורר וחיזק רבות לקבל שבת מוקדם, חצי שעה לפני השקיעה. וראה בזה חשיבות וזכות עצומה לבטל צרות וגזירות קשות.
העסקנים עברו בין הרבנים וכולם חתמו על הקריאה הזו. כאשר באו אל אותו רב שכונה, להפתעתם סירב לחתום. כאשר שאלוהו, מדוע אינו חותם, השיב: "אצלי בבית לא אוכל לעמוד בזה כעת"…
("נר לשולחן שבת")
מעשה ביהודי חסידי שמאד השתוקק שמרן הרב שטיינמן יתן ברכה לבנו בן השלוש. היה זה בשנתו האחרונה של רבינו. האיש 'הפך את העולם' כדי להכנס. לבסוף הצליח. האב אמר לבנו הקטן 'תן יד לראש הישיבה'. הרב שטיינמן לחץ ידים לילד, ואז הרים את עיניו לאב ואמר: "הידים שלו קרות, צריך לחמם אותן"… סיפר היהודי: "יצאתי משם כמו שיכור, הפכתי לאיש אחר!"
("נר לשולחן שבת")
ידידי הרה"ג אברהם ישעיהו נכנס אל בית רבינו עם בניו התאומים, ביום שמלאו להם שלש שנים, ביקש ברכה. רבי אהרן לייב תפס את ידם מספר דקות… ואז פנה ואמר לשמשו: "עדיין הם טהורים, הטהרה ניכרת עליהם, אפשר להחזיקם!" ובירך שימשיך כך.
("נר לשולחן שבת")
בא אברך לפני מרן הרב שטיינמן, בבקשה: 'הרב יברך אותנו, אין לנו ילדים'. רבי אהרן לייב אמר לו: "אתה צריך להתחזק במצות כיבוד אב". פתח "תנא דבי אליהו" וקרא את הכתוב שם בזה. תעבור לגור אצל ההורים הזקנים שלך!' וכן עשו. עוד באותה שנה בישר לרבינו שמגיע להם מזל טוב.
("נר לשולחן שבת")
אברך יקר בעל תשובה חלם שאביו החילוני בא אליו בחלום בבקשה שילמד בשבילו ויגיד עליו קדישים. בא לראש הישיבה וסיפר לו את החלום. אמר הרב שטיינמן: "דבר ראשון, הדבר הכי מבייש זה להיות שנורר אצל הילדים שלך, אין בושה גדולה יותר מזה"…
פתאום רבי אהרן לייב השתתק, התכנס פנימה ואז החל לדבר אל עצמו. החל לצעוק על עצמו: "אהרן, אהרן, אל תהיה שנורר, אל תסמוך על הילדים שלך, תלמד! שב ותלמד!". היה זה מחזה נורא, הסובבים רעדו, השואל ברח מהחדר…
("נר לשולחן שבת")
נסיים בחיוך מענייני דיומא: שמעתי בשם הגאון רבי יהודה אריה דינר: בחור אחד סיפר: "למדתי הלכות חנוכה בעיון, יצא לי שאני צריך להניח שבע חנוכיות… בחדר, בחלון בחדר. ליד הדלת, במרפסת של החדר, בפתח חדר המדרגות, בחדר האוכל ובכניסה לישיבה.
שאלתי, היכן עלי להתחיל להדליק, כדי שלא יהיה הפסק. חצי שנה שאלתי את ראש הישיבה שלי והוא לא ידע להגיד תשובה…
המשיך וסיפר: "לבסוף הלכתי לשאול את מרן רבי אהרן לייב, הוא אמר לי שאני פטור, שוטה לא חייב להדליק…" למעשה הבחור נהנה מהתשובה, רבינו העמיד אותו על מקומו…
("נר לשולחן שבת")
(הובאו בעלון 'נר לשולחן שבת')
