אחד מבאי ביתו של מרן סיפר, ששאל פעם את הרבנית ע"ה: "מה עושה רבי חיים לכבוד שבת? הן 'רבא מלח שבוטא רב הונא מדליק שרגא…', ורבי חיים – מה הכנתו לשבת?"
חייכה הרבנית ואמרה: "הוא לומד לכבוד שבת".
"אבל אני עקבתי אחריו" – מספר אותו אדם ממקורביו – "וראיתי: בדרך כלל יושב רבי חיים בחדרו, ליד השולחן עם הספרים, ויש לו כסא מיוחד, עם גלגלים, שעליו היה יושב גם אביו. גם בשבת, כאשר רבי חיים יושב בראש השולחן, מקפיד הוא לשבת על הכסא הזה. ראיתי, שבכל ערב שבת הוא מגלגל את הכסא שלו לראש השולחן, וזוהי ההכנה שלו לשבת".
"יום אחד" – ממשיך האיש ומספר – "עשיתי זאת בעצמי. לקחתי את הכסא והעמדתי אותו ליד שולחן השבת. רבי חיים הגיע כדי להעביר את הכסא, וראה שהכסא כבר העבר לכבוד שבת. יצא למרפסת, הביא כסא אחר ושם אותו ליד השולחן. אחר כך יצא שוב והביא כסא נוסף. אחד מבני המשפחה ביקש לקחת ממנו את הכסא ולהביעו בעצמו. אך רבי חיים השיב לו: "גם אני רוצה לעשות משהו לכבוד שבת".
ממתי מקבלים חופש מהגהינום?
הרב קופרמן מספר: פורסם בשם ה"חפץ חיים", שמאז שאדם מתחיל להתכונן לשבת קודש – אש הגהינום לא שולט עליו.
אנחנו יודעים מהמדרשים שהגיהנום שובת בשבת. כמובן רק למי ששמר שבת. מי שלא שמר שבת – ממשיך להתייסר גם בשבת. מחדש ה"חפץ חיים", שמהרגע הזה שאדם התחיל להתכונן לשבת קודש – אש הגיהנום לא שולטת בו.
שאלתי בזמנו את מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן ממתי זה? מי שיעשה כמו שמאי, ומיום ראשון יקנה חתיכת בשר לכבוד שבת קודש, כבר מאז אש הגיהנם לא תשלוט עליו? והשיב: "לא מסתבר שיפטר מהגיהנם בצורה כזאת".
"אז ממתי כן?", שאלתי, והשיב לי: "אני חושב שמיום ששי בבוקר זה הזמן".
רבותי! אנחנו לא מדברים כאן דברים פשוטים! אלו דברים נשגבים ביותר! אם הרב אומר כך – בשמים מתחשבים בזה. הגיהנם מתחיל לשבות בזמן הזה!
בהזדמנות אחרת שאלתי את מרן רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, את השאלה הזאת, והוא השיב: "מיום חמישי בלילה אחרי השקיעה". זאת אומרת שמי שיכין את הנרות לכבוד שבת קודש, מיום חמישי בלילה, מרגע זה בעזרת ה' אחרי מאה ועשרים יש לו חופש מיום חמישי בלילה!
אגב, סיפר לי ידיד שלי, שפעם הוא שלח מכתב שאלה לרבי חיים שאולי נתחיל מיום ראשון כמו שמאי. ורבי חיים ענה לו: "הלואי".
שאלתי את רבי חיים: ומה יהיה אם אני כן עושה דברים לכבוד שבת באמצע השבוע. למשל: אני רואה שביום חמישי לא אוכל לקנות דברים לכבוד שבת, ואני קונה אותם ביום רביעי?
והשיב לי: "יש לי חידוש גדול. כל מה שאדם מתעסק באמצע השבוע לכבוד שבת, באותו זמן, אם חלילה יהיה בגיהנום, יהיה לו חופש בדקות האלה". דברים נוראים!
פעם אחת ראיתי את בתי מנקה את הבית ביום חמישי בלילה. שאלתי אותה: בשבת אנחנו לא נמצאים פה! לכבוד מה את מנקה? השיבה לי: "לכבוד שבת קודש. גם אם אנחנו לא בבית, לא יודעת למה, אבל אני מרגישה שצריך לנקות את הבית לכבוד שבת".
התשובה היתה נראית לי קצת מוזרה. שאלתי את רבינו הגדול. והוא השיב: "היא צודקת! לכבוד שבת קודש".
(מתוך הספר 'ומתוק האור' – פניני רבי חיים)