הגה"צ ר' יהודה זרחיה סג"ל זצ"ל, רב דקרית שלום בתל אביב, סיפר דבר נורא שהתרחש אצל כ"ק מרן אדמו"ר ה'ברכת משה' מלעלוב זי"ע.
היה זה באחת מנסיעותיו של רבינו למירון לשבת בהעלותך בשנים קדמוניות, עוד בשנות מגוריו הראשונות בתל אביב. הציבור באותה שבת במירון לא היה גדול, רבינו ערך את שולחנותיו הטהורים בתוך מערת רשב"י, והיה שם יהודי חשוב אחד שעשה חוכא ואיטלולא מרבינו וזלזל בכבודו.
במוצאי שבת נסע אותו יהודי לטבריה, ושם נשכו נחש ארסי ומיד נעשה מצבו מסוכן והיה מוטל בבית חולים במצב קשה. איכשהו הצליח האיש להתקשר ממיטת חוליו אל הגאון ר' יהודה זרחיה וביקש ממנו שירוץ חיש להזכירו עם קוויטל ופדיון אצל כ"ק האדמו"ר ה'אביר יעקב' מסדיגורא זי"ע שהתגורר בתל אביב.
רבי יהודה מיהר למלא את בקשתו ואץ לביתו של הרבי מסדיגורא. להפתעתו הרבה סירב הרבי בתוקף לקרוא את הקוויטל, כשהוא אומר בנימה חמורה: "למה אינו נזהר בכבוד תלמיד חכם?". גם את הפדיון ששלח לא רצה הרה"ק ליטול באמרו 'איני נוטל כסף מבן ישיבה'.
הפציר רבי יהודה זרחיה שיואיל הרבי למצער לברכו שיחלים, לכך נעתר הרה"ק וברכו: "שיהיה בריא ויעשה תשובה".
בצאתו מבית ה'אביר יעקב' מיהר רבי יהודה זרחיה לביתו של הרה"ק מבעלזא זי"ע בתל אביב וביקש למסור לו את הקוויטל והפדיון, אך בהגיעו לשם לא היה שייך להיכנס אל הרבי, מסר אפוא את שליחותו אל הגבאי שהיה אז שם, וביקש להודיעו מה היו דבריו של הרבי.
כשהכניסו אל הרה"ק מבעלזא את הקוויטל השיב לגבאי במילים אלו: "אמרו לחולה שיקבל על עצמו לכבד תלמידי חכמים"… ממש באותו סגנון שאמר הרה"ק מסדיגורא ויהי לפלא.
הדברים הועברו לאותו יהודי חולה שקיבל על עצמו להתעורר בעניין זה, ואמנם לאחר מכן נתרפא בדרך נס.
הרב שמעון טיקוצקי, גיליון 'אהל משה' לעלוב