את המעשה הבא סיפר לי ידידי, הרה"ג אבנר ב. שליט"א:
"היה זה לפני שנים, כתבתי מגילת אסתר וחיפשתי למוכרה. יום אחד פוגש אותי יהודי שהכרתי אותו, אח של אחד מחבריי, והחל לשוחח איתי. כששמע על המגילה, אמר לי שהוא יחפש קונה עבורה. הסכמתי ונתתי לו אותה.
זמן קצר אחר כך, כשפגשתי את חברי וסיפרתי לו שנתתי את המגילה לאחיו, נחרד ואמר במילים נחרצות: 'תגיד עליה קדיש!' וסיפר סיפור נורא: 'אחי זה התדרדר לדאבון לב, שפתו שפת חלקות והפיל כבר בירושלים רבים וטובים. הוא עושה רושם בצורתו החיצונית, ורבים נפלו ברשתו והפסידו כסף רב'.
"כיון שאני כתבתי את המגילה היה לי 'הרגש' אליה. במשך חודשים חיפשתי אחריו, הלכתי לכמה וכמה סוחרי סת"ם בירושלים וביקשתי מהם: אם תגיע אליכם מגילה פלונית מאיש פלוני תתקשרו אלי, אך העליתי חרס בידי.
"יום אחד הלכתי בסמטת זכריה הרופא, בשכונת התימנים ליד מאה שערים. מרחוק ראיתי את האוטובוס בתחנה, והתחלתי לרוץ. לפתע אדם צועק אלי מלמעלה: 'מנחה, אתה עשירי!'
"השבתי לו: כבר התפללתי מנחה.
– "'תבוא, תבוא'…
– "אני מפסיד את האוטובוס!
"אבל הוא התעקש: 'בבקשה, תשלים לנו למניין'.
"לא יכולתי לסרב ועליתי לבית הכנסת. היה זה בית כנסת קטן, והנה רואה אני את אותו נוכל יושב שם. נעמדתי בכניסה כדי שהוא לא יברח לי… אחרי התפילה ניגשתי אליו ופקדתי עליו: תחזיר לי את המגילה. הוא ניסה להתחמק, אולם חסד ה', לבסוף הוא נכנע. הלכנו יחד והגענו לאיזה כוך בו הוא התגורר. נכנס פנימה והשיב לי את המגילה".
(נר לשולחן שבת)