באיזה אופן מותר לבטל מצות סוכה לצורך סעודת ברית מילה? │ מדוע שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה? │ ומה הדין בהולכי דרכים? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"מ סעיפים ו' – ח']
שמחת חתן וברית מילה בסוכות
חתן ושושביניו וכל בני החופה, מאחר והם עסוקים בשמחת חתן, והשמחה היא בחופה שלא בסוכה, לכן הם פטורים מן הסוכה, וסעודת ברית מילה, אף על פי שגם היא נחשבת לסעודת מצוה, בכל זאת, אינה דומה לסעודת חתן, שסעודת חתן היא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה, אבל סעודת ברית מילה, אינה מצוה כל כך, ולכן, די להם בעשרה אנשים בלבד, וזה כבר מספיק, ולאחרים אסור לבטל מצות סוכה בשביל הברית מילה, ולכאורה מזה משמע, שאם גם לאותם עשרה אנשים אין מקום בסוכה, מותר לאותם עשרה אנשים לשבת ולאכול מחוץ לסוכה, וכתב בביאור הלכה, שלפי טעם הגר"א שלכן מצות שמחת חתן דוחה סוכה כיוון שזה דאורייתא, וברית מילה אינה דאורייתא, לכן אפילו כאשר לאותם עשרה אנשים אין מקום בסוכה, אסור להם לאכול מחוץ לסוכה.
ראוי לחתן להחמיר על עצמו ולשבת בסוכה, אבל לא יברך, משום שיש אומרים שהוא פטור מסוכה, וכן השושבינים שאוכלים אצל החתן ומשמחים אותו בתוך שבעת ימי המשתה ויושבים שם בסוכה, אינם צריכים לברך, כי אולי הם פטורים מן הסוכה, אבל כשאוכלים בביתם, חייבים בסוכה וצריכים לברך.
שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה
שלוחי מצוה כגון אדם שהולך להקביל פני רבו, או אדם שהולך ללמוד תורה, או לפדיון שבויים, פטורים מן הסוכה ולא רק בשעה שהם הולכים הם פטורים מן הסוכה, אלא גם בשעת חנייתם, בין ביום שהם עסוקים בהלכה ובין בלילה שאינם הולכים, וטעם הדין הוא, משום שהם טרודים במחשבת המצוה ותיקונה, וממילא הכל נחשב בכלל 'עוסק במצוה', והם פטורים ממצוה אחרת.
גדר הפטור בשלוחי מצוה
הביאור הלכה מביא בשם החתם סופר, ששליח מצוה שפטור מן הסוכה נחשב כאשר כל המטרה שלו היא רק לשם שמים ואין בה הנאה לעצמו, אבל אם הולך בשביל שכר, ועיקרו של השליח מתכוון להנאת עצמו, זה לא נחשב עוסק במצוה.
חיוב הולכי דרכים בסוכה
הולכי דרכים ביום, פטורים מהסוכה ביום, משום שהתורה אמרה, 'תשבו' – כעין תדורו, והרי גם כשאדם גר בביתו במשך ימות השנה, הוא לא נמנע מלנסוע לאיזה עניין, ומניח את ביתו ויוצא לנוד בדרכים, כך גם יכול להניח את סוכתו וללכת בדרכים, ואינו חייב להיכנס לתוך סוכה, אבל הולכי דרכים בלילה, חייבים בסוכה, מפני שאינם הולכים, וזה הכל כאשר מוצא סוכה ביום או בלילה בשעה שאינו הולך, אבל אם אינו מוצא סוכה, פטור ואינו חייב להימנע ולא ללכת, וההולכים לכפרים לתבוע חובותיהם ואין להם סוכה באותם הכפרים, יחמירו על עצמם לשוב לבתיהם בכל לילה, ואף על פי שיש להקל כיוון שהם לא מוצאים כאן סוכה, בכל זאת המחמיר תבוא עליו ברכה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א