האם שינה בסוכה שלא בפישוט ידיים ורגליים נחשבת למצטער שפטור מן הסוכה? │ מה הדין באופן שאדם מצטער בדבר שאין דרך בני אדם להצטער בו? │ ובאיזה אופן גם כאשר אדם מצטער בסוכה בכל זאת חייב לשבת בה? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תר"מ סעיף ד' בסוף דברי הרמ"א]
ישיבה בסוכה קטנה
אדם שיש לו סוכה קטנה ואינו יכול לישן בה בפישוט רגלים, אלא הוא צריך לכופף את ידיו ורגליו, בכל זאת, לא נחשב הדבר כמצטער, והוא צריך לישן כך בסוכה בפישוט ידיו ורגליו, ומוכיח זאת המשנה ברורה, שהרי שיעור סוכה קטנה, הוא שבעה על שבעה טפחים, ובשיעור כזה, ודאי שאדם לא יכול לישן שם אם לא שהוא מכופף את גופו ואבריו, ממילא רואים, שזה לא נחשב מצטער, ובאמת, בסוכה קטנה צריך לשים לב שהשולחן יהיה בתוך הסוכה, כי אם השולחן לא יהיה בתוך הסוכה אלא מחוץ לסוכה, יש חשש שמא יימשך אחר שולחנו, והסוכה פסולה מדרבנן.
מצטער בדבר שאין דרך להצטער בו
אדם לא יכול לומר שהוא מצטער בדבר, באופן שזה דבר שאין דרך בני אדם להצטער בו, כיוון שבטלה דעתו אצל כל אדם, אבל אם אותו אדם הוא מאניני הדעת, וכל אניני הדעת מצטערים בזה, באופן כזה לא אומרים בטלה דעתו אצל כל אדם.
מצטער גם בסוכה וגם בבית
כל הסיבה שמצטער פטור מן הסוכה, זה רק אם באמת כאשר הוא ייצא מהסוכה וייכנס לביתו, הוא יינצל מאותו צער, אבל כאשר הצער ירדוף אחריו גם בבית, אין לאותו מצטער פטור מן הסוכה.
חיוב אבל בסוכה
אבל חייב בסוכה, והחידוש בזה הוא, שאף על פי שמצטער מן הסוכה וממילא אבל שהוא מצטער אולי יהיה פטור מן הסוכה, על זה מחדש השולחן ערוך, שכל הפטור של מצטער, הוא צער שבא לו ממילא מחמת הסוכה, אבל אדם שהוא באבלות, הוא מצער את עצמו, שהרי מוטל עליו ליישב את דעתו כדי לקיים את המצוה, וממילא כיוון שיש לו אפשרות לקיים את המצוה, אין כאן את ההיתר של מצטער.
כתב בספר 'תניא', אם המת היה חביב לו כל כך עד שאין יכול להסירו מליבו, פטור מן הסוכה, כי כל הסיבה שאבל חייב בסוכה אף על פי שהוא מצטער, הוא מכיוון שמוטל עליו ליישב את דעתו, אבל אם הוא במצב כזה שהוא לא יכול ליישב את דעתו, הדין הוא שהוא פטור, ומדובר באופן שהוא מצטער בזה בישיבתו בסוכה, משום שאם יהיה לו את אותו צער גם כאשר הוא יהיה בבית, שיישאר בסוכה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א