מדוע אסור לסכך את הסוכה במיני מאכל ?

י"ז אב תשפ"א- סימן תרכ"ט- סעיף ז'- סעיף י"א
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר להניח סולם על גבי הסוכה ולסכך עליו?מדוע אסור להעמיד סולם כדי שיחזיק את הסכך? ומה הטעם שהתירו לחבר במסמרים את הכלונסאות שמעמידות את הסכך?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ט סעיפים ז' – י"א]

סיכוך על גבי סולם

השולחן ערוך מסתפק, האם מותר להניח סולם על הגג לסכך על גביו, ומבאר המשנה ברורה, שהספק בזה הוא, שאמנם הסולם הוא פשוטי כלי עץ ואין בו בית קיבול, ולכאורה צריך להיות הדין שהסולם כשר לסיכוך, אבל יתכן שמאחר שיש ברגלי הסולם נקבים שבהם תוחבים את שליבות הסולם, הסולם נחשב כמו שיש לו בית קיבול, ואסור לסכך בו, וצריך לומר, שיש ברוחבו של הסולם ד' טפחים, שאם אין בסולם ד' טפחים, הרי סכך פסול בפחות מד' טפחים לא פוסל, אפשרות נוספת מביא המשנה ברורה לבאר את הספק, שאף על פי שאין בסולם ד' טפחים, בכל זאת יש כאן בעיה אחרת, והיא, שהרי הוא לא רוצה לסכך בסולם עצמו, אלא הוא רוצה שהסולם הזה יעמיד לו את הסכך, ויש כאן בעיה של מעמיד, כיוון שעל הצד שהסולם הזה פסול לסיכוך מחמת הנקבים שיש ברגליו, אז לא רק שאסור לסכך בו עצמו, אלא אסור גם שהוא יהיה המעמיד של הסכך.

מסקנת הרמ"א שאין לסכך על הסולם, משום שזה בית קיבול ומקבל טומאה, אבל אם באמת אין בתוך רגלי הסולם נקבים שבהם תוחבים את השליבות, אלא שליבות הסולם תקועים במסמרים לרגלי הסולם, הם בכלל פשוטי כלי עץ שאין מקבלים טומאה אפילו מדרבנן, ויש שמחמירים גם בזה משום 'לא פלוג'.

העמדת סולם כדי להחזיק את הסכך.

אסור להשתמש בסולם אפילו רק בכדי להחזיק את הסכך, כי גם זה בכלל 'מעמיד'.

סיכוך בכלים שמקבלים טומאה

כל כלי שמקבל טומאה, כגון ספסל או כסא הראויים לקבל טומאת מדרס, אסר לסכך בהם או להעמיד בהם את הסכך.

חיבור כלונסאות הסכך במסמרים

אפילו לפי מי שסובר שמעמיד אסור, דהיינו, אסור להעמיד את הסכך בדבר שאינו ראוי לסיכוך, בכל זאת מותר לחבר את כלונסאות שמחזיקים את הסכך במסמרים, אין איסור, משום שזה מעמיד דמעמיד.

סיכוך במיני מאכל

מיני מאכל של אדם, מוגדרים כדברים שמקבלים טומאה, ופסולים לסיכוך, וכל בושם שאינו נאכל אלא עומד לריח ומראה, מסככים בו, וענפי תאנה שיש בהם גם תאנים, וכן זמורות שיש בהם ענבים, הדבר תלוי, אם הענפים מרובים מהפירות, הדין הוא שהאוכל בטל לפסולת ומותר לסכך בהם, אבל אם הפירות מרובים מהענפים, אין מסככים בהם, ואם קצר אותם לאוכל, יש לידיים תורת אוכל לקבל טומאה, דהיינו הענף שהפרי עומד עליו הוא צריך להיות עד ג' טפחים, ויותר מזה זה כבר לא נחשב לידות, ואם קצר אותם לסיכוך, אין ליד דין אוכל, ואדרבה, היד מצטרפת עם הסכך לבטל את האוכל, ואם קצר לאוכל והתחרט ורוצה את זה לסיכוך, הדין הוא, שהמחשבה שלו שהוא התחרט, לא מוציאה את הידות מתורת אוכל, עד שיעשה בהם מעשה שניכר שהוא רוצה אותם לסיכוך, כגון שידוש אותם.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן