האם מותר לסכך את הסוכה בירקות? │ מדוע אסור לסכך בחבילות עצים קשורות? │ ומה הדין בחבילה שקשורה רק בשעת הקנייה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ט סעיפים י"ב – י"ז]
סיכוך הסוכה בירקות שממהרים להתייבש
אדם שסיכך את הסוכה בירקות שממהרים להתייבש בתוך שבעת ימי החג, אף על פי שהם פסולים לסיכוך מחמת שהם מקבלים טומאה, בכל זאת מדובר כאן בירקות הראויים לאכילה, ובכל זאת הם לא נידונים כסכך פסול שפוסל בד' טפחים, אלא הם נידונים כאוויר שפוסל כבר בג' טפחים בלבד, ואפילו לפני שהתייבשו, משום שכאשר הם מתייבשים, הם מתפוררים ונופלים, והסוכה אינה ראויה להתקיים שבעה ימים, ולכן גזרו חכמים כבר מעכשיו שיהיו פסולים (ובשער הציון מביא צד לומר שאולי זה אפילו דאורייתא) ודין זה אמור לאו דווקא בירקות שיש להם פסול מחמת שהם מקבלים טומאה, אלא גם בירקות שכשרים לסיכוך בפני עצמם, אבל מכיוון שדרכם להתייבש, כבר עכשיו הם נידונים כאוויר, וירקות שאין דינם להתייבש, הם נידונים כסכך פסול, וכמו כל הירקות ופוסלים את הסוכה בד' טפחים.
כל דבר שדרכו להתייבש, כבר מעכשיו הוא נידון כדבר יבש, וממילא הוא אוויר שפוסל כבר בג' טפחים, ופוסל בו אפילו מן הצד, בשונה מסכך פסול מן הצד שפוסל רק בד' אמות משום דופן עקומה.
סיכוך הסוכה בדבר שמחובר בעיקרו
כל דבר המחובר, לא מסככים בו, ודינו כדין האילן, וכתב המשנה ברורה, שמדובר בדבר המחובר בעיקרו כגון גפן ודלעת, אבל תלוש ולבסוף חיברו, כתב הבית יוסף שכשר, ובאופן האסור לסכך, אם עבר וסיכך ואחר כך קצץ אותו, צריך להגביה כל ענף וענף לבדו, כדי שלא יהיה בזה פסול של 'תעשה ולא מן העשוי'.
סיכוך הסוכה בעשבים שריחם רע
יש דברים שאסרו חכמים לסכך בהם לכתחילה, והם מיני עשבים שאינם ראויים לאכילה, ואינם מקבלים טומאה, וריחם רע, או שנושרים העלים שלהם, שבזה אף על פי שהסכך כשר ואינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ, בכל זאת אנו חוששים שמא אדם יצא מן הסוכה מחמת שריחם רע או מחמת שהעלים נושרים, ולכן מדרבנן הם פסולים לסיכוך, ואם עבר וסיכך בהם, כשירה הסוכה לשבת בה, ואפילו שיש לו סכך כשר, אינו מחויב לסכך מחדש, אבל אם מדובר בריח כל כך רע שאין דעתו של אדם סובלת אותו, יש לומר שבאופן כזה פסול מן התורה, כיוון שאין כאן 'תשבו כעין תדורו'. (בעניין עלים שנושרים, חז"ל גזרו שלא לסכך בהם דווקא כאשר נושרים תמיד, אבל אם נושרים רק בשעת הרוח כשרה)
סיכוך הסוכה בחבילת עצים או קנים קשורה
אסור לסכך בחבילת עצים או קנים קשורה, והסיבה שחז"ל אסרו זאת, היא משום שלפעמים אדם חוזר מהשדה, ויש לו חבילה של קנים, ומניח את אותה חבילה על גבי הסוכה בכדי לייבש אותה, ואחר כך הוא רוצה לסכך בה, ויש בזה פסול שזה לא נעשה לשם צל, וממילא אחר כך כשהוא חושב על זה לשם סוכה, יש בזה משום 'תעשה ולא מן העשוי', והאיסור הוא רק בחבילה שהדרך לייבש אותה, וזה דווקא בחבילה שיש בה כ"ה קנים, ולכן, כל חבילה שיש בה פחות מכ"ה קנים, מותר לסכך בה, כי היא לא בכלל 'חבילה', וחז"ל לא גזרו עליהם, ואם יש גזע אחד שמתחלק לכ"ה ענפים שונים, אף על פי שהוא קשר אותם במקום שהם מתחלקים, בכל זאת זה לא נחשב לחבילה, כיוון שבראשם החבילה היא אחת, אלא אם כן הוא קשר שם עוד קנה אחד, שאותו קנה גורם לכך שכל אותה חבילה תחשב לחבילה, וכן, כל מה שזה נחשב לחבילה זה רק כאשר היא קשורה משני ראשיה שאפשר לטלטל אותה בצורה הזאת, אבל אם אינה קשורה משני ראשיה, אינה נחשבת חבילה, וכן חבילה כזאת שהדרך לא להניח אותה להתייבש, כי כאשר הם מתייבשים הם לא שווים כלום, זה לא נחשב לחבילה.
העניין של סיכוך בחבילת עצים המדובר בסעיף ט"ו, אינו דומה לסיכוך בעלים נושרים או עלים שריחם רע המדובר בסעיף י"ד, כיוון שבסעיף י"ד, בדיעבד אם אין לו סוכה אחרת, הדין הוא שזה מותר, אבל בסעיף ט"ו, גם אם אין לו סוכה אחרת זה אסור גם בדיעבד, והחילוק ביניהם הוא כך, אותם שבסעיף י"ד הם פסולים שמא יעזוב את הסוכה ויצא, אבל בסעיף ט"ו בעניין חבילה החשש הוא שמא יעשה סוכה 'מן העשוי', ובאופן כזה שיש גזירה שמא יעבור על איסור, פסול גם בדיעבד.
סיכוך הסוכה בחבילה הקשורה רק בשעת הקנייה
חבילה כזאת שאמנם היא קשורה, אבל זה רק עד שהקונה יקח אותה, וברגע שהקונה לוקח אותה הוא מתיר את הקשר שלה, זה לא נחשב לחבילה, אלא חבילה נחשבת לחבילה רק כאשר היא עומדת להיות כך כשהיא קשורה.
פסול של 'תעשה ולא מן העשוי' מדרבנן
אין פסול של 'תעשה ולא מן העשוי' בדרבנן, כיוון שכל האיסור לסכך בחבילה הוא משום גזירה, ולכן, אם הוא הניח אותה על הסוכה כאשר היא קשורה והוא התיר אותה, אין בזה פסול, משום שהוא העלה אותה עליה לשם סוכה, אבל חבילה שהעלה אותה על הסוכה כדי לייבש ולא לשם סיכוך, ובסוף החליט עליה לסיכוך שבזה היא פסולה מן התורה כיוון שזה לא נעשה לשם צל, זה כבר לא ניתר בהתרת הקשר, אלא צריך לנענע אותה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א