מדוע אסור לסכך סוכה במחצלת המיועדת לתקרה ?

באיזו מחצלת מותר לסכך? │ מה הדין במחצלת שיש לה בית קיבול? │  ולמה היום לא מסככים במחצלאות?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות סוכה במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ט סעיף ו']

סיכוך סוכה במחצלת

מחצלת המיועדת לשכיבה, הדין הוא שהיא מקבלת טומאה, וממילא היא פסולה לסיכוך, ואילו מחצלת המיועדת לסיכוך, אינה מקבלת טומאה, וכשרה לסכך בה, ומחצלת קטנה, דהיינו שהגודל שלה הוא כקומת איש ומעט יותר, בסתמא היא עומדת לשכיבה, והיא מקבלת טומאה כשישכב בה זב, אפילו שעכשיו לא קיבלה טומאה, בכל זאת לא מסככים בה, אלא אם כן רוב בני העיר עושים אותה לסיכוך, שבאופן כזה היא כשרה לסכך בה, אבל אם הוא עצמו חשב עליה לסיכוך, זה לא מועיל, כי מי יודע על הדבר הזה, ועלול לצאת מזה מכשול שיראו אותו עושה כך, ויסככו בזה, אבל מחצלת גדולה, בסתמא עומדת לסיכוך, ואינה מקבלת טומאה, ומותר לסכך בה, אלא אם כן הוא עשה אותה לשכיבה, דהיינו או שהוא עצמו חשב עליה לשכיבה, או שמנהג המקום לשכב עליה,  והוא בסתמא, הדין הוא שהיא מקבלת טומאה, ולא מסככים בה, אבל היום כל המחצלאות עשויות לשכיבה, ובאופן כזה, לא יועיל מה שהוא עצמו חשב עליה לסיכוך.

מחצלת שיש בה בית קיבול

כל זה אמור באופן שאין למחצלת שפה, אבל אם יש לה שפה והיא ראויה לשמש כבית קיבול, ממילא יש עליה שם של כלי, ובאופן כזה, אפילו אם כרגע ניטלה השפה ואין לה בית קיבול, גם כן הדין הוא שאין מסככים בה, וכמבואר בסעיף הקודם, שכיוון שפעם אחת היה על זה שם של כלי, אותו שם של כלי לא פוקע ממנו, אבל אם דעתו של הבעלים עליה לסיכוך, אפילו שיש לה שפה, המחשבה שלו גוברת על מה שיש לה שפה, ואינה מקבלת טומאה, ויש מהאחרונים שסוברים, שכיוון שיש לה שפה, בכל אופן היא מקבלת טומאה ולא מסככים בה, ולא מועיל מה שהוא חשב עליה לשם סיכוך.

סיכוך במחצלת המיועדת לתקרה

אומר הרמ"א, כל מקום שנהגו לקבוע מחצלאות בגגות כעין תקרה, לא מסככים בהם, ומבאר המשנה ברורה, שאפילו אם הם נעשו לסיכוך ואינם מקבלים טומאה, בכל זאת לא מסככים בה, גזירה שמא יישב תחת תקרת הבית שעשויה ממחצלאות, שזה ודאי פסול מן התורה, משום שהם לא לשם צל אלא לשם דירה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א