באיזה אופן מברכים על נר שלא שבת ביום הכיפורים? │ מה הטעם ששמחים במוצאי יום הכיפורים? │ ומה העניין להתחיל בבניית הסוכה במוצאי יום הכיפורים?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום הכיפורים במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תרכ"ד סעיף ה']
ברכת מאורי האש על נר של גוי
מבואר לעיל בסימן רצ"ח סעיף ה' שאסור לברך במוצאי שבת על נר של גוי, משום שהגוי הדליק את הנר בשבת, ואפילו שמותר לגוי להדליק את הנר בשבת, בכל זאת, ביחס ליהודי זה נחשב לנר שנעשתה בו עבירה, ובכל אופן אומר המשנה ברורה, יהודי שהדליק את הנר שלו במוצאי שבת מנר של גוי, מותר לברך עליו במוצאי שבת, משום שעל ידי הנר של היהודי, יש תוספת שלהבת של היתר, ועל התוספת הזו אפשר לברך, אבל במוצאי יום הכיפורים שמברכים רק על נר ששבת מבעוד יום, ואמנם הנר של הגוי שבת מבעוד יום אבל אי אפשר לברך עליו, אלא מה נאמר? שיברך על התוספת של הנר של היהודי שהדליק מהנר של הגוי, יש לומר, שאותה תוספת שלהבת לא שבתה מבעוד יום, אלא היא שלהבת שהתחדשה במוצאי יום הכיפורים, ועליה אי אפשר לברך.
ברכה על נר שלא שבת ביום הכיפורים
כאשר הנר הודלק ביום הכיפורים בהיתר לחולה, אפילו שהנר לא שבת במשך יום הכיפורים, בכל זאת הדין הוא שאפשר לברך עליו במוצאי יום הכיפורים.
ברכה על נר של בית הכנסת
יש אומרים, שאפשר להבדיל על נר של בית הכנסת, כיוון שהנר שבת כל היום, אבל יש אומרים שלא להבדיל עליו, משום שהוא לא נעשה להאיר, אלא נעשה לכבוד היום, ולא מברכים על נר שנעשה לכבוד, אלא רק על נר שנעשה להאיר, ודעה הראשונה סוברת, שהנרות של בית הכנסת נעשו להאיר, ועדיף להבדיל על נר של בית הכנסת ממש, מאשר להבדיל על נר אחר שהודלק מנרות של בית הכנסת, כי נר אחר שהודלק מנר של בית הכנסת, זה לא נקרא כ"כ אור ששבת, כיוון שהוא לא היה כל יום הכיפורים, אבל נר של בית הכנסת נקרא נר ששבת, והשיטה הזאת סוברת, שהוא נחשב כנר שעשוי להאיר, ולכן מברך על הנר הזה בעצמו, אבל הנכון הוא להבדיל על שניהם יחד, ומבאר המשנה ברורה, שבזה הוא ודאי יוצא ידי חובה, כי הנר של בית הכנסת ודאי שבת באותו יום, והנר הנוסף שהוא הדליק ממנו, אותו נר נעשה והודלק כדי לברך עליו, אז ביחד בשניהם ודאי יוצא ידי חובה, ויותר טוב שיניח מערב יום הכיפורים נר במיוחד, כדי שיהיה אפשר לברך עליו במוצאי יום הכיפורים.
הנהגת האדם במוצאי יום הכיפורים
אוכלים ושמחים במוצאי יום הכיפורים, כיוון שזה נחשב קצת יום טוב, וטעם הדבר מבאר המשנה ברורה, שכתוב במדרש, בת קול יוצאת במוצאי יום הכיפורים ואומרת, 'לך אכול בשמחה את לחמך'.
שני ימים יום הכיפורים
יש מחמירים לעשות שני יום הכיפורים משום ספיקא דיומא, אבל יתפללו תפילה של חול, ולא תפילה של יום הכיפורים, ויניחו תפילין, ופיוטים וסליחות יוכלו לומר כרצונם, ויש לזה התרה, ואין לנהוג בחומרא זו, משום שיש בזה חשש סכנה.
תענית חלום
מי שמתענה תענית חלום, למחרת יום הכיפורים אין צריך להתענות כל ימיו.
בניית הסוכה במוצאי יום הכיפורים
אין אומרים תחינות, ולא צדקתך צדק, מיום הכיפורים עד סוכות, והמדקדקים, מתחילים מיד במוצאי יום הכיפורים בעשיית הסוכה, כדי לצאת ממצוה למצוה.
השכמה ביום שאחרי יום הכיפורים
משכימים לבית הכנסת ביום שאחרי יום הכיפורים, כדי שלא יהיה נראה שהיינו נכנעים להשם יתברך רק כשהיינו צריכים לבקש על דיננו ומיד לאחר שהסתיים הדין אנחנו חוזרים לסורנו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א