נדמיין לעצמנו שמישהו הגיע לסבא רבה רבה שלנו לפני עשרות דורות, נגיד שנת תפ"ד, לפני שלש מאות שנה. לכל אחד מאיתנו היה לו סבא רבה אז, נכון? – אף אחד פה לא גדל על עץ… אז לכולם יש סבא רבה, וניגשים אליו בחודש שבט תפ"ד, שמה באיטליה או משהו כעין זה ואומרים לו, 'יש לנו חדשות בשבילך'.
'מה?'.
בעוד שלוש מאות שנה העולם יראה בערך ככה: מאיפה יש לנו מים, אנחנו שואבים מהבאר או מהנהר, נכון? זה נגמר, זה כבר לא יהיה'.
'מה זאת אומרת?'.
'בתוך הבית שלכם יצא צינור וברז מהקיר ויסובבו ויצא להם מים'.
הסבא פותח את עיניו, והוא אומר לאותו יצור 'אתה אולי זקוק לרופא, שתית מדי הרבה אולי?'
'זה באמת יהיה ככה. בעוד שלוש מאות שנה יהיו לך צאצאים שיהיה להם מים שיוצא מברז שמחובר לקיר'.
'מוראדיג, והאם זה יהיה מים קרים או מים חמים?'
'שניהם, גם קר וגם חם, ולא רק אחד, אלא יהיה אחד כזה במטבח, ואחד יהיה להם באמבטיה, וגם יהיה להם בנוסף מקלחת וכו', הם לא יצטרכו ללכת לבית מרחץ. אין לך מושג מה הולך להיות'
והוא שומע ושואל, 'אתה רציני?'
'לגמרי, ואני עוד לא סיימתי. אני רוצה להמשיך, חוץ ממים יש עוד דברים, כדי לחמם אוכל לא יצטרכו לתנור עם גחלים, ולהשיג עצים יבשים, ולבקוע אותם, די לשעבוד… יהיה להם כזה תנור שלוחצים שם באיזה כפתור ואופ… יהיה להם גז וככה יחממו את האוכל'.
והוא יושב בהלם, 'אני לא מאמין מה אתה מספר לי'.
'ולא רק זה, יהיה להם גם מיקרוגל'.
'ומה זה?'
אם יש לך אוכל קפוא, תוכל להכניס אותו לתוך קופסא כזו, סוגרים את הדלת ולוחצים כפתור ועושה ביפ ועושה רעש קצת מוזר כזה, ותוך כמה דקות וזה יהיה מוכן לאכילה'.
'באמת?'
'תהיה להם אפשרות לחמם את הבית במכשיר מיוחד'.
'אהה, תנור כזה?'
'שום תנור! עוד מכשיר שלוחצים בכפתור וכל הבית מתחמם. ובלילה יהיה אור, ולא מאש, אלא שוב לוחצים על מתגים והאור נדלק!'.
רבותי לפני 300 שנה כל מה שאני מספר פה היה נשמע כמו דמיונות ממש!
שואל הסבא, 'ואיך יעשו כביסות? הולכים לנחל?'
'איפה נחל! יש מכונה שמכבסת את הבגדים'.
'ואז יצטרכו לייבש אותם בשמש?'
'לייבש בשמש? ליד המכונה שמכבסת תהיה עוד מכונה שמייבשת'.
'אתה מקשקש פה'.
'לא, ככה זה יהיה, ואני יגיד לך עוד, תוכל לשים אוכל בקופסא שעושה קרח ושומרת על טריות האוכל'.
'כל זה יהיה בעוד 300 שנה?'
'כן'.
'ומי יגור שם?'.
'הצאצאים שלך'.
'באיזה ארץ הנכד שלי הזה ימלוך?'.
'ימלוך? הוא יהיה סתם בן אדם, עני מרוד'.
'והוא ישב בבית כמו שתיארת?'.
'כן'.
'אז מה הוא יעשה כל היום?'.
'יהיה לו מכשיר כזה שאפשר לדבר עם אנשים בקצה העולם. הוא גם יכול לשלוח פקס ואימייל, ואם הוא ירצה הוא גם בעצמו יכול לנסוע לקצה העולם, הוא ייסע במכונית עם כנפיים. אתה מסוגל להאמין?'.
'אני לא יודע, כנראה אתה מדבר אחרי ימות המשיח'.
'לצערנו הרב זה עדיין יהיה עוד לפני ביאת המשיח, כשעדיין נמצאים בגלות'.
'וכל זה יהיה לפני ימות המשיח?'.
וכאן הוא ישאל שאלת המיליון דולר: 'תגיד לי האם הנכד שלי יהיה הבן אדם הכי מאושר בעולם?'.
ואתה משיב לו, 'לא!!! לא ולא!!!
הוא דווקא ילך ארבע פעמים בשבוע לפסיכולוג ויקח כדורים בשביל החרדות שלו'…
איזה עולם משוגע, כולם בדיכאון, מתחננים לקצת שמחה. על רכבים יראו מדבקות 'רק בשמחה'. ככה זה יראה.
(מתוך גיליון 'אסדר לסעודתא')