שנת קורונה מאחורינו. עסקים נסגרו, עובדים פוטרו, חברות רשמו הפסדים, בתי אב רבים הצטרפו למעגל העוני. ומה קרה ב'דרשו'? האם גם שם מסכמים את השנה ב'הפסדים', חלילה?
לרגל חג השבועות שוחח סופר 'המבשר' הרב זאב אייזנשטיין עם כמה ממנהלי אגפים ב'דרשו' ושמע מהם נתונים מפתיעים. מסתבר שב'דרשו' נרשמה דווקא צמיחה משמעותית, בכמה וכמה תחומים מהותיים ביותר, ועל כך בסקירה הקצרה שלפנינו, שהתפרסמה כאמור בעיתון 'המבשר' של ערב חג השבועות.
אלפי נבחנים בתנאי קורונה
"בתקופת הקורונה ראינו בחוש עד כמה ציבור הלומדים מחובר למבחנים אלו ואינו מסכים לוותר על קוצו של יוד", מספר מנהל מחלקת קהל וקהילות ב'דרשו', הרב שמעון דייטש.
"קיבלנו בקשות ממשפחות בבידוד. אימהות לבחורים ששהו במלוניות והתקשרו, וטרטרו, פשוט התחננו, שישלחו להם מבחנים. כאן נגלתה גם האהבה והאחווה בין הלומדים. אברכים רצו מהכא להתם. ממבודד אחד לחולה שני, להביא מבחנים ולהחזיר אותם מלאים.
"גם במשרד לא נחו לרגע הפקסים והמיילים. מאות ואלפי פניות של אברכים ובחורים שהתחננו למבחנים, במצבים ומיקומים שונים. מלוניות, בידודים, שכונות בסגר וכדומה".
הרב דייטש משחזר את שהיה באותם ימים טרופים: "המבחן הראשון בעת הקורונה, כבר היה מוכן לגמרי וכבר חולק ל-500 (!) מוקדי המבחנים ימים קודם לכן, כאשר לפתע הוטל הסגר ולא ניתן היה לקיים את המבחנים במקומות הרגילים.
"היינו חסרי אונים. אלפי נבחנים נערכו למבחן אך לא התאפשר לערוך אותו במתכונת הרגילה, ובל נשכח כי גם כל עובדי 'דרשו' לא יכלו להגיע למשרדים וכולם עבדו מרחוק. היתה זו בעיה כלל עולמית, שכן גם עבור מבחני דרשו הנערכים בחו"ל מקבלים את החומרים מאתנו, וגם המבחנים נשלחים אלינו לבדיקה, היינו צריכים לאלתר במהירות פתרונות מעשיים.
"בתכנית בזק של 'מהרגע להרגע', הושקה מערכת טלפונית שבה ניתן היה לעשות את המבחנים. במקביל, הודיעו על נקודות שונות בהן ניתן לבוא ולקבל את המבחנים ולהחזיר בסיום המבחן. כמו"כ פתחנו כתובת מייל מיוחדת דרכה התאפשר לקבל את המבחנים ברישום מראש.
"אברכים ובחורים יקרים נצפו בכל פינה אפשרית. בתחנות אוטובוסים, ובשטחים פתוחים כלשהם, כאשר הם עושים את המבחנים בעיניים בורקות. בבחינת 'תורה שלמדתי מתוך הדחק'.
"יהודים יקרים פתחו לנו חצרות רחבות ידיים. הביאו כיסאות כתר ופתחו שולחנות, כדי שהנבחנים יוכלו למצוא פינה שקטה במרחב פתוח לעשות את המבחן.
"היה זה החיזוק הגדול ביותר שראינו בעינינו. דווקא בתקופה של מצוקה וקושי, ראינו את הקהל הקדוש מתחזק ואינו רוצה לוותר על כלום, אין ספק כי התורה שלמדו באף תעמדו להם לצמוח ולגדול מאוד בתורה בס"ד".
כאמור, באותם ימים הושק שירות חדש ומיוחד לטובת קהל הנבחנים במטרה שניתן יהיה לקיים את מבחני 'דרשו' במועדם, במערכת טלפונית, כדי שגם אלו שרותקו לביתם עקב מחלה, סגר או בידוד וכדומה, יוכלו לקיים את המבחנים במועדם.
"השירות היה גם למבחני יום חמישי וגם למבחני יום שישי", מסביר הרב דיייטש, "כולל השתתפות במסלולי ההגרלות והמלגות, לנבחנים שהצהירו כי עמדו בתנאי ההשתתפות. בין היתר התאפשר לקיים את מבחני 'קנין תורה', 'דף היומי בהלכה', 'דף הכולל', 'קנין משניות', 'קנין חכמה', 'המבחן המסכם' ועוד".
"היה זה לפלא כי אף בשנה קשה כזו, למרות כל המגבלות, לא רק שכמות הלומדים והנבחנים לא פחתה, אלא אדרבה. נוספו נבחנים חדשים, ומעגלי לומדים נוספים הצטרפו למשפחת 'דרשו'. שיעורים חדשים וכוללים שנרשמו להצטרפות הפליאו את העוסקים בקודש שהזדרזו לעשות הכל למען קליטתם, להגדיל תורה ולהאדירה.
יצירת המופת החדשה – ספר 'המפתח'
במהלך שנה זו נוסף אף נדבך חדש במסע חיזוק התורה, בדמות השקת הספר החדש 'המפתח' של מהדורת דרשו. זאת, קרוב לעשור לאחר ההוצאה לאור של המשנה הברורה במהדורת 'דרשו', היצירה שכבשה את ארון הספרים היהודי.
בספר נפלא זה נעשתה לראשונה מלאכת איסוף וסיווג במפתחות לפי סדר א'-ב', של רבבות פסקי הלכה מכל מרחבי ה'משנה ברורה', ה'ביאור הלכה' וה'שער הציון' מאת מרנא החפץ חיים זצלה"ה, וכן פסקי גדולי הפוסקים ושאר ההוספות המובאים ב'ביאורים ומוספים' שבמהדורת דרשו. הביקוש לספר החדש היה, ועדיין, עצום. מיד עם הופעתו הוא הפך לרב מכר בארץ ובעולם.
מלאכה עצומה הושקעה ביצירה זו, ועל כך מספר הרה"ג ר' בנימין בירנצווייג שליט"א, מי שעמד בראש צוות העריכה של ה'משנה ברורה' במהדורת 'דרשו', כמו גם בראש צוות העריכה של ספר 'המפתח' – השקעה שנעשתה במשך קרוב לשלוש שנים של עבודה מאומצת ומרוכזת מאוד.
מה פשרו של ספר חדש זה, ומה התועלת הגדולה למען הלומדים הגלומה בו? – שאלנו.
הרב בירנצוויג: "מיד בסיום השלמת ששת חלקי המשנ"ב היה ביקוש גדול מצד רבים מהלומדים להוציא מפתח שיקל על חיפוש ההלכות הרבות במשנ"ב. בפרט לאחר שהתווספו רבבות פסקי הלכות מגדולי הפוסקים ב'ביאורים ומוספים' של 'דרשו'. ביקוש זה נמשך ואפילו התגבר במהלך השנים.
"מצד שני היו שתי סיבות עיקריות לכך שלא נחפזנו להוציא 'מפתח' מידית, ראשית, כי היו מגדולי ישראל שדעתם היתה שחיבור 'מפתח' על המשנה ברורה, יגרע מידיעת המשנה ברורה אצל רבים, שלימודם יהפוך ליותר מקומי ונקודתי, ופחות רוחבי ועיוני, משום שלאחר הוצאת ה'מפתח', בשביל לדעת הלכה מסוימת יהיה די בחיפוש מקורה המדויק ולא יהיה צורך ללמוד את הסימן כולו. אמנם כיום, התוכנות התורניות של אוצר החכמה וכדו' מצויות בכל בית מדרש וכמעט בכל מחשב של איש תורני, ותורת החיפוש התורני הפכה לנחלת הכלל, ולכן יצירת מפתח מעשי ומצוי לכל על המשנה ברורה הוא דבר נצרך מאין כמוהו.
"מלבד זאת אני חייב לצטט מדברי גדולי ישראל שראו במפתח דבר חיוני עד מאד, ונביא את מה שהובא בהקדמה למפתח, דברי מרן הגאון ר' יצחק הוטנר זצ"ל ('פתח דבר' לאוצר מפרשי התלמוד, בבא מציעא ח"ב) שדבריו מעודדים מאד ליצירה זו: "על ידי השחרור מהטרדה של החיפוש… נעשים כלי המחשבה והעיון לנכסים בני חורין, להתפנות לעבודת עמלה של תורה בעיון במקורות ובגופם של דברים". וכן דברי קודש ממרן הגרא"ז מלצר זצ"ל בהסכמה לספר מסוג זה (מפתח השלם עמ"ס ברכות, ירושלים תש"ד): "ורב מאוד התועלת היוצא מחיבור זה לתופשי התורה, כאשר ייקל עליהם למצוא איזה מבוקש, ולא יאבדו זמנם בחיפוש".
"כמו כן צריך לקחת בחשבון שתכנית 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' ללימוד דף הלכה בכל יום, מקיפה היום רבבות בכל העולם הלומדים כל יום עמוד במשנ"ב עם עמוד הביאורים של 'דרשו', מה שנתן לנו במשך השנים שעברו מאז הוצאת הסט המושלם, ביקורת של רבבות לומדים ובעקבות כך תיקון טעויות כתיב וכדו', מה שהביא את המשנ"ב במהדורה האחרונה שיצאה בשנת תשע"ז להיות יותר מושלמת ונקיה מסיגים וטעויות. ובעקבות כך ההמתנה היתה משתלמת וממילא יצירת המפתח יותר מדוקדקת ומושלמת".
הרב בירנצווייג מדגיש: "ספר מפתח כשהוא לא ערוך בצורה הנכונה, מאבד כמעט את כל מעלתו, כי בשביל החיפוש בו צריך עוד מפתח… ולכן יש לדעת כי שתי נקודות קריטיות ישנן להצלחת ספר מפתח, א. ניסוח קצר קליל ותמציתי, ב. שימוש בלשון בני אדם. שכן המחפש במפתח את הערך הרצוי לו, מחפש לפי מה שהוא רגיל בלשונו, וכאן נכנסים לסוגיא מורכבת מאד שאם לא משקיעים בה, הרי הרבה מערך ספר המפתח יורד.
"ישנן דוגמאות אין ספור לניסוחים שהצריכו מחשבה רבה, למשל, אדם מחפש הלכה שקשורה לשמונה עשרה, יש כמה אפשרויות היכן הוא יחפש: שמונה עשרה/ תפילת שמונה עשרה/ תפילת העמידה, ובזה אנחנו מנסים להיכנס לראש המחפש ולהבין איזו לשון הינה הכי מדוברת בנידון הזה שאותה הוא יחפש ואותה נשים כערך ראשי, שם ימצא את המקורות. אבל מצד שני, הרי יש שיחפשו בלשונות הנוספים, ובזה עשינו ממש מהפכה גדולה, כשבכל ערך שיש לו כמה לשונות דומות ומדוברות, הבאנו את הלשון הכי מדוברת לכאורה כערך ראשי בו יובאו הציונים להלכה, ולצד זאת הבאנו גם את הלשונות האחרים כערכים, כך שאם יהיה לומד שיחפש ערך בלשון פחות מדוברת, תהיה לו שם הפניה לערך הראשי שבו יש את הציונים להלכה".
"כך לאחר שנאספו רבבות פסקי הלכה, הם חולקו לפי נושאים, וניתנו להם שמות שיהיו נגישים למעיין, וכך נעשתה העבודה צעד אחר צעד, במשך זמן רב, בעמל וביגיעה עצומים, עד שב"ה זכינו לברך על המוגמר. ואכן, כשאנחנו רואים את עיניהם הבורקות משמחה של מרנן ורבנן גדולי הדור כשהספר הזה מגיע לידיהם, וכשאנחנו שומעים את התגובות הנלהבות של הלומדים בכל אתר ואתר, אנחנו מבינים שההשקעה היתה משתלמת, ושהחזון הנועז הזה אכן קרם עור וגידים והפך למציאות של ממש, בכל בית כנסת ובקרוב בעזרת ה' בכל בית יהודי" – חותם הרב בירנצווייג בהתרגשות.
המוני מצטרפים חדשים ל'הפותח בכל יום'
פרויקט מיוחד לחיזוק התורה מבית 'דרשו' הוא הנקרא בשם 'הפותח בכל יום' – במסגרתו מקבלים רבבות יהודים, בכל רחבי העולם, לומדים לצד 'בעלי בתים', מייל יומי ובו תכנים של לימוד וחיזוק, שיחות יומיות, שיעור דף היומי מתומצת, ווארטים וסיפורים אקטואליים ומחזקים דבר יום ביומו.
זאת מעבר למוקד השיעורים הרגיל של 'דרשו' שבו ניתן להאזין לשיעורים בדף היומי בבלי, דף היומי בהלכה בשפות שונות, שמיעת מבחנים, תשובות למבחנים, שיעורים בנושא 'גישמאק' בלימוד, ועוד.
בתקופת הקורונה היה ביקוש עצום ואלפים חדשים נרשמו לקבלת המייל היומי, אנשים ישבו בבית סגורים ומסוגרים וב'דרשו' קבלו משוב עצום שזה חיזק אותם מאוד כאשר התכנים כמובן הותאמו לימים אלו.
האמת, ניתן לפרנס ספר עב כרס רק משלל התגובות של אנשים ששאבו חיזוק מיוזמה זו. להלן דוגמה קטנה של סיפור מרגש ששיגרה אחת המשפחות הנהנות מהחיזוקים דבר יום ביומו.
היתה זו תגובה לסיפור שהובא ב'הפותח', אודות ציפור שצייצה ודפקה מדי יום על חלון ביתה של משפחה מסוימת, ולאחר שהאב התפלל מעמקי לבו מצא בתרגום רבי יונתן בן עוזיאל שהציפור החיה ששילח הכהן ביום טהרת המצורע, היתה שבה לביתו ונוקשת על חלונו, להזכיר לו שלא ידבר לשון הרע.
בני המשפחה שנחשפו לדברי התנא הקדוש קיבלו על עצמם להתחזק בלימוד הלכות שמירת הלשון, וראה זה פלא, הציפור נעלמה לבלי שוב אחרי תקופה ארוכה שהטרידה את המשפחה.
אם המשפחה הגב' משרקי, סיפרה ל'דרשו' כי לאחר שקראה את הסיפור החליטה להתחזק גם היא בלימוד הלכות שמירת הלשון: "חיפשתי את הספר", היא כותבת, "הוא לא היה במקום הרגיל אלא במקום אחר בספריית הספרים שלנו.
"בזמן שהוצאתי אותו, נפל באותו זמן כרטיס ברכה שהיה על ידו. על הכרטיס היתה תמונה של ציפור, וזה גרם לי לחייך ולהיזכר בסיפור שבגללו החלטתי ללמוד את הלכות שמירת הלשון. מאז אני משתמשת בכרטיס הזה בסימניה, ומדי יום אני לומדת ונזכרת מה תפקידה של הציפור החיה"…
מתכוננים לסיום מסלול 'דף היומי בהלכה'
בתקופה האחרונה החלו בלימוד חלק שישי של משנ"ב, במסגרת 'הדף היומי בהלכה', מה שהביא לגל ענק של מצטרפים חדשים, בשל הזדמנות הפז להתכונן היטב לימים הקדושים של חודש תשרי הבעל"ט. בימים אלו החלו ללמוד הלכות ראש השנה, לאחר מכן הלכות יום הכיפורים, סוכות וארבעת המינים, ואין להכביר במילים על הטעם הענוג שירגיש כל צורב בעת שייכנס אל חודש תשרי ותלמודו בידו – כל הלכות החגים כמונחים בקופסא.
במקביל, החלו להיערך בקדחתנות לקראת הסיום של מחזור דף היומי בהלכה, בחודש אדר תשפ"ב. אזי יסיימו את ששת חלקי משנה ברורה. ב'דרשו' מתכוננים בעז"ה ל'אירוע מכונן' – שרשרת מעמדי הוד מפוארים כמיטב המסורת של 'דרשו' בראשות ובנשיאות מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, בהשתתפות אלפי הנבחנים המאושרים.