סימן תלב /// סעיף א' 2
- אם התחיל לבדוק ושכח לברך, יכול לברך כל זמן שהוא לא גמר את הבדיקה, משום שכל זמן שהוא עדיין בודק, זה נחשב עובר לעשייתו.
- אם סיים את הבדיקה ומצא ששכח מלברך, אומר המ"ב שלא יברך היום אלא ימתין למחרת בשעת השריפה ואז יברך, שהרי אז הוא מבער את החמץ ואז מתאים ביותר לברך על ביעור חמץ, ועוד משום שאומר 'כל חמירא דלא חזיתיה' ואת החמץ שהוא ראה הוא לא ביטל, אמנם אומר המ"ב שיש אומרים שלא יברך בשעת השריפה, משום שהברכה ניתקנה על שעת הבדיקה בלבד, ולמעשה מסיק שהרוצה לברך למחרת יש לו על מי לסמוך.
- אומר השו"ע שיזהר לא לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה.
- אם דיבר בין הברכה לבדיקה בדברים שאינם לצורך הבדיקה יחזור ויברך, משום שהפסיק בין הברכה למצוה.
- גם מילה אחת היא נחשבת להפסק בין הברכה למצוה.
- אומר השו"ע שטוב לא לדבר מתחילת הברכה עד סוף הבדיקה שלא מעניין הבדיקה, כדי שישים ליבו ליבדוק בכל המקומות שמכניסים בהם חמץ.
- ומ"מ אם הוא דיבר אחר תחילת הבדיקה, הוא לא חוזר ומברך, משום שהתחיל כבר במצוה.
- דברים שהם לצורך הבדיקה מותר מלכתחילה לדבר.
- אם באמצע הבדיקה הוא צריך לברך אשר יצר, אומר הגריש"א שיכול לברך וכ"כ השבה"ל, והוסיף שיכול גם לענות אמן וברוך הוא וברוך שמו על ברכות אחרים, וכן יכול לברך ברכות על ברק ורעם.