האם גוזרים תענית על מפולות ורעידת אדמה ?

כ"ג ניסן תשפ"א- סימן תקע"ו- סעיף ד'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מדוע לא אומרים הלל הגדול אם ירדו גשמים לפני שהתחילו להתענות?באיזה אופן מתענים על מכת דבר? ומה הדין כאשר יש מכת דבר בחזירים ובגויים?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקע"ה סעיף י"ב – סימן תקע"ו סעיף ד']

ירדו גשמים ביום התענית

כאשר היו מתענים על הגשמים ונענו, והתחילו לרדת גשמים, הדין הוא, שיאכלו וישתו ויעשו יום טוב, ובערב יתאספו יחד ויאמרו הלל הגדול, דהיינו, מזמור 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו', ואומר המשנה ברורה, שצריך להתחיל כבר במזמור 'הנה ברכו את ה' כל עבדי ה', עד אחרי המזמור 'כי לעולם חסדו', וכל זה דווקא כאשר הגשמים התחילו לרדת ביום התענית, אבל אם הגשמים ירדו רק אחרי יום התענית, אנחנו תולים שהגשמים לא ירדו מכח התענית, אלא הם ירדו משום שריחמו עליהם מן השמים, ולכן לא אומרים הלל הגדול.

ירדו גשמים לפני שהתחילו להתענות

אם ירדו גשמים בליל התענית לפני עלות השחר, לא אומרים הלל הגדול, משום שזה לא נחשב שהם התחילו כבר להתענות, ואפילו אם התחילו להתענות מבעוד יום, בכל זאת, עיקר התענית היא מעלות השחר והלאה, ולכן גם אם ירדו גשמים בליל התענית כשכבר התחילו להתענות, בכל זאת, לעניין הלל הגדול זה לא מספיק, כיוון שלגבי הלל הגדול, צריך שהישועה תבוא ביום התענית.

שאר צרות שמתענים עליהם

כשם שמתענים ומתריעים בשופר על הגשמים, כך מתענים על שאר הצרות, כגון, כותים שבאו לערוך מלחמה עם ישראל, או לקחת מהם מיסים, או לקחת מידם ארץ, או לגזור עליהם צרה, אפילו במצוה קלה, הרי מתענים ומתריעים עד שירוחמו מן השמים, וכל הערים שמסביב אותה העיר, צריכים להתענות, אבל אינם צריכים לתקוע בשופר, אלא אם כן אותה העיר שבמצוקה תקעו להתקבץ לעזרתם, וכן, חיילים כותים שעוברים דרך מקום של ישראל, אפילו אם אין כוונתם להילחם עם הישראל שגרים שם, אלא הם עוברים באותו מקום כדי להילחם עם כותים אחרים, זו כבר סיבה שיתענו ויתריעו.

תקיעת שופר בעת צרה שבחוץ לארץ

המגן אברהם תמה, מדוע אנו לא נוהגים לתקוע בעת צרה, הרי מדאורייתא מצוה לתקוע גם אם אין תענית, ולכן, אפילו אם אין תענית ציבור בבבל, לכל הפחות מצות תקיעת שופר בעת צרה תישאר? ונשאר בצ"ע, ויש מהאחרונים שתירצו, שהמצוה להריע בשופר בעת צרה נוהגת רק בארץ ישראל, כמו שכתוב, 'וכי תבואו מלחמה בארצכם', ולכן בחוץ לארץ זה לא נוהג, ויש שכתבו שגם בארץ ישראל זה דווקא כשהיה תחת רשותנו, אבל בזמן שאינה תחת רשותנו, אין את הדין לתקוע, ויש שכתבו שהמצוה לתקוע היא דווקא כאשר הגזירה על רוב ישראל.

תענית על מכת דבר שבעיר

כאשר יש מכת דבר בעיר, צריך לזעוק ולהריע מדאורייתא, ולהתענות מדרבנן, ובימינו לא מתענים כלל על מכת דבר, כיוון שהדבר מנוסה, שכאשר אדם אינו אוכל ושותה, הוא קולט שינוי אוויר חס וחלילה, ומכת דבר שמתענים עליה, היא כאשר לדוגמא יש בעיר חמש מאות אנשים, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה, אבל שלשה מתים שמתו ביום אחד, או לחילופין שלשה מתים בארבעה ימים, זה לא נחשב דבר, וכן אם היו בעיר אלף אנשים, ויצאו ממנה ששה מתים בשלשה ימים זה אחר, נחשב למכת דבר, ואם המתים יצאו ביום אחד או בארבעה ימים, זה לא נחשב מכת דבר.

בני אדם שאינם מצטרפים לחשבון של מכת דבר

נשים וקטנים וזקנים ששבתו ממלאכה, אינם בכלל אנשי המדינה לעניין זה, ולא מצטרפים למניין החמש מאות ולא למניין המתים, כיוון שהם חלושות המזג.

תענית בחוץ לארץ על מכת דבר שבארץ ישראל

אם הייתה מכת דבר בארץ ישראל, לא רק בארץ ישראל מתענים, אלא גם בשאר גלויות מתענים, ודווקא כשיש מכת דבר בכל ישראל ולא רק בחלק ממנה, ואם הייתה מכת דבר במדינה מסוימת, ושיירות הולכות ובאות ממנה למדינה אחרת, שתיהם מתענות, ואף על פי שהם רחוקות זו מזו, לעניין זה הם נחשבות למדינה אחת.

תענית על מכת דבר שבחזירים ובגויים

אם הייתה מכת דבר בחזירים, מתענים, כיוון שהמעיים של החזירים דומים למעיים של בני אדם, וכל שכן אם הייתה מכת דבר בגויים ולא בישראל, שגם הדין הוא שמתענים.

תענית על מפולות ורעידת אדמה

מתענים גם על המפולת שבעיר, ולכן, אם היו שלשה בתים בריאים שיש להם כתלים בריאים, ונפלו הכתלים שבהם, והבתים לא עומדים בצד הנהר, הרי זו צרה, אבל אם הבתים עומדים בצד הנהר, אף על פי שהכתלים בריאים, יתכן שהנהר שטף בהם מתחתיו את יסודות הכתלים, וממילא זה לא נחשב לצרה, וכן מתענים על רעידת אדמה ורוחות שמפילים את הבניינים והורגים.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

1/86
דילוג לתוכן