באיזה אופן מתענים עד שירדו גשמים? │ מה עושים אם ירדו גשמים שלא מילאו את בורות השתייה ? │ וכמה גשמים צריך שירדו כדי שיפסיקו להתענות?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תענית במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקע"ה סעיפים ז' – י"א]
י"ג תעניות ציבור בזמן עצירת גשמים
כאשר יש עצירת גשמים בארץ ישראל, בשלב ראשון, רק תלמידי חכמים מתענים שלשה תעניות, שני חמישי ושני, מכאן ואילך אם הגיע חודש כסלו ועדיין לא ירדו גשמים, בית דין גוזרים תענית על כל הציבור, ואם עדיין לא ירדו גשמים, בית דין מוסיפים לגזור עוד שני חמישי ושני, ואם גם אלו עברו ועדיין לא ירדו גשמים, מוסיפים בית דין לגזור על כל הציבור עוד שבעה תעניות, שני חמישי שני חמישי עד שבע תעניות, ובסך הכל, בית דין גוזרים על כל הציבור י"ג תעניות.
הנהגת הציבור לאחר שלא נענו בי"ג תעניות
אם גם בתעניות אלו לא נענו ועדיין לא ירדו גשמים, לא מוסיפים לגזור עוד תענית, אבל בכל זאת ממעטים במשא ומתן של שמחה, כגון צרכי חופה לבנו, וממעטים בבניין של שמחה, ולאו דווקא של שמחה, אלא כל בניין שהוא לא צריך והוא נעשה לנוי והרווחה בעלמא, אבל אם כותלו של הבית חתנות נוטה ליפול, מותר לבנות אותו אפילו שאין בו סכנה, וממעטים באירוסין ובנישואין ולא מארסים כלל, אבל אם עדיין לא קיים מצות פריה ורביה, מותר, וממעטים בשאילת שלום בין אדם לחברו, ותלמידי חכמים לא ישאלו שלום אלא כנזופים וכמנודים למקום, ועם הארץ שנתן להם שלום, משיבים לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש, ואמנם בית דין לא גוזרים על הציבור תענית נוספת, אבל תלמידי חכמים חוזרים ומתענים שני חמישי ושני, עד שיצא ניסן של תקופה (יבואר בהמשך) ואותם תעניות שמתענים התלמידי חכמים, אינם צריכים לקבל על עצמם את התענית מבעוד יום כמו שמבואר בסעיף ג' בתענית ציבור שגוזרים על כל הציבור, אלא כאן התלמידי חכמים מותרים לאכול בלילה, ומותרים גם במלאכה, ובשאר הדברים, ומפסיקים את התענית בראש חודש, חנוכה ופורים שבהם לא מתענים, וכשיצא ניסן של תקופה, דהיינו, כשהגיעה השמש לתחילת מזל שור, וזה ל' יום לאחר שנופלת תקופת ניסן, אז גם תלמידי חכמים לא מתענים יותר, משום שהגשמים בזמן הזה הם סימן קללה, כיוון שלא ירדו גשמים בכלל בתחילת השנה.
ירדו גשמים ונעצרו
כל הסדר הנ"ל הוא באופן שלא ירדו גשמים כלל, אבל אם בתחילת החורף ירד גשם, וצמחו העשבים, אלא שלאחר מכן הייתה עצירת גשמים והעשבים התחילו להתייבש, מתענים וזועקים עד שירדו גשמים, או עד שיתייבשו הצמחים, שאז כבר לא יועיל שיירדו גשמים וזה תפילת שוא, וכן אם הגיע זמן הפסח או קרוב לו, שהוא זמן פריחת האילנות בארץ ישראל ולא ירדו גשמים, מתענים וזועקים עד שיירדו גשמים הראויים לאילנות, או עד שיעבור זמן הגשם.
ירדו גשמים שאינם מספיקים לשתייה
אם הגיע חג הסוכות ולא ירדו גשמים הרבה כדי למלאות מי הבורות השיחים והמערות, הרי אלו מתענים עד שירד גשם הראוי לבורות, ואם אין להם מים לשתות, מתענים על הגשמים בכל עת, כדי שלא יהיה מצב שלא יהיה להם מים לשתות, ואם אין מים לשתות, אפילו בימות החמה מתענים על הגשמים, ואם פסקו הגשמים בין גשם לגשם מ' יום בימות הגשמים, הרי זה מכת בצורת, ומתענים וזועקים עד שירדו גשמים, או עד שיעבור זמנם.
סדר תעניות בחוץ לארץ על עצירת גשמים
כל הסדר האמור בסימן זה הוא דווקא בארץ ישראל, אבל בשאר המקומות שזמן הגשמים שלהם הוא שונה, אם זמן הגשמים שלהם הוא לפני מרחשוון או לאחר מרחשוון, אז כשיגיע זמנם ולא ירדו גשמים, יחידים מתענים שני חמישי ושני, ומפסיקים בראש חודש, חנוכה ופורים, ושוהים לאחר מכן כששה ימים, ואם לא ירדו גשמים, בית דין גוזרים י"ג תעניות על הסדר וכנ"ל.
בחוץ לארץ התעניות קלים יותר
בחוץ לארץ אין להם נשיא שיגזור עליהם תענית, ולכן, כל תענית שגוזרים על הציבור בחוץ לארץ, התעניות אצלם קלים יותר, ואוכלים בהם בלילה, ודינם כדין שאר תענית, ורק בארץ ישראל בלבד גוזרים על הציבור תענית כמו יום כיפור שמתחילים אותם מבעוד יום ובגלל המטר, ובאותם עשר תעניות שהם שלשה אמצעיים ושבע אחרונות, אבל תענית של ראש חודש כסלו, בהם לא גוזרים גם מבעוד יום.
שיעור ירידת גשמים שבו מפסיקים להתענות
היו מתענים על הגשמים ונענו, כמה גשמים צריך שירדו כדי שיפסיקו את התענית? משיכנסו הגשמים בעומק הארץ החריבה טפח, ובבינונית, דהיינו ארץ שהיא חריבה, פחות שני טפחים, ובארץ שעבדו אותה, שלשה טפחים, ואם התחילו לרדת גשמים לאחר חצות היום, הציבור ישלימו את אותו היום בתענית, כיוון שכבר עבר רוב היום בקדושה, ולא אומרים עננו במנחה, והיה ראוי לומר הלל כיוון שירדו גשמים, אלא שלא אומרים הלל כשהכרס רעיבה, וכיוון שכתוב בהלל, 'נותן לחם לכל בשר', נאה לומר זאת על השובע, ויש אומרים, שכיוון שנענו באותו יום, אומרים הלל הגדול באותו יום אפילו שמתענים, ואם התחילו הגשמים לרדת קודם חצות, אינם צריכים להשלים את היום בתענית, אלא יאכלו וישתו ויעשו יום טוב, ובערב יתאספו יחד, ויאמרו הלל הגדול.
שיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א