ביום שאחרי, הם כמו שוכחים מכל מה שהבטיחו ואמרו. או כפי שנהוג לומר: הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים… מה אנחנו יכולים ללמוד מהם?

צדיקי החסידות למדו שלושה דברים מהתינוק ושבעה מהגנב.

אנחנו נלמד שלושה דברים מהפוליטיקאי בימי הבחירות. וכשאני אומר 'פוליטיקאי' איני מתכוון לחברי הכנסת החרדים, מסיבה פשוטה, כי הם אינם 'פוליטיקאים', הם שלוחי דרבנן המשמשים כזרוע ארוך של שרי התורה והחסידות שליט"א, לפעול למען קדשי בית ישראל.

01.

עכשיו אנחנו נמצאים במצב של 'לפני' הבחירות (למרות שבשנתיים האחרונות אנחנו כל הזמן גם 'לפני' וגם 'אחרי' הבחירות, מי סופר איזה סבב). במצב כזה אנחנו רגילים לשמוע את הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, מפזרים הבטחות. כל אחד עם ההבטחות שלו, האחד מבטיח שהוא יצמיח את הכלכלה (אני ואפסי עוד), השני מבטיח לשמור על בתי המשפט (מקום המשפט שם הרשע) והשלישי מבטיח לחסל את הציבור החרדי תוך ארבעים ושמונה שעות (מקום הרשע, שם הרשע).

וכולנו כבר יודעים שכל זה מחזיק עד היום שאחרי –

ביום שאחרי, הם כמו שוכחים מכל מה שהבטיחו ואמרו. או כפי שנהוג לומר: הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים.

מה אנחנו יכולים ללמוד מהם? לא להיות גם אנחנו כאלה. פעמים רבות, כשאנחנו נמצאים במצב המזקיק עזרת שמים מיוחדת (וכי יש רגע שאינו מזקיק עזרת שמים מיוחדת?) אנחנו מקבלים על עצמנו קבלות ומבטיחים הבטחות. עלינו לשמור ולהיזהר שגם אחרי שאנחנו רואים את עזרת ה', נמשיך לשמור על הקבלות הטובות. להבטיח ולהבטיח לקיים.

02.

נוכל גם ללמוד מהם על 'ההתחדשות'.

שׁוּרוּ והביטו. פוליטיקאים רצים פעם אחר פעם לבחירות בשנתיים האחרונות, והם לא מתעייפים. לא רק שלא מתעייפים, אלא מתחדשים. בכל סבב בחירות, יש קמפיין חדש, וקמפיין חדש מצריך חשיבה מחודשת, אסטרטגיה חדשה. התחדשות. ובלשון בני הישיבות: מיט א פרישקייט.

אנחנו יכולים ללמוד מהם לחיינו הרוחניים וגם הגשמיים. לא לשקוע במה שקרה אתמול, אלא להביט כל הזמן קדימה, אל האופק, ולהתחדש.

03.

בתקופה התוססת הזו, כולם יוצאים בהצהרות. ההוא לא יישב עם ההוא, ובוודאי שלא עם ההוא. כל אחד מנסה להבין את מי בוחריו רוצים שיפסול, וממהר לפסול אותו. כבר היה אפילו מישהו שהלך רחוק וגילח את שפמו אותו גידל בדביקות של שייח' דרוזי, רק כדי להצהיר בשפתיים דולקות שהוא לא יישב עם בנימין בן צילה בשולחן הממשלה. והוא ישב בסוף, יושב עדיין.

כי ככה זה, ברגע שמגיעות התוצאות והלחץ הגדול נוצר – כל אחד זונח את מה שהוא 'רוצה לעשות' והוא עושה את מה ש'צריך לעשות' בשביל לשרוד.

כאלה גם אנחנו. כשמגיע רגע קצת לחוץ, אנחנו ממהרים לשכוח את כל ההרגלים והרצונות ומתחילים לעשות את מה שצריך לעשות.

ובכל זאת, בקשתנו מלפני הבורא 'משוך חסדך ליודעיך, א-ל קנא ונוקם', גם כשאתה רוצה לעורר אותנו, תעשה את זה מתוך רחבות גדולה, מתוך שפע גדול, שפע רוחני וגשמי. אנחנו נשוב אליך אבא יקר. אתה תראה.

('המבשר')