מדוע אסור לשמוע כלי זמר במשך השנה? │ האם מותר לערוך בירושלים חתונה עם אורגן? │ באיזה אופן מותר לשיר פסוקים? │ ומדוע אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תק"ס סעיפים ג' – ה']
ניגון בכלי זמר במשך השנה
כתב השולחן ערוך, מכיוון שצריך לזכור את ירושלים, שנאמר, 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי', שלכן מבואר בסעיפים הקודמים, שאדם שקונה בית חדש, צריך לשייר אמה על אמה ללא סיד, וצריך לשייר את אחד מהתבשילים שבסעודה, ולכן אשה צריכה לשייר את אחד מתכשיטיה זכר לירושלים, מאותו טעם גזרו שלא לנגן בכלי שיר, וכלי זמר וכל משמיעי כל שיר, ומבאר המשנה ברורה, שלפי שיטה זו, אפילו בלי יין אסור, ויש אומרים שהאיסור הוא דווקא למי שרגיל בהם, או בבית המשתה, ובית המשתה הכוונה על היין, שכיוון שזה על היין, אסור אפילו למי שלא רגיל בזה, ואסור גם לשמוע כלי שיר זכר לחורבן, ואסור אפילו לשיר בפה אם זו שירה על היין, ולכן יש למחות באלו האוכלים סעודה, ובחוץ עומדים ומנגנים ועושים זאת בכל יום, שזה ודאי איסור גמור, כי אם זה בבית המשתה, אם זה על היין, אסור גם למי שלא רגיל, ואסור גם אם זה בפה, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם שו"ת שבט הלוי, שכהיום שנתרבו כל כך כלי השיר הלב יודע שזה נקרא רגיל בהם, וממילא יש בזה איסור גמור על פי ההלכה למי שרגיל בזה, ואסור אפילו שזה לא על היין, ולצורך מצוה בבית חתן וכלה, הכל מותר, בין בפה, בין בכלי, וכן על היין, ושלא יהיה בזה ניבול פה, ומכל מקום אין לשמוח ביותר.
מנהג ירושלים בעניין כלי זמר בחתונה
מובא כאן בהערה בעניין מנהג ירושלים שלא לנגן בכלי זמר בחתונה, שהמקור לזה הוא באיסור שהנהיג הגאון רבי מאיר אוייערבאך בעל האמרי בינה, והוסיף, שהמהרי"ל דיסקין אמר, שכך ראוי לנהוג בירושלים שהחורבן לנגד עינינו, ומובא כאן נידון נוסף, האם זה גם בירושלים החדשה שמחוץ לחומות, או שזה רק בירושלים העתיקה שבין החומות, ומובא עוד, שבני ספרד לא צריכים לחשוש לחומרה זו כלל, כיוון שרק בני אשכנז קיבלו את ההנהגה שלא לשיר עם כלי זמר בנישואין, ולכן רשאים בני ספרד לשיר עם כלי זמר בשמחת נישואין, עוד מובא, שמותר להכות בתוף גם לאל שנהגו שלא מנגנים בכלי זמר בחתונה, ולעניין נגינה באורגן, יש לאסור, ולעניין השמעת מוזיקה מוקלטת בחתונה, זה גם בכלל התקנה ואסור, ובשאר שמחות מותר לנגן, כיוון שהמנהג הוא רק בשמחת חתן וכלה כולל שבע ברכות.
שירות ותשבחות להתעוררות והתחזקות
נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות וזכרון חסדי הקב"ה על היין, וכתב ליקוטי מהרי"ל, שלא כדין הוא ששרים במשתה 'אודך כי עניתני', לשמחת מרעות, כי אז התורה חוגרת שק, ואומרת, עשאוני בניך כמין זמר, ומובא בהערה בשם שמן המשחה, שכל האיסור הוא רק כאשר שרים את השירים האלו דרך שחוק והיתול, אבל מותר לשיר פסוקים כדי להתעורר ולהתחזק ביראת שמים.
שמיעת מוזיקה מוקלטת
לעניין שמיעת שירים או מוזיקה מקלטת וכדומה, מובא כאן בהערה בשם שו"ת אגרות משה ושו"ת ציץ אליעזר, שדינה שווה לשמיעת כלי זמר או שירה בפה ממש, ולכן, לפי הדעה שאסור לשמוע כלי זמר, אסור לשמוע גם בהקלטה, ומצד שני מובא בשם שו"ת שבט הלוי, שגם שמיעת הקלטה של שירה בפה, נחשבת כשמיעת כלי זמר, כיוון ששומע זאת על ידי כלי, ומובא בשם החלקת יעקב, שכתב כסניף להקל וכלימוד זכות על הרגילים לשמוע קלטות וכדומה, שמכיוון שבשעת הגזירה על כלי זמר לא היה בנמצא סוג כלים אלו, אז אפשר שאינם בכלל גזירת חכמים שלא לשיר בכלי זמר.
עטרות חתנים וכלות
גזרו על עטרות חתנים שלא יניח החתן על עצמו כלל שום כליל בראשו, וכן גזרו על עטרות הכלה אם זה של כסף, וכל שכן אם זה מאבנים טובת מרגליות, וכלה נקראת כל שבעת ימי המשתה בבתולה, וגם בלילה שלפני החופה, אבל מותר לכלה להניח על ראשה עטרה של בדיל, כדי שלא לנוולה על בעלה.
אסור לאדם למלאות פיו שחוק
אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, כיוון ששמחה יתירה משכחת את המצוות, ומובא כאן בהערה בשם ערוך השולחן, ששחוק בעלמא אין בזה איסור, ומה שנאסר, זה רק כאשר אדם עוסק בשחוק זמן מרובה עם אחרים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א