מדוע אסור לצייר כותל המערבי על האמה על אמה שאינה מסוידת ?

ט"ז אדר תשפ"א- סימן תק"ס- סעיף א'- סעיף ב'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

באיזה צורה עושים את האמה על אמה?האם אדם שקנה בית שכולו מסויד צריך לקלף מהסיד אמה על אמה? מה נוהגים בסעודה זכר לחורבן? ואיזה כוס שובר החתן בחופה?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תק"ס סעיפים א' – ב']

אמה על אמה ללא סיד זכר לחורבן

כתב השולחן ערוך, משחרב בית המקדש, תקנו חכמים שבאותו הדור, שבכל עניין של שמחה, צריך לעשות זכר לחורבן הבית, וכמו שכתוב, 'אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי', וכמו כן, לעולם לא בונים בניין מסויד ומצויר כמו שבונים המלכים, ואסור לעשות זאת אפילו בסיד לבד בלי ציורים, אלא טח את הבית בטיט, וסד בסיד, ומשאיר מקום אמה על אמה כנגד הפתח ללא סיד, וטעם הדבר, כדי לזכור את חורבן ירושלים, וכל מה שמועיל להשאיר אמה על אמה, הוא רק באופן שטח את ביתו בטיט, ועל גבי הטיט הוא סד בסיד, אבל אם הוא עושה כדרך המלכים שכולו בסיד, לא יועיל אמה על אמה, אבל דעת הטור, שגם אם הוא סד בסיד וגם אם הוא צייר על גבי זה, מועיל שיור אמה על אמה, וכך המנהג, ואם מערב בסיד חול, ומסייד באותו סיד, מותר בשיור אמה על אמה כזה, ויש אומרים, שעצם זה שהוא עירב בסיד חול, זה עצמו סיבה מספקת להתיר גם בלי שיור אמה על אמה, כיוון שזה עצמו כבר לא נחשב כמו שהוא סייד את הבית, ומביא המשנה ברורה היתר, שאולי כל האיסור הוא בסיד שהוא לבן ביותר, אבל לא בסיד שלנו, אבל כל זה דוחק.

שיעור האמה על אמה וצורתה

מובא כאן בהערה למשנה בהערה מהדורת 'דרשו', שבית שאין בו ד' על ד' אמות, לא צריך להשאיר בו אמה על אמה ללא סיד, כיוון שבית זה אינו נחשב לבית לגבי כמה עניינים, עוד מובא, שמשמעות דברי השולחן ערוך, שהשיור של אמה על אמה הוא רק כנגד פתח הבית, ולא בכל חדר, וכך לשון השולחן ערוך, 'כנגד הפתח', עוד מובא בשם הפרי מגדים, שהאמה על אמה צריכה להיות דווקא בריבוע, אבל אם אין מקום כנגד הפתח לעשות בריבוע, יש לעשות בצורת מלבן בשטח של אמה על אמה, ומובא שיטה נוספת, שתמיד צריך לעשות בריבוע, ואם אין מקום לעשות בריבוע מעל הפתח, יעשה את האמה על אמה בריבוע במקום אחר, ושיעור אמה על אמה לר"ח נאה הוא 48 ס"מ, ויש שיטה המחמירה בזה יותר, עוד מובא, שמסתימת הפוסקים משמע, שההלכה זו שמשיירים אמה על אמה, נוהגת בכל מקום, וגם בארץ ישראל, אבל בשם מדרש תלפיות מובא, שהלכה זו נאמרה רק לחו"ל, אבל בארץ ישראל אין חיוב, עוד מובא בשם רבי יעקב עמדין, 'שאלמלא לא היה אלא עוון זה בידינו שלא מתאבלים על ירושלים כראוי, די בעוון זה כדי להאריך גלותנו, וזו הסיבה קרובה היותר גלויה עצומה וחזקה לכל השמדות המופלגות הגדולות הנוראות המבהילות הרעיונים אשר מצאונו בגלות בכל מקומות פזורינו'.

קנה בית מסויד ומצויר בשלימות

אדם הקונה חצר מסוידת ומצוירת בשלימות שלא השאירו בה אמה על אמה, לא מחייבים אותו לקלוף את הכתלים אמה על אמה זכר לבניין בית המקדש, וטעם הדבר הוא, משום שאנו תולים שאותה חצר נעשתה בידי גוי, ואחר כך יהודי קנה אותה מגוי, וממילא זה לא התחייב בשיעור אמה על אמה, משום שהדין של שיור אמה על אמה, הוא רק כאשר אדם בונה בית מלכתחילה, אבל לא כאשר אדם קונה בית שהוא עשוי כבר.

אמה על אמה בגובה רב

אמה על אמה צריכה להיות כנגד הפתח, כדי שיראה אותה מיד כשנכנס בפתח, ויש כאלו שעושים את האמה על אמה למעלה מהפתח בגובה ומי שנכנס לא רואה, ומה שזה מועיל הוא כדי שזה ייראה תמיד לבעל הבית שיושב בפנים, שעל פי רוב הוא יושב ליד הקיר שמול פתח הבית.

ציור של הכותל או הנחת תמונה על האמה על אמה

אדם ששייר אמה על אמה כראוי, ואחר כך רוצה להניח ארון שיסתיר את האמה על אמה, מובא כאן בהערה בשם ספר ארחות רבינו וספר הבית שהם עוסקים בנושא, ומובא עוד, שבית הבנוי בצורה כזאת שנכנסים בהתחלה בפרוזדור צר, וממנו נכנסים לחדר רחב, יעשו את האמה על אמה בקיר שכנגד הכניסה לחדר הרחב, ולא בקיר שכנגד הפתח, אבל יש דעה נוספת הסוברת, שבזמננו שעיקר השימוש הוא בסלון, יש לעשות את זה בסלון, עד מובא כאן, שבאופן שאדם שייר שטח גדול יותר מאמה על אמה, הוא יכול לשייר אותה גם שלא כנגד הפתח, עוד מובא, שאדם שרוצה לעשות צורה של הכותל המערבי בשטח האמה על אמה, אסור, משום שזה נראה כמו עוד ציור נוי לבית, אבל מותר לתלות תמונה של הכותל על אותו מקום באופן שעדיין נראה חלק מהאמה על אמה מחוץ לתמונה.

אמה על אמה בבית הכנסת

מובא בביאור הלכה, שהעניין של אמה על אמה הוא רק בבית פרטי, אבל בבית הכנסת ובית המדרש אין צריך לשייר אמה על אמה.

הנהגות זכר לחורבן בסעודה

עוד כתב השולחן ערוך, וכן התקינו, שהעורך שלחן לעשות סעודה לאורחים, אפילו בסעודת מצוה כמילה וחתונה (מלבד סעודת שבת ויו"ט שלא מחסר כלום) מחסר ממנו מעט, ומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם, ובביאור הלכה כתב, צריך עיון מדוע לא נוהגים היום בכלל לחסר מעט מהתבשילים ולהניח מקום פנוי, ומובא כאן בהערה בשם הכף החיים שמבאר את טעם הדבר, משום שדווקא בזמניהם שהיה סדר לתבשילים שמביאים לפני האורחים, ממילא כאשר חסר תבשיל אחד, ניכר שזה זכר לחורבן, אבל בזמננו שאין מנהג קבוע איזה תבשילים מביאים, אלא כל אחד מביא כפי יכולתו, אם כך, כשמחסר תבשיל אחד ולא מביאו, אינו ניכר שזה זכר לחורבן, אלא חושבים שהסיבה שהוא חיסר את התבשיל, הוא משום שאין לו כסף לזה, ולכן לא נהגו את המנהג הזה בימינו, ומסיים הכף החיים, שמכל מקום יניח מקום פנוי בלי קערה, כדי שיהיה קצת היכר, ויכוון עליו זכר לחורבן.

הנהגת האשה בתכשיטיה זכר לחורבן

כשהאישה עונדת את תכשיטי הכסף והזהב, משיירת סוג אחד מסוגי התכשיטים שנוהגת בהם, כדי שלא יהיה הכל מושלם, ומובא כאן בהערה, שאשה שלעולם לא לובשת את כל תכשיטיה מחמת שתכשיט מסוים לא מתאים לה וכדומה, אינה צריכה לשייר תכשיט ממה שהיא רוצה ללבוש, כיוון שהיא כבר שיירה תכשיט, וזה מועיל אפילו שהיא לא שיירה את זה זכר לחורבן.

שבירת הכוס בתנאים ובחופה

כשהחתן נושא אשה, לוקח אפר מקלה, ומניח בראשו במקום הנחת תפילין, או לשים מפה שחורה או שאר דברי אבילות בראש החתן, וכל אלה הדברים כדי לזכור את ירושלים, שנאמר, 'אם אשכחך ירושלים וכו' אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי', ויש מקומות שנהגו לשבור כוס בשעת חופה, וזו גם הסיבה ששוברים כלי בשעת כתיבת תנאים, ושובר כוס שלם ואין בזה משום 'בל תשחית', מכיוון שעושים את זה לרמז ולמוסר שיתנו לב לדבר, וסוג הכוס ששוברים מובא כאן בהערה, שלוקחים כוס של חרס לברכת האירוסין, ואותה שוברים לאחר מכן, ומנגד, בהגהות רבי עקיבא איגר ובחתם סופר מובא, שלוקחים כוס זכוכית לברכת האירוסין, ואותה שוברים אחר כך, עוד מובא, שהמנהג לקחת כוס של זכוכית ואותה לא שוברים, ואחר כך שוברים כוס אחרת של זכוכית, וכמדומה שכך המנהג.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

2/112
דילוג לתוכן