מדוע לא לובשים טלית ולא מניחים תפילין בשחרית שבתשעה באב? │ מה הטעם שלא קוראים פרשת ק"ש ופרשת קדש בהנחת התפילין במנחה? │ כיצד ינהג אדם בשינה בתשעה באב? │ וכיצד נוהגים בעניין הבדלה במוצאי שבת שהוא ליל תשעה באב?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימנים תקנ"ה – תקנ"ו]
לבישת טלית והנחת תפילין
נוהגים שלא להניח תפילין ושלא ללבוש טלית בשחרית של תשעה באב, והטעם הוא על פי המדרש, שנאמר, 'בצע אמרתו', ותרגום המילים הוא, 'בזע פורפיה דיליה', דהיינו, הטלית, ואחר כך נאמר, 'השליך משמים ארץ תפארת ישראל', דהיינו, התפילין, אבל לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלי ברכה, וטעם הדבר שלובשים טלית קטן, מובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', על פי הטור בשם מהר"ם מרוטנבורג, שאנחנו לא רוצים לשנות את מנהג לבישת הציצית, ומצד שני, אנחנו רוצים לקיים את המנהג שלא ללבוש טלית, ולכן מתעטפים בה תחת הבגדים, ומובא בשם ספר תורת המועדים, שיש מגדולי ישראל, שנהגו ללבוש את הטלית קטן על הבגדים כדרכם בכל השנה, וביאור הדבר, שמכיוון שבדרך כלל הלכו עם חליפה על הטלית קטן, לכן זה נחשב שהטלית קטן תחת הבגדים אפילו אם הוריד את החליפה, ולעניין אחיזת חוטי הציצית בשעת אמירת ק"ש ובברוך שאמר, מובא כאן בהערה, שכשם שאין נוהגים ללבוש את הטלית קטן אלא תחת הבגדים, מסתבר שגם אין לאחוז את חוטי הציצית בתפילה, אבל מובא גם דעה החולקת.
הנחת תפילין לחולה האוכל בתענית
חולה שאוכל בתשעה באב, מובא כאן בהערה בשם שו"ת התעוררות תשובה, שהסתפק, האם הוא צריך להניח תפילין לפני שאוכל סעודת קבע, וכמו כל מי שמחויב במצות עשה שאסור לו לאכול לפני שיקיים את המצוה, או שלא, עוד מובא בשם שו"ת מהר"ם שיק שכתב, שלעניין ציצית ותפילין, החולה צריך להתנהג כמו שאר בריאים בתשעה באב, ומשמע מדבריו, שאין לו להניח תפילין לפני אכילתו, ומובא כאן גם דעה החולקת וסוברת, שאדרבה, כדי לזכור שתשעה באב זה יום מר, יתעכב מהנחת התפילין.
זמן לבישת טלית והנחת תפילין בתשעה באב
בתפילת מנחה של תשעה באב, נהגו ללבוש ציצית ולהניח תפילין בברכה, וטעם הדבר הוא, משום שאף במנחה הציתו אש במקדש, ותם עוונך במה ששפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים, אבל יזהר שלא לקרוא פרשת קריאת שמע וקדש, כיוון שכעת הוא רק כקורא בתורה, ותלמוד תורה אסור כל היום, וכן שאר חמשה העינויים לא מבטלים כל היום.
תפילין דרבינו תם
אדם שרגיל להניח תפילין של רבינו תם, יניח גם בתשעה באב.
מנהגי אבלות
יש שנוהגים לשכב בליל תשעה באב מוטה על הקרקע, ולהניח אבן תחת הראש, ויש לאדם להצטער בעניין משכבו בתשעה באב, דהיינו, שאם רגיל לישון על שני כריות, יישן רק עם אחת, ויש בני אדם שמניחים אבן תחת הראש, זכר למה שנאמר, 'ויקח מאבני המקום וישם תחת מראשותיו', וזה נאמר על יעקב אבינו שראה את החורבן, ואדם חלוש, לא צריך להחמיר בכל זה וישן על המיטה, אבל מעוברות שאינן יכולות להצטער, אינן חייבות בכל זה, וגם בזה, מי שהוא חלש אינו צריך להחמיר בזה, וימעט אדם מכבודו ומהנאתו בתשעה באב בכל מה שאפשר, ואסור לעשן אפילו בד' הצומות, וכל שכן בתשעה באב, ומי שמעשן בתשעה באב, היה ראוי לנדות אותו, ויש מהאחרונים שמקילים בזה, ולכן, מי שדחוק לו הדבר והוא רגיל בזה, יכול להקל לעשן לאחר חצות בצינעה בתוך ביתו, ומובא כאן בהערה לעניין הבאת בשמים לברית מילה, בשם השולחן ערוך לקמן (סימן תקנ"ט סעיף ט') שבברית מילה שחלה בתשעה באב, לא מביאים בשמים, והטעם הוא, משום שבתשעה באב צריך למעט בתענוג בכל מה שאפשר.
הבדלה במוצאי שבת שהוא ליל תשעה באב
תשעה באב שחל ביום ראשון, כשרואה הנר במוצאי שבת, אומר 'בורא מאורי האש', כיוון שלא צריך שיהיה כוס הבדלה בשביל לברך על הנר, וכן אין בזה תענוג כמו שיש בבשמים, ומברך על הנר לפני קריאת מגילת איכה, ששם נאמר, 'במחשכים הושיבני', ואם שכח לברך על הנר, מברך אחר כך בלילה כיוון שיש עליו עדיין חיוב בזה, אבל לא מברך על הבשמים (ונחלקו הט"ז והמגן אברהם האם מותר להריח בבשמים בתשעה באב) ובליל מוצאי תשעה באב, מבדיל על הכוס, ולא מברך לא על הנר אפילו שלא בירך עליו במוצאי שבת, משום שמברכים על הנר רק במוצאי שבת בזמן שנברא, וכן לא מברך על הבשמים, כיוון שמברכים עליהם משום שהנפש היתירה שקבלנו בשבת, הולכת, וזה שייך רק במוצאי שבת, ובליל תשעה באב מבדיל בתפילה באמירת 'אתה חוננתנו', ואם לא הבדיל בתפילה, אינו צריך לחזור ולהתפלל, כיוון שיבדיל על הכוס במוצאי תשעה באב, ולכן, נשים שאינן יודעות להתפלל, ולא הבדילו במוצאי שבת בתפילה, צריך להזהיר אותן, שביום התענית לא ידליקו אש לבישול לצורך הלילה לפני שאמרו 'המבדיל בין קודש לחול'.
שתיית היין בהבדלה שבמוצאי תשעה באב
אף על פי שחלק מדיני מהאבלות עדיין חלים עד חצות של יום אחרי תשעה באב, בכל זאת, לעניין הבדלה אין צריך להחמיר בזה, ומותר לשתות את יין ההבדלה בעצמו, ולא צריך לתת לתינוק.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א