באיזו תפילה אומרים 'נחם'?│מה דינו של אדם ששכח לומר 'נחם'?│האם אדם שאכל בתשעה באב אומר 'נחם' בברכת המזון?│ומניין לנו שליל עשירי באב חמור מתשעת הימים?│תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות תשעה באב ושאר תעניות במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו',סימנים תקנ"ז – תקנ"ח]
אמירת 'נחם'
כתב השולחן ערוך, בתשעה באב אומרים 'נחם ה' אלקינו את אבלי ציון' בברכת בונה ירושלים, ואם שכח, אומר אותה בעבודה, דהיינו, לפני 'ותחזינה עינינו', וכשאומר אותה בעבודה, לא חותם בסופה 'ברוך מנחם ציון', אלא ממשיך את התפילה כרגיל, וטעם הדבר שאינו חותם ברוך מנחם ציון מבאר השער הציון, מכיוון שמברך 'המחזיר שכינתו לציון' וזה כולל את ירושלים.
אמירת 'עננו'
כמו כן אומרים 'עננו', ויחיד אומר אותה בשומע תפילה, אבל השליח ציבור אומר אותה כברכה בפני עצמה בין גואל ישראל לבין רפאנו, ומדייק המשנה ברורה, שמזה שהשולחן ערוך סתם את דבריו ולא פירש, משמעשדעתו היא, שבכל התפילות שמתפללים בתשעה באב, מזכירים 'נחם', אבל המנהג במדינתנו הוא כדברי הרמ"א, שאומרים 'נחם' רק במנחה של תשעה באב, משום שאז הציתו אש במקדש, ולכן במנחה מתפללים על הנחמה.
שכח לומר נחם או עננו
אדםששכח לומר נחם ועננו, אינו חוזר, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שיחיד ששכח לומר 'עננו' ונזכר לפני שעקר רגליו, מובא בשולחן ערוך (לקמן בסימן תקס"ה סעיף ב')שאומר אותה לאחר תפילתו לפני 'יהיו לרצון', ובדיעבד יכול לומר את זה גם אחרי 'יהיו לרצון' אם עדיין לא עקר רגליו, עוד מובא כאן בהערה בשם השולחן ערוך (לעיל בסימן קי"ט סעיף ד')לעניין שליח ציבור ששכח לומר עננו בין גואל לרופא, ונזכר לפני שסיים ברכת 'רופא חולי עמו ישראל', גם אם כבר פתח ואמר 'ברוך אתה', אבל אם לא אמר שם ה', חוזר ואומר עננו עם החתימה, וממשיך לברכת 'רפאנו', אבל אם כבר אמר שם ה', אינו חוזר לומר 'עננו', ויאמר אותה בברכת 'שומע תפילה' כמו יחיד.
אמירת 'נחם' בברכת המזון
כתב הרמ"א, מי שאכל בתשעה באב, אומר 'נחם' בברכת המזון, ואם לא אמר, לכל הדעות אינו חוזר, ומובא כאן בהערה, שכיוון שנחלקו הפוסקים בדבר, ועוד, שהרי לכל הדעות אם לא אמר 'נחם' בברכת המזון, אינו חוזר, מובא בשם הכף החיים, ששב ואל תעשה עדיף, משום חשש הפסק לפי הדעות שאין לומר אותה בברכת המזון, ולכן יאמר את זה בתוך 'הרחמן'.
מנהגי אבלות בעשירי באב
מכיוון שבתשעה באב לקראת הערב הציתו אש בהיכל, ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ראוי וכשר הדבר שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בליל עשירי באב וביומו, ויש מחמירים בזה רק עד חצות היום של עשירי באב, ולא יותר, וכן לא ירחצו במרחץ ולא יסתפרו ולא יכבסו עד חצות, וכשחל תשעה באב ביום חמישי שאז יום עשירי בערב שבת, מותר בכל זה לכבוד שבת, ובסעודת מצוה ביום זה, מותר לכל המוזמנים לאכול בשר, ואומר הרמ"א, שאם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר לאכול בשר ולשתות יין ביום שני, אבל בלילה אסור מפני אבלות של יום, והאיסור הוא רק באכילת בשר ושתיית יין, אבל תספורת מותר.
תשמיש המיטה בליל עשירי באב
טוב שאדם לא ישמש מיטתו בליל עשירי באב, אבל בליל טבילה, או אדם שיוצא לדרך, או אדם שבא מן הדרך, מותר לשמש, ומובא כאן בהערה, שבשבוע שחל בו תשעה באב, לא הוזכר במשנה ברורה שיש איסור בתשמיש המיטה, ולפי זה יוצא, שליל עשירי באב חמור יותר מתשעת הימים, ושלא כמו שכתוב במשנה ברורה בהתחלה, שתשעת הימים חמורים יותר מאשר ליל עשירי שזה רק מנהג.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א