- הימים הנוראים הם שעת כושר לקבלות טובות
בספה"ק מאמר יחזקאל 'קוזמיר' מביא בשם הרה"ק רבי שמואל אליהו מזוואלין זי"ע שהיתה דרכו לומר, כי במשך הימים הנוראים עם התעוררות הקדושה וההתלהבות הרוחנית, ראוי להשתמש בשעת הכושר הזה ולעשות התחלה בעובדא טבא או בהרגל עצמו במידה נכונה מן המידות… או בהתחלת לימוד מקצוע חדש בתורה או מסכתא, ואם לקבל עליו איזה הנהגה טובה ביר"ש וגדר קדושה. יען, כי כל התחלות קשות אבל בשעת הכושר של קדושה אינו אלא המשך ולא התחלה, והוא בנקל".
- מלבד התשובה הכללית צריך לקבל קבלה טובה
רבים מצדיקי הדורות הדריכו את קהל עדתם לקבל קבלה טובה וישרה לקראת הימים הנוראים, כך ידוע על הגר"י סלנטר זצ"ל שהיה אומר לתלמידיו שקודם ר"ה צריך כל אחד לקבל ע"ע קבלה באיזו מידה שצריך תיקון, וזאת בנוסף לכך שצריך לשוב בתשובה שלמה.
על הס"ק מרן ה'אהבת ישראל' מוויזניץ זיע"א מסופר, שהיה נוהג לומר לקהל חסידיו שצריך כל יהודי בימים נוראים אלו לקבל על עצמו לעבוד על מידה אחת ולא יעבור עליה ויהי מה, כי אם לא כן מה הועילו לו כל אותם ימים הק' ומה ייקח אתו למשך השנה (מפי ספרים וסופרים ח"ג עמ' לג).
על הגה"ק רבי הירש מיכל שפירא זצ"ל מובא: "בימי הדין היה מוסיף גדרים וסייגים, וכנראה במכתבי קודשו היה גומר בדעתו איזה גדרים וסייגים בכל עשי"ת, וכתבם בספר ברמז למען יתבונן בשנה האחרת אם עלתה לו השנה במשמרת טהרתו" (צבי לצדיק עמ)
- קבלה חדשה – מלבוש חדש לנפש לשנה החדשה
על הגה"ק מוהר"י מפוזנא זצ"ל הי"ד הובא: "בכל ערב ר"ה היה מחדש על עצמו מצווה והנהגה או תקנה חדשה כלשהי, באומרו שהנפש צריכה ללבוש מלבוש חדש לקראת השנה החדשה" (אוצרות הימים הנוראים). הרה"ק הריי"ץ מליובאוויטש זצ"ל כותב על אביו האדמו"ר הרש"ב זצ"ל בזה"ל: "כ"ק אאמו"ר זצ"ל נהג לקבל על עצמו הידור נוסף לפני כל ר"ה" ('ספר המנהגים' חודש אלול). על הס"ק מרן ה'אהבת ישראל' מוויזניץ זיע"א מסופר: "הס"ק זי"ע נהג לקבל על עצמו מדי שנה בער"ה תקנה מסוימת, כגון שלא לנגוע בממון או שלא לבקש דבר מאכל וכדומה" (עדות ביהוסף מנהגי ויז'ניץ ימים הנוראים)
- הקבלות של מרן הגרח"ע גרודז'ינסקי זצ"ל
על מרן הגרח"ע גרודזינסקי זצ"ל מסופר, כי בווילנא מצאו מחברות ובו הרבה קבלות שקיבל ע"ע הגרח"ע בימים הנוראים, דברים מבהילים ממש. בין הקבלות שנתפרסמו שקיבל ע"ע היה, שלא להשיב ריקם בקשה של כל יהודי, יהיה אשר יהיה, וזאת למרות שעל שולחנו של הגרח"ע הגיעו אלפי פניות מכל רחבי העולם היהודי (עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ב עמ' קיג). כמו"כ מצאו קבלה שכתב הגרח"ע בשנת תרצ"ב, שלא יעבור עליו יום בלי לימוד מוסר. וזאת למרות שהיה טרוד כל היום במתן תשובות לשואלים, כאשר ידוע שמאות מכתבים הגיעו אליו דבר יום ביומו שהיה צריך להשיב עליהם (הגה"צ רבי נטע פריינד, 'וחיי עולם נטע' עמ' קנז).
- הצדיק שביקש להיטמן עם פנקס הקבלות שלו
על הגה"צ רבי יהודה זאב סגל זצ"ל ראש ישיבת מנצ'סטר מסופר: באחת השנים בימים הנוראים שקל לקבל על עצמו קבלה לא ללכת ד' אמות בלי לחשוב בתורה, אולם אח"כ חשש שמא לא יוכל לעמוד בכך במאה אחוז, שהרי מדובר גם ברגעים ספורים, ולכן נמנע ולא קיבל. אולם לשנה האחרת קבלה זו כן נמצאה כתובה בפנקסו. וראוי לציין את צוואתו שיקברוהו עם פנקס הקבלות שלו, סימן שאכן קיים מה שהתחייב (דרכה של תורה ח"ג עמ' רפא).
(מתוך מאמרו של הרב יעקב הייזלר ב'המבשר תורני' כי תצא תשע"ג)