אם אין לנו מקור של סיפוק, של הטענה, של חיות שעושה לנו טוב בלב – זה עניין של זמן עד שחלילה נכמוש ונצטמק. אם נביט על השני בעיניים טובות, נגלה לפתע את הטוב והנאצל שבו. אך אם נגיע לכל דבר ועניין מתוך מידות רעות והסתכלות רעה, הרי שמייד נביט בפגמי השני בחסרונותיו ובנקודות החושך שלו. ההרגשה של דיבת הארץ או טובת הארץ, תלויה בתוככי לבנו ובהסתכלותינו. טוב לדעת שמחר מתחיל יום חדש, שלא נעשו בו טעויות. לפעמים שתיקה, היא התשובה החזקה ביותר.
בזכות הוויתור
הסיפור הבא מתרחש במודיעין עילית, בבנין מגורים שקט בדרך כלל. בדרך כלל, אמרנו, כי כשאחד השכנים ביקש להרחיב את הדירה, הפך השקט לסערה מחרישת אוזניים, וכל השכנים בבנין נסחפו למחלוקת אדירה ומאיימת… יום ועוד יום חולף, וכל הניסיונות להרגיע את הרוחות הפכו לרוחות שמלהיטות עוד יותר את התבערה הגדולה. שכנים שבימים כתיקונם חיו בשלום ובאהבה, הפכו לשנואי נפש אלו לאלו. יודעי דבר כבר דברו על דין תורה עקוב מדם שיימשך מספר שנים, ומחול ההשמצות יצא לדרך…
לא הרחק משם מתגורר דודי, הרה"ג רבי אליעזר טורק שליט"א, ממנו שמעתי את הסיפור, כששמע את דבר המעשה נכמר ליבו, והוא החליט לנסות להשכין שלום בין הניצים, ולהשיב את האווירה הטובה בבניין לקדמותה. הוא ניגש לבית אחד השכנים, ומיד כשהחל לדבר על הנושא נענה בטריקת דלת קולנית, הם לא אבו לשמוע על הצעת פשרה כלשהי.
אך הוא לא אמר נואש. השכנת שלום חשובה מידי מכדי לוותר עליה רק בגלל טריקת דלת חטופה, והוא מיהר לפנות לבית השכן השני. גם כאן לא התקבל בזרועות פתוחות, תהומות של שנאה עמדו בין הצדדים, אך הוא ניסה בכל זאת להנמיך את גובה הלהבות, להמיס את חומות המחלוקת. ואז, כשהחל לדבר עם בעלת הבית, שהיתה כעוסה מאוד על עצם הרעיון לנסות לעסוק בהליכי שלום, שכן ברי לה שהשכנה מהקומה העליונה היא אשה רעה וחובבת בצע, וחפצה להרחיב את הבית על חשבונה וכו' וכו' – נצנץ בו רעיון, והוא פנה אליה ושאל: 'האם את זקוקה לישועה כלשהי? האם יש משהו שמעיב עליך ואת זקוקה לפתרונו מאת ה' ?' על אתר נענתה האשה ואמרה, כי בביתם בחור מבוגר שכבר שנים מוצעות לו הצעות שידוכים, אך כולן נופלות מסיבה שאינה ברורה. הצער והכאב אוכלים בה בכל פה, היא כבר לא יכולה לראות את בנה הולך ומתבגר ואין לאל ידה להושיע.
הרב טורק נענה מיד ואמר: 'ראי נא, אינני יכול לתת הבטחות, איני בדרגה הגבוהה והנעלית הזו, אך בטוחני שאם התורה מבטיחה למי שמוותר את המתנות הגדולות ביותר – כך יהיה גם במקרה שלכם. אין לי ספק כי כשהקב"ה יראה שאת מוותרת – מיד ייענה לבקשתך וימלא את ביתכם במצהלות ששון ושמחה, חתן וכלה בקרוב מאוד!' הרב סיים את דבריו באיחול חם, והאשה החליטה להיענות לאתגר. קל זה לא היה, אבל היא החליטה להתגבר על כל המשקעים, לשים בצד את השנאה הישנה, ולהתקשר לשכנתה ולהודיעה כי היא מוותרת…
ואז, ממש כמו בסיפורים, כשבוע וחצי לאחר מכן צלצל הטלפון של הרב טורק. על הקו האם המאושרת, המזמינה אותו להשתתף בשמחת אירוסי בנה בשמחה ובטוב לבב. 'היה שווה לוותר, היה שווה לוותר!', שאגה המחותנת הטריה בשמחה , 'נושענו בזכות הוויתור, בזכות הבריחה ממחלוקת!' וסיפור מופלא זה, המטיב לבטא את עוצמת הברכה והשמחה הטמונה בוויתור, אין כמוהו כדי ללמדנו: לפעמים, כל מה שמעכב אותנו מרגעי השמחה, מישועה מופתית, מהאושר הנכסף, היא מריבה מטופשת אחת, מחלוקת מיותרת אחת. כמה כדאי להנמיך את הלהבות, לכבות את הבעירה, לשוב לחיי שלום ושלווה. ככל שנרבה שלום ואחוה, ככל שחיינו יהפכו למאושרים וטובים יותר, כך נזכה בשפע של ישועות, בברכת שמים מרוממת. הבה נרבה שלום ואחוה, הבה נרעיף על עצמנו שפע ישועות ושמחות, ברכה ואושר עד בלי די!
(ליקוטי שמאול פניני פרשת השבוע)