היום נמשיך לעסוק בנושא: התפילה בציבור
יום רביעי ח' באדר א' תשע"ו
עד היכן חובה לנסוע כדי להתפלל בציבור?
מי שביתו נמצא במרחק הליכה של יותר מ'מיל' (960-1,152 מטר, לשיטות השונות) מבית הכנסת - פטור מתפילה בציבור. ואם יש באפשרותו לנסוע ברכב - יש אומרים שאף באופן זה נמדד המרחק לפי ההליכה, ורשאי להתפלל ביחידות; ויש אומרים שהמרחק נמדד לפי זמן הנסיעה בהשוואה לזמן ההליכה של 'מיל', שהוא 18 דקות (לשיטה הרווחת), ולכן אם זמן הנסיעה פחוּת מ־18 דקות - חובה לנסוע לבית הכנסת. ובתפילת ערבית שהיא בלילה, אם אין מי שילווה אותו, אינו מחויב ללכת ביחידות אף פחות ממיל. ובזמננו שהדרכים מוארות - יתכן שהדין שונֶה. [סעיף טז-יז וס"ק נא-נב; ביאורים ומוספים דרשו, 55 ו־59; וראה שם, 58]
האם לומדי תורה פטורים מתפילה בציבור?
מי שתורתו אומנותו, ואינו מפסיק את לימודו אלא לצרכים הכרחיים, ובמקום לימודו לא מתקיימת תפילה בציבור - רשאי להתפלל ביחידות במקום לימודו הקבוע, אך ראוי שלא ינהג כן בתדירות, כדי שלא ילמדו ממנו המון העם, אשר לא ידקדקו בסיבת מנהגו ויזלזלו בחובת התפילה בציבור. ובעת התפילה בציבור, אסור לעסוק בתורה אף בשעה שמאריכים בפיוטים וכדומה, וכן אסור הדבר בשעת קריאת התורה. אולם, מי שאינו מתפלל עם הציבור ושוהה שם רק כדי לשמוע קדיש וקדושה - רשאי לעסוק בתורה. [סעיף יח וס"ק נה-נח; ביאורים ומוספים דרשו, 65].
מהו חשבון השכר של 'עשרה ראשונים'?
עשרת הראשונים הבאים לבית הכנסת - מקבלים שכר כנגד כל הבאים אחריהם. וכתבו ראשונים שהמקדים יותר מבין העשרה, אינו נוטל שכר יותר מהאחרים, אך יש אומרים שהמקדים מביניהם נוטל שכר אף כנגד הבאים אחריו מתוך העשרה. ובזוהר הקדוש נאמר כי ראוי שיתקבצו עשרת הראשונים ויכנסו יחד לבית הכנסת. וכתבו האחרונים כי אף לאחר שֶׁבָּאוּ עשרה - טוב להקדים ככל שניתן, כדי להיות קרוב יותר למקור השראת השכינה, השורה על עשרה אנשים; ועוד כתבו, כי יש מעלה ב'עשרה ראשונים' גם בתפילות מנחה וערבית. [סעיף יד וס"ק מז; ביאורים ומוספים דרשו, 46-47]