דף מג עמוד א
* כל שיש לו מתירין או לאדם או למזבח - חייבין עליו משום פיגול.
* עולא חידש, שאף קומץ נידון כחלק אחד, ולכן אם עלה למזבח קומץ של פיגול ואחזה האש בחלק ממנו - אף אם ירד הקומץ מהמזבח, אפשר להעלותו כולו בחזרה.
דף מג עמוד ב
* לדעת רב אחאי: קומץ של מנחה שנתפגלה, שאת חציו העלו גל גבי המזבח, ואחזה בו האש, מעלים אף את החצי שנשאר בארץ.
* לדעת רבי יוחנן: נותר וטמא שעלו על גבי המזבח ואחזה בהן האש - פקע מהם איסורם ואינו חייב על אכילתם. [לפי רש"י ע"פ הגהות הב"ח: דין זה לא נאמר בנוגע לפיגול].
* "והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" - בברייתא מובאות 4 דעות של תנאים המוכיחות שהפסוק עוסק בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר.
על כך ועל עוד נושאים מעניינים נלמד היום במסכת זבחים דף מג
השיעור המרתק בדף היומי בעברית
מאת הרב מאיר שפרכר שליט"א