יום חמישי ט"ז בשבט תשע"ח
באיזה מקרה רצוי להבדיל דווקא במקום שבו אכלו סעודה שלישית?
המברך ברכת המזון בסעודה שלישית 'על הכוס', יברך ברכת המזון על כוס יין אחת, ויבדיל על כוס נוספת; ולא יברך ויבדיל על אותה הכוס, כיון שאין עושים מצוות 'חבילות חבילות'. אולם, אם לא נותר ברשותו יין בכמות של יותר מכוס אחת – רשאי לברך ולהבדיל על אותה הכוס. ובמקרה כזה – לא ישתה מהכוס לפני הבדלה, כדי שלא יהיה 'פגום' ויִפסל להבדלה. וכמו כן, במקרה כזה ראוי להסמיך את ההבדלה לברכת המזון ככל האפשר, אך המנהג להתפלל ערבית לפני הבדלה; וכן רצוי להבדיל במקום שבו בֵּרך ברכת המזון, כדי שישתה את היין של ברכת המזון במקום זה. [שו"ע רצט, ד, משנ"ב יב-יג, וביה"ל ד"ה מברך; ביאורים ומוספים דרשו, 17-19]
האם מותר לשתות מִכוס ברכת המזון של סעודה שלישית?
הנוהג לברך ברכת המזון 'על הכוס', רשאי לשתות את היין לאחר סעודה שלישית אף כשמברך לאחר צאת הכוכבים. ולמרות ששותה לפני הבדלה, אין בכך איסור, כיון שיין זה שייך לסעודה שלישית, אשר מותר להמשיך בה אף לאחר צאת הכוכבים. ויש שכתב שאין להזכיר את יום השבת בברכת 'על הגפן' שלאחר השתייה. אולם, מי שאינו מקפיד לברך (ב'זימון') תמיד על הכוס, משום שסומך על הדעה הסוברת שאין זו אלא מצוה מן המובחר ולא חובה – אינו רשאי לשתות את היין של ברכת המזון לאחר צאת הכוכבים, כיון שלדעה זו שאין חובה לברך על היין, אסור לשתותו לפני הבדלה. [משנ"ב רצט, יד, ושעה"צ כד; ביאורים ומוספים דרשו, 19; וראה שם עוד]
מי שותה מהכוס של סעודה שלישית בשבת 'שבע ברכות'?
כוס היין בסעודה שלישית בשבת 'שבע ברכות' – יש אומרים שאף מי שאינו נוהג לזַמֵּן תמיד על הכוס (ראה לעיל) רשאי לשתות ממנה לפני הבדלה, כיון שברכת הגפן היא אחת משבע הברכות. אך נחלקו מי ישתה: יש אומרים שהמזַמֵּן, שהוא מברך הגפן, ישתה תחילה, ואחריו החתן והכלה, כנהוג בכל כוס של שבע ברכות. יש אומרים שרק המזמן ישתה. יש אומרים שהחתן והכלה ישתו יחד כמות של 'מלוא לוגמיו', אך אם המזמן חפץ לשתות תחילה – רשאי. ויש אומרים שהן המזמן והן החתן רשאים לשתות, אך רצוי שהחתן יהיה המזַמֵּן וישתה. ויש אומרים שאסור לשתות מכוס זו לפני הבדלה, אלא אם כן המזמן רגיל לזמן תמיד על הכוס, שאז רשאי לשתות, כאמור לעיל. [ביאורים ומוספים דרשו רצט, 19]