היום נלמד: ברכת שקדים מסוכרים ומצופים
יום רביעי י"ז באדר תשע"ז
מה מברכים על שקדים מסוכרים?
בשקדים מסוכרים, הסוכר טפל לשקד, ואין לברך אלא 'העץ'; ואף אם מוצץ תחילה את הסוכר ואחר כך לועס את השקד. והגם שבדרך כלל האוכל את הטפל לפני העיקר מברך על הטפל, בנדוננו נחשבים העיקר והטפל כגוף אחד. אולם, מי שדעתו רק למצוץ את הציפוי, יברך 'שהכל'; ויתכן כי אף אם לבסוף בולע את השקד משום שאין רצונו לעבור על 'בל תשחית', אין הציפוי טפל לשקד, כיון שעיקר כוונתו לאכילת הציפוי. [ס"ק נא; ביאורים ומוספים דרשו, 38]
מה מברכים על שקדים המצופים שוקולד?
האוכל שקדים המצופים בשכבת סוכר עבה (דרז'ה) או בשוקולד - אם כוונתו בעיקר לאכילת השקד, יברך 'העץ'. אם כוונתו בעיקר לציפוי, יש אומרים שיברך 'שהכל'; ויש אומרים שאם נפח השקד גדול משל הציפוי, יברך 'העץ'. ואם כוונתו הן לשקד והן לציפוי, יברך 'שהכל' על הציפוי, ואחר כך יברך 'העץ' על השקד, ויכוון שלא לפטור בברכת 'שהכל' את השקד. ויש שכתב שדין שקדים אלו כדין שקדים מסוכרים, האמור לעיל. [ביאורים ומוספים דרשו, 39; וראה שם עוד, ובמקורות]
האם הזנה מלאכותית מחייבת בברכה?
חולה שמזונו מוחדר באמצעות צינור לקיבתו ('גסטרוטום') - יש אומרים שפטור מברכה, כיון שאין זו דרך אכילה; ויש שהציע לומר איזו תפילה או פסוקי תהלים כתחליף לברכה; ויש אומרים שיתכן שחייב בברכה, וכי ראוי שישתדל למצוא אדם אחר שאוכל מאותו המין, ויוציאנו בברכתו. וחולה הנזון באמצעות החדרת נוזלים לוריד ('אינפוזיה'), לכל הדעות פטור מברכה. ואם אוכל באמצעות החדרת מזון דרך האף אל הושט ('זונדה') - יש שהסתפק שמא חייב בברכה. [ביאורים ומוספים דרשו, 43]
שקדים המצופים שוקולד - י"א שגם על שוקולד מברכים עץ וחזי לאצטרופי
כיבדו אותנו השבת בשקדים מצופים שוקולד ואכן התלבטתי בעניין והסתפקתי בלבטים שהעליתים, ואז נזכרתי שייש פוסקים שסוברים שעל שוקולד מברכים עץ, ודעתם מאוד מסתברת בייחוד בשוקולד מריר שאחוז גבוהה עשוי קקאו.
לכן אמרתי לבני משפחתי לברך עץ בצירוף דעתם של הפוסקים הנ"ל.
כעת רציתי לברר והגעתי לסיכום שלכם, יישר כח.
בכבוד רב