כיצד ינהג אדם העושה מלאכה בחול המועד לצורך המועד? │ מדוע אסור לכבס בגדים בחול המועד? │ ומה הדין בזה בעניין כיבוס בגדי ילדים? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקל"ג סעיף ה' עד סימן תקל"ד סעיף א']
עשיית מלאכה לצורך המועד
כל מלאכות שהם לצורך המועד, כשהאומנים שלהם עושים את אותם מלאכות, יעשו אותם בצינעה, כיצד, הציידים של חיות ועופות, והטוחנים, והבוצרים למכור בשוק, הרי אלו עושים בצינעה לצורך המועד, ומבאר המשנה ברורה, שאף על פי שאותם אומנים עושים את מלאכתם לצורך המועד, ובאופן עקרוני מותר לאומנים לצוד ולטחון או לבצור לצורך המועד, בכל זאת, כיוון שהם עושים בכמות מרובה, יש חשש שמא יאמרו העולם שהם עסוקים במלאכתם ועושים אותה לצורך חול ולא לצורך המועד, ולכן הדין הוא, שמותר לאומנים לטחון לבצור ולצוד לצורך המועד, אבל שיעשו את זה בצינעה ולא בפרהסיא, והמשנה ברורה מוסיף, שהרמ"א השמיט צידת 'דגים', כיוון שאפילו שצד הרבה דגים, כולם יודעים שזה לצורך המועד, משום שהם לא מתקיימים הרבה זמן, ולכן מותר לצוד מהם אפילו בפרהסיא, אבל יש חולקים על זה.
אומן הרוצה לחזור בו ממנהגו
ציידים שנהגו שלא לצוד בחול המועד ואפילו בצינעה, מותר להם לחזור בהם ממנהגם, וזה לא נחשב שהם נהגו מנהג של מצוה, אלא אדרבה, בזה שהם קיבלו על עצמם לא לצוד ביום טוב, יש כאן איזה שהיא עוולה שהם ממעטים בשמחת הרגל, ומבואר בירושלמי, שציידי חיה ועופות ודגים, מותר להם לצוד אפילו במצודות גדולות, כדי להרבות שמחה ברגל, כי אם נתיר להם לצוד רק בחכה ומכמורת, הם יצודו רק מעט, ובכך הם ממעטים בשמחה.
אדם שיש לו בריכה גדולה שיש בה דגים, והוא חופר בצידה של הבריכה כדי שיזוזו המים ויישארו בה רק הדגים, יש צד במגן אברהם לאסור, כיוון שמוכח שזה לצורך חול, אבל יש להקל בזה על ידי גוי, באופן שהוא רוצה לאכול אותם במועד.
מותר לחלוב את הבהמה אפילו שלא לצורך המועד, משום שזה דבר האבד.
טעם האיסור לכבס במועד
אסור לכבס במועד, ומבואר במשנה ברורה, שבאופן עקרוני, מותר לכבס במועד כיוון שיש בזה צורך המועד, ומה שבכל זאת נאסר כיבוס במועד, הוא כדי שאדם יכבס בגדיו בערב יום טוב, ולא ייכנס למועד כשהוא מנוול, ומפני טעם זה, אלו שמכבסים כגון, הבא ממדינת הים, והיוצא מבית השבייה ומבית האסורים, ומנודה שהתירו לו חכמים ברגל, כל אלו לא הייתה להם אפשרות לכבס מקודם, ומכיוון שהיה קשה להם לכבס מקודם (ולמנודה היה בכלל אסור לו) לכן מותר להם לכבס ברגל, וכן אדם שנדר שלא לכבס, ונשאל על כך ברגל והתירו לו, אין עליו איסור לכבס ברגל.
כיבוס מגבות בחול המועד
מותר לכבס במועד עצמו את מגבות הידיים, משום שדרכם להתלכלך תכף, ולכן, אפילו אם הוא היה מכבס אותם מערב יום טוב, הם היו חוזרים ומתלכלכים ביום טוב עצמו, וממילא אין בזה את הגזירה שיכבס לפני הרגל, ואפילו אם יש לו הרבה מגבות, מותר לו לכבס, משום שהוא צריך לכל יום מגבת אחרת, אבל לפי מה שנהגו עכשיו שמחליפים מגבות רק משבת לשבת, אז אפילו אם יש לו רק שתי מגבות, אסור לכבס אותם במועד, שהרי מספיק הכביסה של ערב יום טוב, משום שהוא מחליף רק משבוע לשבוע, ומטפחת אף דינה כמגבות ידיים.
כיבוס בגדי ילדים וכדומה
מטפחות שהספרים מניחים על המסתפרים בשעת התספורת, מותר לכבסם במועד (לא ברור, שהרי אסור להסתפר בחול המועד) ויש פשט נוסף במשנה ברורה, שמדובר על מטפחות של ספרי קודש, וגם אם היו מכבסים אותם לפני המועד, הם היו מתלכלכות, וכן מגבות שמנגבים בהם לאחר שיוצאים מבית המרחץ (ועכשיו נהגו בזה חומרא וכן ראוי לעשות, ואולי הטעם הוא משום שלא מחליפים אותם הרבה פעמים) וכן בגדי קטנים שדרכם להתלכלך תדיר בטיט ובצואה, וכן בעלת הכתם שנמצא במועד, או שפירסה נידה ביום טוב וצריכה ללבוש לבנים במועד, וכן מי שיש לו רק בגד אחד, כיוון שזה מתלכלך אפילו אם הוא כיבס אותו לפני יום טוב, כל אלו מותר להם לכבס במועד אפילו בנתר ואוהל בפרהסיא על גבי הנהר, והמגן אברהם מחמיר שלא לכבס בפרהסיא, כיוון שלא כולם יודעים שאותו אדם היה במדינת הים ובשבייה וכדומה, חוץ ממגבות הידיים ושאר הדברים שמותר לכל אדם לכבס במועד, שאז יש להתיר בפרהסיא.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א