יוחנן וסרמן
את הסיפור הבא סיפר לי יהודי תושב ביתר, כשעיניו נוצצות בהתרגשות.
"הבן שלי, בחור כבן 17, התמודד לא מעט עם בעיות של קשב וריכוז", הוא מספר. "מי שמכיר יודע שהפרעות קשב גוררות לא פעם גם עימותים עם חברים, חוסר יכולת לתקשר בצורה סדירה עם מלמדים ועוד ועוד.
"הילד ממש סבל. הוא היה יושב בכיתה, ולאחר מכן בחדר השיעורים או בבית המדרש של הישיבה, וסובל! אם לא הייתי מתבייש נורא, אני חושב שהייתי שולח אותו מזמן לעבוד במכולת כנער משלוחים או משהו. לפחות ככה הוא לא יסבול.
"בהתחלה התנגדתי מאוד לכדורים, אבל לבסוף לא היתה לי ברירה, כבר לא היתה לי את האופציה להתנגד. אבל כידוע, לעיתים רבות קשה מאוד למצוא את המענה התרופתי המדוייק. עברנו תקופה ארוכה של ניסיונות, חיפשנו את הכדור שאולי סוף סוף יעזור לו. אך שום דבר לא עזר.
"אבל לפני כמה חודשים החל שינוי…"
כמובן שבשלב זה כבר נדרכתי כדי לשמוע מה חולל את השינוי, וגם רציתי להבין למה האיש הזה מספר את הסיפור דווקא לי…
"אני יודע שאתה כותב ב'הפותח', עבור 'דרשו'", הוא הסביר את עצמו, "ולכן זה חשוב לי שאתה תשמע את הסיפור. אולי תפרסם אותו ברבים, ותגרום לעוד אנשים לנסות את הפיתרון הזה.
"לפני כמה חודשים התגלגל לידי גיליון של עלון בשם 'גישמאק בלימוד'. התחלתי לעלעל וגיליתי שם אוצר נפלא.
"הבנתי שסוף סוף יש מישהו שמציף בעיה שכולנו ידענו שהיא קיימת. יש בחורים שלא אוהבים ללמוד, זאת מציאות קיימת. אי אפשר להתכחש אליה. זה תמיד היה כך, אבל אף פעם לא חשבנו שאפשר לטפל בזה.
"והנה בעלון הזה אני רואה שיש כל מיני עצות ודרכים, ובכלל עצם העובדה שהבחורים מודעים לכך שזאת בעיה שהם לא אוהבים ללמוד, ושהם מחפשים משהו שייתן להם טעם בלימוד, זאת כבר התקדמות של ממש….
"ואז הכתה בי מחשבה… אולי הבן שלי יתחבר לרעיון? מי יודע? אם הוא ימצא טעם בלימוד, אולי הוא יצליח להתגבר על הפרעות הקשב שלו. הרי לקרוא עיתונים הוא מצליח, לקרוא ספרי מתח הוא קורא בהנאה מרובה, זאת אומרת שאם זה מעניין אותו הוא מצליח להתרכז. הבעיה שהגמרא כנראה לא כל כך מעניינת אותו כמו ספר מתח…
"האמת? הזדעזעתי מעצמי… איך אני מדבר על הילד שלי. הוא לא אוהב ללמוד. אבל כן, אני רוצה להודות שגם אני עצמי לא ממש מתענג על כל מילה של גמרא. לצערי לא לימדו אותי ללמוד בצורה שתגרום לי ליהנות, אולי באמת הגיע הזמן לתקן את זה?
"אבל אני מילא, אני עובד כל היום, ורק שעה וחצי בערב אני לומד, מה עם הבן שלי? הוא מסכן! הוא יושב כל היום בישיבה ועומד להתפוצץ.
"לקחתי את העלון הביתה, ודאגתי שהבן שלי יתקל בו באקראי. הוא קרא, וניצוץ קטן של התלהבות נדלק לו בעין. אני התפללתי בכל לבי שהקב"ה יוביל אותו בדרך הנכונה.
"השינוי לא הגיע מיד. זה לקח זמן. גם היום הוא עדיין מתקשה, זה לא שהוא הפך להיות המתמיד של השכונה. הוא עדיין מתמודד עם קשיי הריכוז, אבל ההתמודדות הרבה יותר קלה לו, כי כשהוא מצליח להתרכז וללמוד קצת, הוא נהנה! יש לו סיפוק, הוא מתקדם!
"אני משפשף את עיני בתימהון וצובט את עצמי בחוסר אמון. האם זה הילד שכבר חשבתי לשלוח אותו לעבוד כמשלוחן במכולת או בחנות הירקות? זה בחור שלומד כמה שעות כל יום, ובעזרת ה' הוא נמצא בעלייה מתמדת ויגיע להרבה יותר שעות לימוד יומיות בעתיד הלא רחוק.
"אז קודם כל אני רוצה שתגיד תודה למי שעומד מאחורי המהלך הזה של ה'גישמאק בלימוד', ואני גם מבקש שתפרסם את הסיפור, שהורים רבים ייחשפו לזה, וינסו גם הם לרתום את עצמם ואת הילדים שלהם, להיכנס לעניין הזה, ולהתחיל לפתח מיומנות של יכולת לימוד בצורה שתגרום להם הנאה וסיפוק".
אם גם אתם רוצים שהבן שלכם ילמד להרגיש גישמאק בלימוד, אתם יכולים לעודד אותו לפנות למוקד ב-1800-20-18-17 בין 7:30 ל-10:30 מדי ערב.
כמו כן תוכלו לפנות בעצמכם למוקד הייעוץ וההכוונה להורים בטלפון שמספרו: 0737892310.