כמה בגדים מותר לכבס לילדים בחול המועד ?

ט"ז כסלו תשפ"א -סימן תקל"ד- סעיף א'- סעיף ב'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר לכבס בגדי פשתן? איזה כלים מותר להביא מבית האומן בחול המועד? ובאיזה אופן מותר לשלם שכר לאומן? תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות חול המועד במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ו', סימן תקל"ד סעיף א' ברמ"א עד סוף הסימן]

איסור כיבוס בגדים בחול המועד

אסור לכבס בגדים במועד, וטעם האיסור הוא, כדי שיכבס את הבגדים לפני המועד ולא יכנס לרגל כשהוא מנוול, ומכיוון שכך, אותם בני אדם שלא היה להם לכבס לפני המועד, כגון, הבא ממדינת הים, והיוצא מבית השבייה, ומנודה שהתירו לו את הנידוי, מותר להם לכבס בחול המועד, משום שהגזירה לא שייכת כלפיהם, וכן בסוגי דברים שגם אם הוא היה מכבס אותם לפני המועד, הוא היה צריך לכבס אותם שוב במועד כי הם מתלכלכים תדיר, כגון, מגבות הידיים, ומגבות הרחצה, ובגדי ילדים קטנים שדרכם להתלכלך תדיר, גם בזה אין איסור לכבס אותם במועד, משום שגם אם הוא היה מכבס אותם לפני חול המועד, הם יחזרו ויתלכלכו במועד, וכן אשה נטמאה במועד וצריכה ללבוש בגדי לבנים, מותר לה לכבס, ויתכן שגם בזה ההיתר הוא, משום שלא היה לה להכין מקודם, וכן מי שיש לו רק חלוק אחד, מותר לו לכבס אותו בחול המועד, כי גם אם הוא היה מכבס אותו לפני המועד, הוא היה חוזר ומתלכלך, שהרי יש לו רק חלוק אחד.

כיבוס בגדי קטנים שמתלכלכים הרבה

אומר הרמ"א, בכל הרשימה הנ"ל, לא יכבסו אלא רק מה שצריכים ממש ולא יותר מזה, ומוסיף הרמ"א, שבגדי הקטנים ביותר, דהיינו, אותם בגדים שעוטפים אותם בהם והם משתינים ומוציאים רעי בהם, מותר לכבס ארבעה וחמשה בפעם אחת, כי צריך הרבה מהם בכל רגע, ומוסיף המשנה ברורה, שהרמ"א בדבריו בא להוציא סתם ילדים קטנים שהם גדולים יותר, שאין להתיר בשבילם כיבוס יותר מחלוק אחד.

מה שכתב השולחן ערוך שמותר להם לכבס כדרכם אפילו בנתר ואוהל ובפרהסיא על גב הנהר, אומר הרמ"א, שהטעם הוא משום שהבגדים מתכבסים יותר יפה על גב הנהר, אבל אם לא מכבס אותו על גבי הנהר, יכבס רק בצינעה ולא בפרהסיא.

כיבוס בגדי פשתן

אומר השולחן ערוך, מותר לכבס בגדי פשתן בחול המועד, ומבאר המשנה ברורה, שהטעם הוא, משום שהם מתלכלכים מהר, ולכן, גם אם הוא היה מכבס אותם לפני המועד, הוא היה צריך לכבס אותם שוב בחול המועד, ועוד, שהרי אין כל כך טירחה בכיבוס בגדי פשתן, ומזה משמע, שהאיסור לכבס בחול המועד הוא משום טירחה, ולא משום שמא יכנס לרגל כשהוא מנוול, ואומר השולחן ערוך, שלא נהגו לכבס בגדי פשתן, מכיוון שזה מן הדברים המותרים שאחרים נהגו בהם איסור, אבל כיוון שמעיקר הדין מותר לכבס בגדי פשתן, התפשט המנהג להקל, לתת לגוי לכבס כותנת אחת מחוץ לבית, אבל מותר לתת לגוי בגדים במועד כדי שיכבס לאחר המועד ובלבד שלא ימנה כמו שהוא עושה בימי החול כמו שכתוב בסוף סימן תקמ"ג, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', ששם כתוב, שנהגו העולם לא לתת בגדים לכובס גוי בחול המועד, כיוון שאסור לספור את הבגדים, והרי ללא ספירה, הוא לא מאמין לגוי, ולעניין בגדי פשתן נחלקו האחרונים בזה, הדגול מרבבה מתיר למסור אותם לכובס גוי ואפילו לספור אותם, והאליה רבה לא מחלק בין בגדי פשתן לבין שאר בגדים, ומסיק, שבשעת הדחק יש להקל.

הבאת כלים מבית האומן במועד

מותר להביא מבית האומן כלים שהם לצורך המועד, כגון, כרים, כסתות, צלוחיות, ומוסיף המשנה ברורה, שאסור להוליך לבית האומן אפילו לצורך המועד, וכלים שאינם לצורך המועד, כגון מחרישה, או צמר מבית הצבע, אסור להביא מבית האומן, ושני טעמים מביא בזה המשנה ברורה, טעם א', משום טירחה, טעם ב', משום שיחשבו שהוא נתן לאומן לתקן את זה במועד, ויאמרו שהאומן תיקן את זה במועד, ולפי טעם זה, אפילו מבית לבית באותו חצר שאין טירחה, ואפילו מאומן גוי, גם כן אסור להביא, משום שיחשבו שבעל הבית ציווה לתקן את זה במועד, ויש בזה חשש איסור. (לכאורה, לפי הטעם הראשון שזה טירחה, אז מבית לבית באותה חצר אין טירחה, אבל מאומן גוי, לא ברור למה יהיה נפק"מ בין שני הטעמים, שהרי לכאורה, גם לפי הטעם של טירחה, יש לחשוש, שאם הוא הביא את זה מגוי, יש בזה בעיה של טירחה)

תשלום שכר לאומן בחול המועד

אם אין לאומן מה לאכול, נותן לו את שכרו, אבל לא יביא ממנו את הבגדים, והחידוש בזה הוא, שהרי היה מקום להתיר לו להביא את הבגדים מהאומן, מכיוון שאם הוא ישאיר אותם אצל האומן, האומן יתבע ממנו את הכסף עבור הכיבוס פעם נוספת, ועל זה מחדש השולחן ערוך, שנותן לו את השכר, ומשאיר את הבגדים אצל האומן, ואם יש לאומן מה לאכול, אסור לתת לו את שכרו, וכן אסור לו לפנות את הבגדים גם לבית הסמוך לו, ואם בעל הבית לא מאמין לאומן שלא יגבה ממנו שוב כסף על הכיבוס, ולכן לא רוצה להשאיר אצלו, אז מניח את הבגדים בבית הסמוך לו, ואם הוא לא רוצה להניח אותם בבית הסמוך מחשש שמא הם ייגנבו, מפנה אותם לחצר אחרת, ומותר לו להביא אותם לביתו בצינעה, ואם אנחנו אומרים שמכיוון שאדם הרואה לא יודע שאין לאומן מה לאכול שלכן אסור להביא את הבגדים לביתו, כל שכן שאסור לאומן לעשות את אותה מלאכה בפרהסיא.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן