מדוע התירו ביום טוב לנקר בשר שנשחט מערב יום טוב ?

י"ד אב תש"פ - סימן ת"ק- סעיף ו'- סוף הסימן
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר למלוח בשר ביום טוב כדי שלא יסריח?ומדוע יש להחמיר שלא לנקר את החלק האחורי של הבהמה ביום טוב? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן ת"ק סעיף ו' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בשר שנשחט מערב יום טוב, אע"פ שהיה באפשרותו לנקר אותו לאחר השחיטה, דהיינו, מערב יום טוב, בכל זאת מותר לו לנקר את הבשר ביום טוב, משום שניקור אינו מלאכה גמורה, אלא זו רק טירחה בעלמא, אבל אם יכול לשנות את אופן הניקור, דהיינו, שינקר בקופיץ או קרדום, טוב לשנות, וכל ההיתר הוא רק אם דעתו לאכול את הבשר ביום טוב עצמו, אבל אם אין בדעתו לאכול את הבשר ביום טוב עצמו, אסור לנקר אותו ביום טוב, שהרי הוא טורח לצורך ימי החול, ואם רוצה למלוח את הבשר כדי שלא יסריח, מכיוון שאסור למלוח לפני הניקור, מותר לו למלוח ע"י הערמה, דהיינו, לאחר שניקר חתיכה אחת לצורך יום טוב, אומר, החתיכה הזו אינה מוצאת חן בעיני, ולוקח חתיכה אחרת ומנקר, וכך עושה בשאר החתיכות.

החלק האחורי של הבהמה שאי אפשר לנקר אותו היטב ע"י שינוי, יש להחמיר שלא לנקר אותו ביום טוב אם הוא נשחט מערב יום טוב והיה באפשרותו לנקר אותו מערב יום טוב, אבל בשעת הדחק, מותר לנקר אותו ביום טוב, ובשר מנוקר שהוא ביום השלישי לשחיטתו, ואם ישהה עד אחרי יום טוב, יהיה אסור לאכול אותו כמות שהוא אלא רק צלוי, מותר להדיחו ביום טוב, מכיוון שהוא ראוי לאכילה, ואע"פ שזו טירחה לצורך ימי החול, הרי אינו עושה מעשה, אלא רק שופך עליו מים, אבל בשבת שאי אפשר לבשל ולאכול, אסור, וע"י גוי מותר להקל ולהדיח, ואם א"א ע"י גוי, אפשר גם ע"י יהודי, ואם קרה הדבר בבשר שאינו מנוקר, גם ביום טוב אסור להדיחו, שמכיוון שאסור לנקר מה שלא לצורך יום טוב ע"י הערמה שיאמר אני יאכל ממנו כזית, כיוון שהיה יכול לנקר מבעוד יום, ממילא הבשר אינו ראוי לאכילה, ועל כן דינו כמו בשבת שאסור להדיחו, ולפי מה שהקילו האחרונים שמותר להדיחו גם בשבת בשעת הדחק, אין להחמיר בזה, ומ"מ טוב שידיח אותו ע"י גוי, או שירחץ ידיו על הבשר כשהוא מונח בכלי.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן