יום חמישי כ"ב בתמוז תשע"ח
מדוע אין איסור צידה בפרה וסוס?
כפי שלמדנו, בעל חיים מבויָת, לדעת השולחן ערוך מותר לצודו, ולדעת רוב הראשונים והרמ"א אסור לצודו מדרבנן.
אולם, בעל חיים מבויָת שכאשר אוחזים בו הוא מתיישב במקומו, או בהמות מבויָתות כְּפרה וסוס, שאין דרכם כלל לחמוק מתחת ידי האוחזים בהם – לכל הדעות אין בהם איסור צידה אפילו מדרבנן, ומותר להכניסם בשבת למכלאה וכדומה.
ונחלקו הפוסקים בנוגע לתרנגול ואווז, אם דינם כבהמות אלו. וכלב וחתול שבזמננו הגדלים בבית – יש אומרים שדינם כפרה וסוס.
[שו"ע שטז, יב, משנ"ב נז ו־נט, וביה"ל ד"ה ויש, וד"ה לצוד]
מדוע יש איסור צידה ביוני שובך אף כשהן מבויָתות?
בהמשך לאמוּר: בעל חיים מבויָת ש'מורד' בבעליו לפי שעה, דהיינו שחומק מתחת ידיו ובורח, אך בסופו של דבר ישוב למקומו – אסור לכל הדעות לצודו מדרבנן, כיון שכעת אין תפיסתו נוחה, והיא נראית כפעולה של צידה.
ובעל חיים מבויָת, ואף פרה וסוס וכיוצא בהם, שמרד בבעליו לחלוטין וברח מביתו, באופן שנדרש מאמץ לתופסו, וגם לא ישוב מעצמו למקומו; וכן בעל חיים שאף כאשר הוא מבויָת הוא חומק תמיד מתחת ידי המנסה לתופסו, וכגון יוני שובך – לכל הדעות אסור לצודם מדאורייתא.
[שו"ע שטז, יב, משנ"ב נו, נט ו־ס, וביה"ל ד"ה חיה]
בעל חיים מבויָת שהועבר לבית אחר – מהי המשמעות ההלכתית של המרחק בין הבתים?
בהמשך לאמוּר: בעל חיים הנמצא בתחילת תהליך בִּיוּת, וטרם הגיע למצב שבצאתו מהבית הוא שב אליו מעצמו – לכל הדעות אסור לצודו מדאורייתא; אך בתוך הבית, אם כבר התרגל להכנס לכלובו, מותר להכניסו לכלובו.
ובעל חיים מבויָת שהורגל במקום אחד, והעבירוהו למקום אחר הקרוב לשם – אף שלא הורגל בו, יתכן שהוא נחשב כנצוד ועומד, כי אף שלא הורגל במקומו החדש, הרי ישוב למקומו הראשון; אולם, אם הועבר למקום הרחוק מהמקום הראשון, אין דינו כבעל חיים מבויָת כל עוד שלא התרגל למקומו החדש.
[משנ"ב שטז, נח ו־ס, וביה"ל ד"ה חיה]