יום שני י"ג באלול תשע"ז
המנהג למעשה – איזה תבשיל מותר להניח על הכיריים לשבת?
כפי שלמדנו, לדעת השולחן ערוך, איסור 'שהייה' אמוּר אף בתבשיל שהתבשל לגמרי, אלא אם כן תוספת הבישול אינה רצויה לבעלי התבשיל. אולם, יש אומרים שאם התבשיל מבושל במקצת, במידה כזו שראוי להֵאכל בשעת הדחק, אין בו איסור שהייה. מצב הבישול 'במקצת' מכונֶה 'כמאכל בן דרוסאי', על שם שודד בשם בן דרוסאי שנחפז תדיר באכילתו מחמת הפחד מלכידתו, ולא המתין עד לגמר הבישול; וראה להלן. השולחן ערוך מביא דעה זו בשם 'יש אומרים', והרמ"א כתב שהמנהג להקל כדעתם. ונחלקו האחרונים אם מנהג זה הוא רק בדיעבד, אלא שלא מחו חכמי ישראל ביד הנוהגים כן, ואכן לכתחילה ראוי להחמיר כדעת השולחן ערוך; או שמנהג זה הוא לכתחילה. ויש מפוסקי ספרד שכתבו שאף הספרדים נהגו להקל כדעת הרמ"א. [שו"ע רנג, א, עם משנ"ב וביה"ל; ביאורים ומוספים 'דרשו', 55 ו־56]
כיצד מודדים את השיעור 'כמאכל בן דרוסאי'?
כאמור, המנהג להקל באיסור 'שהייה' בתבשיל המבושל כ'מאכל בן דרוסאי', דהיינו שהוא ראוי לאכילה בשעת הדחק. ונחלקו הראשונים בהגדרת מצב בישול זה – אם מדובר בשליש מהבישול המלא של התבשיל, או במחציתו. ולמעשה, לכתחילה נדרשת מחצית הבישול, ובשעת הדחק, יתכן שניתן להקל. ומדידת השליש והמחצית – יש אומרים שהיא ביחס לזמן הבישול המלא; ויש שנראה מדבריו שהיא ביחס לאיכות הבישול. והורו פוסקי זמננו שאם התבשיל ראוי לאכילה – אין צורך לבדוק אם הגיע למחצית בישולו; ומאידך, אם לאחר מחצית מזמן בישולו עדיין אינו ראוי לאכילה – יש להחמיר ולהחשיבו כבלתי מבושל. ובדיעבד, אם עברו על איסור שהייה והשהו תבשיל על גבי האש באופן האסור – ניתן להקל ולאוכלו אם הגיע כבר לשליש בישולו לפני השהייתו. [שו"ע רנג, א, ומשנ"ב, לח ו־מג; ביאורים ומוספים דרשו, 46]
האם הנחת סיר על גבי 'בלעך' נחשבת כ'הטמנה במקצת'?
חכמינו ז"ל אסרו להטמין סיר ובו תבשיל בדבר המוסיף חום לתבשיל, אפילו מערב שבת; ובשבת עצמה – אף בדבר שאינו מוסיף חום. ונחלקו הפוסקים אם 'הטמנה במקצת' – כלומר, כיסוי ועטיפת חלק מהסיר בלבד – אף היא אסורה. ולדעת המתירים – ישנן דעות שונות בקשר לשיעור החלק המגולה המחשיב את ההטמנה ל'במקצת': 1. אם החלק המגולה הוא בגובה הסיר – יש אומרים שצריך לגלות לפחות מחצית מגובהו, ויש אומרים כי די בגילוי המפחית משמעותית את חוּמוֹ. 2. אם החלק המגולה הוא בהיקף הסיר – יש אומרים שצריך לגלות את רוב ההיקף; ויש אומרים כי די בקרוב לשליש מההיקף. 3. גילוי חלק מהסיר במקום שאין כנגדו תבשיל בתוך הסיר – נחלקו הפוסקים אם מועיל. והנחת הסיר על גבי 'בלעך' או פלטה – לכל הדעות אינה נחשבת כהטמנה. [שו"ע רנג, א, ומשנ"ב מו; ביאורים ומוספים 'דרשו', 49, 50 ו־52; וראה שם, 81 ו־82]