היה זה בנסיעה האחרונה שלי לחו"ל כדי לאסוף כסף בשביל הכולל של אבי שליט"א. בפעמים הקודמות מצאתי לי שיטה נפלאה לניצול הזמן: לקחתי אתי לנסיעה את הספר 'בקודש פנימה' על הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע, והייתה לי מזה תועלת גדולה.
מי שקורא בספר הזה נכנס לתוך אטמוספירה אחרת. זהו ספר הנוטף יראת שמים; בכל שורה שם אתה לומד שכל פעולה חשובה לאין ערוך, שכל יהודי הוא עולם מלא; ובספר הזה אלו אינם פתגמים בלבד, אתה נכנס לתוך הכתוב ומרגיש זאת, עד שהמטוס וכל מה שמסביב, הופכים להיות רק רקע לדבר האמתי. כאשר אדם נמצא בדרכים הוא זקוק לתוספת של יראת שמים כדי להתמודד עם כל הנקרה בדרכו, והספר הזה עשה עבורי עבודה מעולה בפעמים הקודמות, לשמירה בכל העניינים.
ביום חמישי האחרון יצאתי לחו"ל. הטיסה הייתה אמורה לצאת בשעה שתים עשרה, ובבוקר עדיין לא היה לי את הספר. בכל הפעמים הקודמות שאלתי אותו מחבר, ועתה הוא לא ענה לי. לאחר התפילה למדתי פרק א' באבות, וכשהגעתי למשנה 'הווה מתלמידיו של אהרן' כיוונתי שתהא הנסיעה לעילוי נשמת הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע, ובזכותו תהיה לי הצלחה ושמירה עליונה בגשמיות וברוחניות.
אכן, הדרך לשדה התעופה הייתה חלקה, כל הבדיקות והכניסות נעשו במהירות, אלא שכאשר הגעתי לשלב האחרון, לצ'ק אין, אמר לי הפקיד: "אין לך מקום במטוס!" לא הבנתי איך קורה דבר כזה. הרי הזמנתי כרטיס אצל סוכן נסיעות. אולם זאת היתה העובדה. הסוכן סידר לי טיסה, אבל לא מקום בטיסה. "חכה כאן ונראה אם יש לך מקום", אמר לי הפקיד, וכך הצטרפתי לעוד עשרה אנשים שעמדו וחיכו גם הם לראות אם נשאר להם מקום.
התפללתי לה' שאוכל לנסוע, והנה כעבור כמה דקות ניגש אליי אחד מצוות שדה התעופה וקרא לי לבוא אחריו למטוס. אני עולה, והוא מראה לי מקום פנוי ליד אברך חסידי. אני מתרגש ממש. מכל האנשים שחיכו, קראו דווקא לי, ומכל הנוסעים נבחר לי שכן טוב כזה.
התיישבתי לידו ואמרתי לו שאני מודה לה' שסידר לי חבר נעים לנסיעה. נוכל להתחזק ביחד ולנצל את הזמן. הוא מספר לי שהוא בדרך לחתונה, ואני מספר לו שבנסיעות האחרונות היה לי חיזוק מיוחד מהספר 'בקודש פנימה', והפעם לא השגתי אותו.
"בקודש פנימה???" הוא נובר בתיק היד שלו ומוציא את הספר. "הבאתי לך את זה".
– הבאת לי?! מה פירוש?
"הפירוש הוא, שמעולם לא לקחתי אתי את הספר הזה לנסיעות, ושמזמן לא עיינתי בו ולא פתחתי אותו, אבל הפעם 'משום מה', בדרך לצאת מהבית לשדה התעופה, ניגשתי לארון הספרים והוצאתי משם את הספר הזה, שיהיה".
– אתה חסיד בעלזא?
"לא, ואין לי שום מושג למה עשיתי זאת. עכשיו אני יודע".
הייתי כל כך נרגש. הקב"ה ראה שיש לי רצון, והוא ארגן לי את התקלה של סוכן הנסיעות, בחר בי מכל הממתינים כדי להושיב אותי בדיוק ליד האברך הזה, ושלח אותו להביא לי את הספר שאיוותה נפשי. פלאי פלאים ממש.
מישהו אמר לי שזה בזכות שאני נוסע בשביל הכולל של אבא שלי, וידוע שהרבי מבעלזא היה מכבד את אביו זי"ע, המהרי"ד, באופן נפלא ונורא. איני יודע חשבונות, איני מנסה להבין. אני רק מתרגש ומשתף גם אתכם. אבא שלי אמר שזהו גילוי מפעים. ליהודי יש רצון רוחני, הוא רוצה להישמר, רוצה להתחזק, והקב"ה מתעסק עמו, משתעשע עמו ומאיר לו. איזה אושר הוא זה!
(גיליון השגחה פרטית)