בעומדך לברך ברכת כהנים - שים לב אם ישנם מתפללים העומדים בסוף בית הכנסת! • כיצד ינהג כהן חלש שאין בכחו לעמוד או להגביה את ידיו לאורך כל הברכה? • הדרישות המיוחדות של ברכת כהנים שבגללן לא חל עליה דין 'שומע כעונה'
יום שלישי ט' באייר תשע"ו
בעומדך לברך ברכת כהנים - שים לב אם ישנם מתפללים העומדים בסוף בית הכנסת!
בציווי של ברכת כהנים נאמר: "אָמוֹר לָהֶם", ודרשו חז"ל שברכת כהנים צריכה להֵאמר "כאדם שאומר לחבֵרו", ואחד הפרטים באמירה כזו היא - שהדברים אינם נאמרים בלחש אלא בקול בינוני. ולפיכך, כהן שקולו צרוד או חלוש, ואינו יכול להשמיע קולו אף לתשעה מהקהל העומדים בסמוך אליו - לא יברך ברכת כהנים, ויֵצא מבית הכנסת לפני ברכת 'רצה'. ולכתחילה צריך שכל הקהל ישמעו את קולו של הכהן, ולכן אם ישנם מתפללים העומדים במרחק ממנו, עליו להגביה את קולו באופן שישמעו גם הם. [סעיף יד וס"ק נ ו־נג; ביאורים ומוספים, 72]
כיצד ינהג כהן חלש שאין בכחו לעמוד או להגביה את ידיו לאורך כל הברכה?
כפי שלמדנו, ברכת כהנים מכונָה 'נשיאת כפים' על שם הגבהת הידים בשעת הברכה, שהיא חובה. וכהן שאין באפשרותו להגביה את ידיו לאורך כל הברכה, רשאי להנמיכן בין מילה למילה. כמו כן, חובה על הכהן לעמוד בשעת הברכה; ולכל היותר רשאי להישען על דבר מה באופן שאם ינטל הַמִשְׁעָן לא יִפּוֹל. ואם אינו יכול לעמוד לאורך כל הברכה, רשאי להישען לחלוטין בין מילה למילה. וכהן שאינו מסוגל להגביה ידיו או לעמוד אף בשעת אמירת מילות הברכה - לא יברך, ויֵצא מבית הכנסת לפני ברכת 'רצה'. [סעיף יד וס"ק נא-נב; ביאורים ומוספים דרשו, 69-70]
הדרישות המיוחדות של ברכת כהנים שבגללן לא חל עליה דין 'שומע כעונה'
את ברכת הכהנים מברך כל כהן בנפרד, ואין האחד מוציא את חבֵרו ידי חובה מדין 'שומע כעונה', והאחרונים כתבו טעמים שונים לדבר: א. כאמור לעיל, ברכת כהנים צריכה להֵאמר "כאדם שאומר לחבֵרו", ובקול הנשמע לקהל, ולא ניתן לקיים זאת באמצעות 'שומע כעונה'. ב. ברכת כהנים היא כתפילת 'שמונה עשרה', שהבקי בה אינו יכול לצאת ידי חובה בשמיעה מפי אחר. ג. דבר שצריך לאומרו דוקא בלשון הקודש, לא חל עליו דין 'שומע כעונה', כיון שההבדל בקדושת הלשון קיים דווקא בדיבור בפועל. [ביאורים ומוספים דרשו, 66]