פעם בעת ששהיתי בבית המדרש, הבחנתי ביהודי עתיר זכויות, ממזכי הרבים שבדור, שממהר החוצה לנהל שיחת טלפון מחוץ להיכל. הדבר עורר את סקרנותי, וביקשתי לדעת מה עומד מאחורי הנהגה זו, והוא סיפר בחפץ לב:
"מאז כ"ה בחשוון תשע"ה החילותי להקפיד שלא לשוחח שיחות טלפון בבית המדרש", סיפר, והוסיף: "אז קיבלתי איתות מן שמיא להקפיד על כך…"
איתות מהשמים???
"היה זה הפיגוע בשכונת הר נוף", הסביר, "כשיהודים נרצחו בתוך בית כנסת ה"י. כששמעתי על כך הבנתי שהקב"ה מדבר אלי ובא להעביר לי מסר. שהרי הקב"ה ברא את האדם יחידי, וזאת כפי שאומרת המשנה בסנהדרין, כדי שכל אחד יאמר 'בשבילי נברא העולם'. ואם קורה משהו בעולם – זה בשבילי. לעורר אותי. וגם כאן הרגשתי שהקב"ה מדבר אלי".
בן שיחי מתנשם קלות וממשיך – "תאר לעצמך, אבא שנולד לו בן יחידי לאחר עשרים וחמש שנות ציפייה. הבן גדל, בגר, והחל לשלוח ידו במסחר. והנה באחד הימים שומע האב שהבן לווה כסף מהשוק האפור, וחייו בסכנה. הוא נחרד ומכר את ביתו על מנת לעזור לבנו ולחלצו ממיצר. חולפת שנה, ושוב הבן מועד ומתעסק בעסקאות מפוקפקות, שמסכנות את שלומו. האב מנסה לשלוח אליו שליחים משליחים שונים שיניאו אותו ממעשיו, אבל הבן ממאן לשמוע. בלית ברירה הולך האבא ומדווח לרשויות על המצב של הבן, והוא מסתבך בעקבות כך כהוגן.
כעת הבן בוכה על מר גורלו, אבל האבא בוכה הרבה יותר וליבו שותת דם. 'למה בני יקירי, מדוע הבאת אותי למצב הזה?' הוא שואל מיוסר.
הרמב"ם אומר שחובה לזעוק ולשוב בתשובה כשיש צרה, ואומר בלשונו: 'אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו, דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות!'. על פניו נראה, כי מי שאומר שצרות שמתרחשות מקרים הן – הוא טיפש, אבל למה 'אכזר'? בעקבות המשל שהבאתי קודם שוב ברור למה זאת מידת אכזריות. כי הרי הקב"ה רוצה לעשות חסדים גלויים, וכשאבינו אב הרחמן שאוהב כל יהודי הרבה יותר ממה שאבא אוהב בן יחיד שלו – עושה כזה דבר, אז אנחנו צריכים לרחם על אבא, שקורא לך שוב ושוב 'ילד שלי, אני אוהב אותך, מחכה לך, מתגעגע אליך! שוב אלי – אל אביך המצפה לך, הראה לי שאתה שומע אותי, אנא – – -"
בן שיחי עושה אתחנתא קלה. "אתה מבין? אני משתדל לשמוע כל קריאה מן השמים, לדעת שאם זה הגיע לאזני – אות הדבר כי היא כוונה אלי אישית מן השמים, ולכך אני מנסה לתקן משהו ולהתקרב יותר לאבי הרחום שמחכה לי".
עכשיו הבנתי גם איך היהודי הזה מצליח כל כך, וזוכה לעשות דברים גדולים מאד בזיכוי הרבים. אם הוא חי בכזו צורה שהוא שומע קריאות מהקב"ה ונענה להן, אין בכך כל פלא.
ואם בזיכוי הרבים עסקינן, הרי שאותי עצמי הוא זיכה בנקודת מבט כזו ששינתה לי את החיים.
בכל אסון שמתרחש הקב"ה קורא לי באופן אישי. הוי אומר – הקורונה מכוונת אלי, האסון במירון צריך לזעזע אותי, האסון הנורא באמצע המעמד הקדוש של חנוכת הבית בקרלין זועק אלי אישית, הטילים והמהומות גם הם מכוונים כלפי. הגיע הזמן שאקום ואצעק: "אבא אני מקבל על עצמי להשתפר, הבנתי כבר את הרמזים". ואפילו אם אתקדם בצעד קטן כחודו של מחט, אבא הרחום יראה שקיבלתי את המסר ויפתח לי פתח כפתחו של אולם.
הקב"ה יעזור שכולנו יחד נתקרב אליו, וכבר יביא עלינו בקרוב את הטוב הנגלה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
הרב פנחס שפר, גיליון השגחה פרטית