חבורה אחת יצאה ל'נסיעה' למקומות הקדושים שבארץ הגליל. הם היו 'מניין' של עשרה אנשים יחדיו, שהתפללו בציבור בכל מקום לישועת הכלל והפרט. בדרכם חזרה נצרך אחד מבני החבורה להישאר בצפון הארץ, וכך נשארו תשעה אנשים בלבד. הנסיעה השתרכה לאיטה, פקקים ארוכים הזדנבו בדרכים, השעון נקף שעה אחר שעה, כדרכה של נסיעה בינעירונית בשעות אחר הצהריים בין כבישים עמוסים ופקוקים.
שעת השקיעה הלכה והתקרבה, והם עדיין לא התפללו מנחה. כראות החבורה שכנראה לא יגיעו למחוז חפצם בטרם תשקע החמה, נצרכו להתפלל מנחה בדרך. אולם, בהיותם רק 'תשעה' אנשים בלבד, נחסר להם יהודי נוסף 'עשירי למניין'. הנהג האדיב שהסיעם בטנדר הגדול היה אדם מסורתי, והם התחילו לדבר על לבו ולבקשו להצטרף עמהם כעשירי למניין לתפילת המנחה.
מתחילה לא הבין הנהג במה מדובר, אך לאחר כמה הסברים קצרים הואיל האיש להצטרף עמהם לתפילה, בתנאי שיביאו לו 'סידור תפילה' כי אינו יודע את התפילה בעל פה. הגישו אפוא לפניו את סידור התפילה וביקשו ממנו לעצור בתחנת דלק קרובה, שם יערכו את תפילת המנחה במניין שלם.
אך הנהג לא הבין, אם זו תפילה, הרי מתפללים בבית כנסת?! כיצד ניתן להתפלל כך באמצע תחנת דלק? – בני החבורה ניסו להסביר שמדובר רק בתפילת מנחה, ובדיעבד בהעדר בית כנסת ניתן להתפלל מנחה גם בלי בית כנסת. אבל האיש אינו מסכים בשום אופן. "אין תפילה בלי בית כנסת"! – פסק בנחרצות.
אם כך, החליטו, הבה נחפש 'בית כנסת' בקרבת מקום. הם סטו לאלתר מהכביש הראשי, נכנסו לכבישים צדדיים המובילים אל יישובים שונים שבצפון הארץ. הם נסעו ממושב אחד לשני, אך בית כנסת פתוח לא מצאו, עד שאמר להם מאן דהוא שזה עתה לאחרונה ממש נבנה בית כנסת חדש ביישוב הסמוך, ואפשר לנסות להתפלל שם. הוא הראה לפניהם את הדרך המדויקת אל אותו יישוב, והם עשו את דרכם חיש אל הקיבוץ המדובר.
בהגיעם אל פתח היישוב לא ידעו היכן ממוקם בית הכנסת החדש, הם נסעו אנה ואנה בין שבילי היישוב, ולפתע ראו אדם מבוגר המסתובב ברחוב בחיפושים, ומאחוריו בניין בית הכנסת חדש ומפואר, כולו אומר פאר והדר! כראות האיש 'טנדר' מלא יהודים חרדים עצר אותם מהרה בצד, ומשנפתחה הדלת שאל אותם בשמחה: יהודים יקרים התואילו בטובכם להצטרף לתפילה, כאן בבית הכנסת?…
"זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים כאן!" – ענו בני החבורה בצהלה.
האיש התמלא שמחה גדולה ובהתרגשות רבה סיפר לפניהם, שזה עתה לאחרונה הושלמה בניית בית כנסת מפואר זה. מאחורי הקמתו של המבנה המרשים עומד סיפור הצלתו האישי של מיודענו, תושב המקום. לאחר שלפני תקופה הוא לקה באירוע מוחי ובנסים גדולים ניצל מכל אותו מאורע, כשהרופאים מגדירים זאת כנס רפואי! והחליט לזכר הנס לבנות 'בית כנסת' נאה, להודיה להשם יתברך על הנס הגדול שעשה עמו.
"בימים אלו", אמר להם האיש וחשף בפניהם את גודל ההשגחה הפרטית שליוותה אותם במסע החיפושים הנואש בשעה האחרונה מיישוב ליישוב בשביל להתפלל במניין בבית הכנסת דווקא, "הימים הראשונים שלאחר השלמת הבניין בשלמות, יוצא אני לחפש נואשות אחר מניין לתפילת מנחה בבית הכנסת החדש! זה לא פרויקט קל בכלל, כי בכל יום אני צריך לשכנע אנשים מתושבי המושב לבוא ולהתפלל בבית הכנסת החדש, והנה נשלחתם אתם מן השמים, לחנוך את בית הכנסת בתפילת מנחה בבית הכנסת המפואר".
תיכף הפנו אותו בני החבורה אל הנהג האדיב ואמרו לו: "רואה אתה את הנהג שלנו? התודה והברכה מגיעות לו, שכן בזכות טענתו העיקשת שאין תפילה רק בבית כנסת, נכנסנו הנה בטיב ההשגחה העליונה להתפלל כאן תפילת מנחה בבית הכנסת החדש"!
סיפור נפלא זה שהובא בגיליון 'טיב הקהילה' משיחותיו ותורותיו של הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, מחזק ומעודד את הכלל ואת הפרט להקפיד על תפילה במניין ודווקא בבית כנסת, כי ביתי בית תפילה.
(המבשר)