היום נלמד: טעויות בברכה
יום רביעי ט' בניסן תשע"ז
באיזה מקרה יוצאים ידי חובה בברכת המזון וחובה להפסיק באמצע?
מי שבֵּרך ברכת המזון על מיני מזונות, יין ותמרים, במקום ברכת 'מעין שלוש', יצא ידי חובתו, כיון שכל אלו מזינים את הגוף בדומה ללחם. ואם הבחין בטעותו בטרם שסיים את ברכת 'הזן', יתקן את טעותו, וישלים את ברכת 'מעין שלוש'. ואם נזכר לאחר שחתם את ברכת 'הזן', יצא ידי חובתו ולא ימשיך לברכות הבאות. ויש שכתב שיתכן כי על מיני מזונות שהם 'פת הבאה בכיסנין' (ראה שו"ע קסח, ז), וכן אם אכל מיני מזונות כלשהם לשָׂבעה - יתכן שלא יצא ידי חובתו בברכת 'הזן'; וכיון שיש אומרים שחובת ברכת 'מעין שלוש' באכילה כדי שביעה היא מדאורייתא, יש להחמיר ולאכול מיני מזונות נוספים ולברך 'על המחיה'. [שו"ע רח, יז, משנ"ב עה-עח, שעה"צ עו; ביאורים ומוספים דרשו, 79, 82 ו־85; וראה ביה"ל ד"ה אבל, ד"ה ברכת, וד"ה אלא]
האם ניתן לברך ברכה אחרונה על כל כמוּת של יין?
מי שאכל מאכל שספק אם ברכתו האחרונה היא 'מעין שלוש', או שאכל מאכל שברכתו בודאי 'מעין שלוש' אך מסופק אם הכמוּת שאכל ממנו מחייבת ברכה אחרונה - יפטור את המאכל על ידי ברכות על מאכלים אחרים, הזהות לצדדי הספק. ואם אין לפניו מאכל שברכתו 'מעין שלוש' וזהה לצד הספק - רשאי להוסיף את צד הספק בברכת 'מעין שלוש' מסוג אחר. ולדוגמה: אם שתה כמוּת יין שספק אם היא מחייבת ברכה אחרונה, ואין ברשותו יין נוסף, יאכל עוגה ויברך 'על המחיה', ויכלול 'על הגפן' בברכתו. ואם אכל כמוּת שבודאי אינה מחייבת ברכה אחרונה ממאכל שברכתו 'מעין שלוש' - נחלקו הפוסקים אם רשאי להוסיף הזכרת מאכל זה בברכת 'מעין שלוש' מסוג אחר. [שו"ע רח, יח, משנ"ב פ ו־פב; ביאורים ומוספים דרשו, 85]
מי שטעה בתחילת ברכה על עוגה והתכוון לברך 'שהכל' - האם יצא ידי חובה?
מי שפתח בברכה על מאכל, ואמר "ברוך אתה... מלך העולם", כאשר בכוונתו לברך את הברכה הראויה למאכל זה, וטעה וסיים בברכה אחרת, וכגון שהחל לברך על מים והיה בכוונתו לסיים "שהכל נהיה בדברו", וסיים "בורא פרי הגפן" - לדעת חלק מהפוסקים, וכן דעת השולחן ערוך, יצא ידי חובה, כיון שבשעת אמירת שם ומלכות היה בכוונתו לברך כראוי, אך לדעת רוב הפוסקים לא יצא ידי חובה, וישוב ויברך, וכן הלכה. ויש אומרים שלמנהג הספרדים לא ישוב ויברך בפיו, אלא יהרהר את הברכה בלבו. ואם אירע להיפך - שהיה בכוונתו לברך ברכה שאינה ראויה למאכל זה, והבחין בטעותו וסיים את הברכה כראוי למאכל זה - יצא ידי חובה. [שו"ע רט, א, ומשנ"ב א-ד; ביאורים ומוספים דרשו, 1; וראה שעה"צ א]