סיפר אחד מגדולי המחנכים ומרביצי התורה: פעם אמר לי מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל: "מחנך טוב צריך 80 אחוז לא לראות!"
שאלתי אותו: ואם אני רואה?
ענה לי מרן זצוק"ל: "אז אל תראה".
המשכתי לשאול: ואם בכל זאת ראיתי?
ענה לי מרן זצוק"ל: "תחשוב שלא ראית!"
חזרתי ושאלתי: התלמיד רואה שראיתי, ואם אני לא אגיב אולי ילמדו מזה מדשתק משמע ניחא ליה?
מרן זצוק"ל הרצין ואמר: "אל תהיו כאלו בעלי גאווה, המחנכים צריכים להפסיק לחשוב שהם מנהלים את כל העולם, תנו להם להתמודד!"
עניתי ואמרתי: ראש הישיבה, תורה היא וללמוד אני צריך.
אז הסביר לי פנים והחל לומר: "העולם מלא חיידקים, אדם נדבק כל הזמן בהמון חיידקים, מדוע אינו נופל למשכב בכל יום עשר פעמים? כי הקב"ה ברא מערכת חיסונית בגוף והיא מתגברת על רוב המחלות, כשאין ברירה והחיידק היה חזק מדי צריך לקחת תרופה, אוי ואבוי לאדם שנזקק על כל חיידק לקחת תרופה.
"כמו במחלות הגוף, כך הם מחלות הנפש, כלומר, ההתמודדות עם היצרים הרעים. יש יצר הרע, הוא קשה מנשוא, אבל הקב"ה אינו מעמיד אדם בניסיון שאיננו יכול לעמוד בו. מתנסים, נופלים, מתמודדים ומתרוממים, וככה צומחים, רק כך ניתן לגדול ולצמוח. תפקיד ההורים והמחנכים לתת כלים, במצבים מאוד קשים לתת משענת ועצה, פעמים להעמיד במקום, אבל אלו רק תרופות או חיסונים, לפחות שמונים אחוז צריך הילד והנער להתמודד בכוחות עצמו, אחרת הוא יהיה נכה".
אמר אותו מחנך: "אני חייב להעיד שבמשך למעלה מעשרים שנות עיסוק בחינוך, אילו הייתי מתייחס לכל מה שראיתי, והייתי נותן להם את היחס המקובל, כיום רבים מתלמידי ותלמידותיי היו יושבי קרנות!
"ההתעלמות הרבה שהתעלמתי על-פי אותה הכוונה של מרן זי"ע, נותנת לי כיום עונג עצום לראות את הבעלים של אותן בנות שהם מטובי האברכים בעיר. רובם אומרים לי שמאחורי השטייגען שלהם עומדת רעייתם, ואני חושב בליבי, אילו רק היה יודע אותו אברך מה עברה רעייתו בבחרותה"…
(הרה"ג רבי גדליה הוניסברג שליט"א, מגזין במה)