היום נמשיך לעסוק בנושא: מקום תפילת העמידה
יום ראשון י"ב באדר א' תשע"ו
האם מותר להתפלל מול ציורים ותמונות?
אסור להתפלל את תפילת העמידה מול מראה, אף בעינים סגורות, כיון שבשעת הכריעות נראה כאילו המתפלל משתחווה לדמותו הנשקפת במראה; ויש להחמיר אף בזכוכית רגילה, כאשר היא משקפת את מה שמולה כעין מראה. וכן אין להתפלל מול ציורים ותמונות, כיון שהם מפריעים לכוונת התפילה, ואם אירע שמתפלל מולם יעצום את עיניו. ומסיבה זו אין לכייר את קיר בית הכנסת - בחלק שבו עשויים להביט בשעת התפילה - וכן אין להדפיס ציורים ותמונות בסידורי התפילה. ויש שכתב כי גם את שאר חלקי התפילה - כגון פסוקי דזמרה - אין להתפלל מול הדברים המפריעים לכוונת התפילה. [סעיף כג וס"ק ע-עא; ביאורים ומוספים דרשו, 77, 81 ו־82]
האם מותר לאדם להתפלל בסמוך לאביו?
לא יתפלל אדם את תפילת העמידה בטווח של ארבע אמות (1.92-2.31 מטרים, לשיטות השונות) לפני גדול הדור, רבו המובהק, או אביו - משום שיש בכך זלזול בכבודם. ולא לצידם - משום שיש בכך יוהרה, שנראה כְּמִשְׁתַּוֶה אליהם. וכן לא מאחוריהם, משלש סיבות: 1. יש בכך יוהרה, שנראה כמחשיב את עצמו לְ'שֵׁנִי' להם, 2. בשעת הכריעות יֵראה כמשתחוה להם, 3. במקרה שיסיימו את תפילתם לפניו לא יוכלו לפסוע לאחוריהם עד שיסיים, ומסיבה זו יש להתרחק עוד 'שלש פסיעות' בנוסף לארבע אמות. והמנהג להקל במקומות הקבועים בבית הכנסת, אך לכתחילה לא יקבע את מקומו מאחוריהם; ויש אומרים שראוי גם שלא לקבוע את מקומו לפניהם. [סעיף כד, ס"ק עג-פ, וביה"ל ד"ה ואף; (וראה פסקי הרי"ד ברכות כז, ב)]
כיצד יש לנהוג כשמתגלה דבר מיאוס באמצע התפילה?
כפי שלמדנו בהלכות קריאת שמע, ישנם דברי מיאוס רבים שאסור מדאורייתא לומר דברי קדושה בסמוך אליהם, בטווחים שונים; וישנם שאיסורם מדרבנן. ואם באמצע תפילת העמידה התגלה שיש במקום דבר מיאוס - יש לכסותו באופן המתיר להתפלל, או להרחיקו; ואם לא ניתן לעשות זאת, יש להתרחק עד לטווח המתיר את התפילה. ואם יש במקום אנשים נוספים שלא הבחינו בכך וממשיכים בתפילתם - אם מדובר בדבר מיאוס שאיסורו מדאורייתא, מותר, באין ברירה אחרת, להפסיק בדיבור באמצע התפילה ולהודיעם; ואם מדובר בדבר מיאוס שאיסורו מדרבנן, אסור להפסיק בדיבור כדי להודיעם. [סעיף כו-כז וס"ק פד; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 90]