בימים אלו של ספירת העומר, אנו מתאבלים על תלמידי רבי עקיבא שמתו במגיפה, כפי המסופר בגמרא (יבמות סב:): "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה".
בנובהרדוק היו עסוקים בימים אלו במסכת 'הכבוד', הקדישו את סדרי לימוד המוסר ללימוד מעמיק בלנהוג כבוד זה בזה. הגאון הצדיק רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל הידוע בכינויו "הסבא מסלבודקא", לא היה כמוהו, אי אפשר לגעת בקצה גדלותו, והוא היה גדול מאוד ב'בין אדם לחברו', מכובד שמכבד את הבריות. אוהב כל אדם ומתמסר אליו.
מסופר: פעם אחת יצא בחור מתלמידיו להשתתף בשמחת נישואין שהתמשכה עד לשעה מאוחרת בלילה. כל אותה עת ישב ה'סבא' על מדרגות הבית והמתין לאותו תלמיד, כדי לתת לו הרגשה טובה.
סיפר הגאון רבי יעקב יצחק רודרמן זצ"ל, ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור: היה זה בימי בחרותו, כאשר למד בישיבתו של הסבא. פעם תקף אותו חולי מעיים והיה צריך ללכת להתפנות בתדירות. באותם ימים היו צריכים לצאת מהבניין לשם כך, והוא, נער צעיר, היה מפחד מאוד. הסבא היה נעמד ליד החלון וצועק בקול: 'יעקב יצחק אל תפחד, אל תפחד'. והוא, לקולו המרגיע של הסבא, היה יוצא ונכנס, חוזר ושב, שוב ושוב. אהה, איזו גדלות, איזו מסירות. אוהב ומכבד את הבריות.
פעם אחת הלך הסבא לרופא. בעודו ממתין להיכנס, שמע קול בכי וזעקה מחדר הרופא. היה זה החולה שנכנס מקודם לו, שנאנק מייסוריו. הסבא, מבלי שידע מיהו החולה, נעמד על רגליו ופתח בתפילה מעומק הלב לרפואתו של החולה. איזו אהבה היתה לו לבני אדם, הלוואי ותהיה לנו מעט מכך.
סיפר הגאון רבי יצחק הוטנר זצוק"ל, שבימי לימודיו בסלבודקא, פעם אחת דיבר אליו הסבא בחריפות. היתה לכך סיבה, אך הוא קיבל זאת מאוד קשה והחליט לעזוב את סלבודקא. כאשר יצא מהישיבה, עבר דרך ביתו של הסבא. הבחינה בו הרבנית ואמרה לו: יצחק'ל, יודע אתה כמה דמעות שופך הסבא עבורך? בכל יום הוא עומד שעות ומתפלל להצלחתך. שמע רבי יצחק והבין שנאמנים פצעי אוהב, וחזר לישיבה.
אחד התלמידים שיצא בשליחותו לייסד ישיבה, אמר לו הסבא: ראה נא בני כי זקנתי, ואין בי כוח לעמוד על רגליי, שעות רבות עמדתי על רגליי בתפילה לבורא עולם להצלחת תלמידיי, עד שתש כוחי, ובגלל כך כיום אין בי כוח לעמוד על הרגליים.
הוא היה אומר: לאהבת ישראל אפשר להגיע רק על ידי תפילה ובקשה מה' יתברך. ותפילה זאת מתקבלת מיד.
זכה הסבא ושם שמים התקדש על ידו, ורבים מתלמידיו האירו את העולם. כדוגמת הרב רודרמן והרב הוטנר שכבר הזכרנו, והגאונים הנודעים רבי אהרן קוטלר, רבי יעקב קמינצקי, רבי יחזקאל סרנא ועוד ועוד.
[יהיו נא דברים אלו לעילוי נשמת אבי מורי, הרה"ג ר' נחמן ב"ר זאב קהת משה ז"ל, שהיה איש פלאי, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה].
(מתוך שיעורו של הרה"צ ר' יהודה מנדל שליט"א מלייקווד; גיליון 'השגחה פרטית')