הרב מרדכי זלמן פיקסלר הוא איש עסקים אוסטרלי, אשר היה יד ימינו ומשמשו של הגאון רבי אברהם צבי הלוי בעק זצוק"ל, רבה של מלבורן, אוסטרליה, שהלך לאחרונה לעולמו בדרך מופלאה של הכנה רבתית בפרוזדור הארוך העובר את קו התאריך, מאוסטרליה לארץ הקודש.
בשיחה ל'יתד נאמן', סיפר הרב פיקסלר את קורות השבועות האחרונים במחיצת רבו, מהרגע בו גמלה ההחלטה בלבו לעלות לארץ ישראל, לאחר שנודע לו כי ימיו ספורים, ועד הרגע בו עלתה נשמתו השמימה במעמד מרטיט כאשר בני משפחתו ותלמידיו סובבים את מטתו.
"באסרו חג של שבועות האחרון", הוא מספר, "הגענו לבדיקה שגרתית נוספת בבית החולים 'אלפרד' במלבורן, ליוויתי את הרב לחדרו של הרופא – יהודי שלצערנו אינו שומר עדיין תורה ומצוות. הרב הישיש נכנס לחדר והרופא פשט את ידיו כאות צער לצדדיו והפנה את אצבעו כלפי שמיא כאומר: רק הקב"ה יכול לעזור לך עכשיו.
"דער רב", כפי שמכנהו הרב פיקסלר, "עצם את עיניו לדקה ארוכה, הסתובב אליי ואומר לי בקול בוטח: 'אין דבר העומד בפני הרצון – תמיד רציתי לעלות לארץ ישראל'… הרב שלא דובר אנגלית ביקש ממני: 'בבקשה תשאל את הרופא אם זה אפשרי מבחינה רפואית'.
"פעלתי כרובוט ואפילו לא קלטתי את עומק כוונתו ברגע הראשון. תשובתו של הרופא החזירה אותי למציאות: 'אם הרב רוצה לטוס ולעלות לארץ ישראל, זה צריך להיות מיידי, מקסימום תוך שבועיים'.
"תרגמתי את תשובת הרופא לרב בשפת האידיש, והרב ביקש שנתייעץ גם עם רופאו האישי ד"ר ר' יונתן פינצ'ובר – יהודי חרדי מבני הקהילה שנחשב לרופא מומחה בבית החולים והרב סמך על שיקול דעתו בעניני רפואה. ד"ר פינצ'ובר הביע גם הוא את הסכמתו לנסיעה.
"סיימנו את הפגישה, והרב, כגנרל העומד בפני הקרב התחיל 'לירות' פקודות בדעה זכה וצלולה. ראשית אמר לי כי הוא רוצה להיפרד מהקהילה, אך קודם הוא מבקש שאכנס מיידית את בני משפחתו – חתנו הדיין הגאון רבי יהודה הכהן כץ שליט"א בתו ונכדיו.
"תחילה ביקש ממני הרב שאמסור להם סקירה על מצבו. בסיום דבריי פתח הרב בדברים מרגשים על רצונו העז מימים ימימה לעלות ולהשתכן בארץ ישראל, כפי שמצינו בגמרא על כמה מחז"ל שביקשו לעלות לארץ ישראל ולהסתלק שם. עין לא נותרה יבשה נוכח דבריו היוצאים מן הלב. הרב שיתף את בני משפחתו וצאצאיו בהחלטתו הסופית לעלות לארה"ק, וביקש מבתו וחתנו הרה"צ רבי ישראל חיים קאהן שליט"א, אדמו"ר מנחלת אהרן ואב"ד תולדות אהרן בבית שמש להתגורר אצלם בתקופה הראשונה.
נפרד מצאן מרעיתו
"הרב היה הראשון שהתאושש מהאווירה הטעונה שהשתררה בסלון ביתו והזדרז לצאת למנחה בבית הכנסת. 'אני רוצה לכתוב מכתב פרידה מחברי הקהילה ואעדכן אותם אישית על החלטתי', אמר. למחרת יום רביעי ט' סיוון ישב הרב כמעט כל היום וכתב את מכתבו לבני הקהילה, כשכל מילה מדודה באצבע, הגהה אחר הגהה, עד שמסר את המכתב וחתימתו מתנוססת עליה. בשעה 7 וחצי בערב נתלתה המודעה בלוח בית הכנסת והשמועה פשטה כאש בשדה קוצים בקרב כל בני הקהילה, שרעשו וגעשו מההודעה הדרמטית.
"אברכים לצד זקני הקהילה, ילדים ובחורים המו סביב לוח המודעות ועיניהם ממאנות להאמין. שלושים שנה היה להם הגרא"צ בעק כאב רחמן וכרועה נאמן, רב הקהילה המאחד את כל גווניה של יהדות 'ארץ הזהב', ראש הישיבה האהוב של בחורי מלבורן והסב הישיש שדירבן ועודד בחיוך את צעירי הצאן ב'אבות ובנים'.
"הרב שביקש להיפרד אישית מכל אחד ואחד, פתח את דלת ביתו מדי יום בין השעה חמש לשבע וחצי בערב. משפחות על נשיהן וטפיהן נכנסו בזו אחר זו וניצלו את המעמד, מי בבקשת ברכה ומי בבקשת מחילה. דמעות צער ורגש התערבבו להן באותן ימי פרידה בעירבוביא. והרגשות ההומים ברחובות מלבורן השפיעו על כל בני הקהילה. תפילות השבת שנערכו במספר מנינים ובבתי כנסת שונים התאחדו בשבתות האחרונות למנין אחד גדול, כאשר כל אחד רצה להספיק לשהות במחיצתו של רבנו האהוב.
"במוצאי שבת, לאחר שבת מרוממת ומאוחדת בהשתתפות כל בני קהילת מלבורן היהודית, נערך 'מלווה מלכה' רבתי, שם בסיום המעמד בירך שוב כל אחד ואחד באופן אישי ומסר בקבוק יין עם חתימה וברכתו עליו. למחרת ביום ראשון נערכה עצרת תפילה והתעוררות לנשות מלבורן. כל מבואות בית הכנסת התמלאו בנשים צדקניות, כשבסיום העצרת נשא הרב דברי ברכה היוצאים מן הלב".
למחרת ביום שני – פרשת בהעלותך, הגיע יום הפרידה. המוני בני הקהילה אנשים נשים וטף נהרו אל שדה התעופה הבינלאומי במלבורן שבאוסטרליה, ללוות את רבם הנערץ הגאון רבי אברהם צבי הלוי בעק, גאב"ד 'עדת ישראל', בדרכו לעלות ולהשתקע בישראל.
קודם לכן בתפילת שחרית עם תלמידי הישיבה, הפתיעו אותו הבחורים עמם התפלל מדי בוקר תפילת שחרית וקנו לו את עליית 'לוי' במכרז פתוח של לימוד דפי גמרא. הסך הכולל של הדפים אותם התחייבו הבחורים ללמוד בסיומו של מעמד המכירה, עמד על 500 דפי גמרא. משם פנה הגאב"ד כשספר התורה שלו עמו, לעבר המטוס בדרכו לארץ ישראל.
מיתת נשיקה בארץ הקודש
הטיסה יצאה לדרכה, מספר הרב פיקסלר. המראנו מאוסטרליה בדרכנו להונג קונג. בדרך חש הרב ברע, ועם הנחיתה הובהל לבית החולים, שם התאושש, ולאחר 18 שעות המתנה המשיך בדרכו לארץ ישראל.
"נחתנו ביום רביעי כ"ג סיון בנמל התעופה בישראל, משם המשכנו לבית חתנו בבית שמש. למחרת היתה אמורה להיערך קבלת פנים, אך בשל חולשתו של רבנו בוטל המעמד. לאור ההתפתחויות ביקש ד"ר פינצ'ובר שאעדכן את כל ילדיו כי הוא ממליץ להם להגיע ולהיות קרובים אל אביהם בימים אלו, ואכן כולם הצליחו להגיע עד ערב שבת לישראל. בשבת פר' בהעלותך התחזק הרב וחש יותר בטוב, אך לאחר מכן במשך השבוע שוב נחלש. בשבת ראינו שעשה מאמצים אדירים לצאת לתפילות, וביום ראשון שוב נפל למשכב".
למחרת ביום שני בשעה 3:28 החזיר הגרא"צ בעק זצ"ל את נשמתו ליוצרה כאשר סביב מיטתו כארבעה מנינים של בני משפחתו, תלמידיו ומעריציו. "נשמתו הטהורה יצאה ב'אחד' ממש, במיתת נשיקה כגדולי הצדיקים, בלי צער בגוף ובלי טלטולים וזעזועים", מסכם בכאב הרב פיקסלר את מסכת חייו של מי שהיה רבו המובהק ורבם של יהודי מלבורן, שנשארו כצאן ללא רואה וממאנים להנחם.
(מתוך 'יתד השבוע' ט' תמוז תשע"ח)