יום שני כ"ט באייר תשע"ח
האם מותר להרים ילד על הידים כאשר הוא מחזיק מוקצה בידו?
אסור לאדם לשאת בידיו בשבת (אף בבית, שאין בו איסור 'הוצאה') ילד המחזיק חפץ מוקצה בידו, משום שמטלטל בכך את המוקצה; ואין זה טלטול 'מן הצד' המותר בשבת, מפני שעושה זאת לצורך חפץ המוקצה עצמו, דהיינו שהילד ישתעשע בחפץ; או משום שזוהי דרך טלטול רגילה של חפץ, ואין זה נחשב לשינוי בצורת הטלטול כשאר טלטול מן הצד.
ומותר לנער את ידו של הילד כדי שחפץ המוקצה יפול ממנה, על מנת שיהיה מותר לשאת את הילד, כיון שניעור זה הוא טלטול מן הצד הנעשה לצורך דבר המותר בשבת.
אולם, אם כאשר ינערו את המוקצה הילד יבכה, ומאידך, הוא חפץ מאד שישאוהו על הידים, במידה כזו שקיים חשש כלשהו לבריאותו אם לא יעשו כן – מפני צערו של הילד הקלו חכמינו ז"ל בטלטול זה, שאינו טלטול גמור בידים, והתירו לשאתו עם המוקצה שבידו. ואם החפץ נפל מידי הילד, והוא עדיין חפץ להחזיק בו – ניתן להורידו ארצה על מנת שירים את המוקצה, וישובו וירימו את הילד.
[שו"ע שט, א, ומשנ"ב א-ד; ביאורים ומוספים דרשו, 3; וראה שם, 4]
באיזה מקרה אסור ללכת עם ילד יד ביד בשבת?
האמוּר לעיל, הוא רק בילד המחזיק בידו חפץ מוקצה שאינו בעל ערך. אולם, ילד המחזיק בידו חפץ מוקצה בעל ערך, כגון שטר כסף או משחק אלקטרוני יקר – לא הקלו חכמינו ז"ל לשאתו אף במקרה שקיים חשש לבריאותו אם לא יעשו כן; וזאת משום שחששו חכמים שהילד ישליך את החפץ מידיו, והגדול ההולך עם הילד יחוס על המוקצה וירימהו, ויכשל באיסור מוקצה.
ויש מהראשונים שסוברים שילד המחזיק בידו חפץ מוקצה בעל ערך – אסור אף לאחוז בידו וללכת עמו, אף ללא נשיאת הילד על הידים, כיון שגם באופן זה קיים חשש שהילד ישליך מידיו את המוקצה, והגדול ההולך עם הילד ירימהו ויכשל באיסור מוקצה; ויש חולקים. ואם הילד חפץ מאוד ללכת כשידו נתונה ביד אביו, עד כדי שיש חשש מסויים לבריאותו אם האב לא יעשה כן – יש שמקלים בדבר.
וכמובן, כל האמור בענין טלטול מוקצה בידי הילד, הוא בילד שלא הגיע לגיל 'חינוך', שאם לא כן – אף הילד עצמו אינו רשאי להחזיק את המוקצה בידו, ואביו מחויב למונעו מכך.
[שו"כ שט, א, וביה"ל ד"ה ויש; ביאורים ומוספים דרשו, 2]
האם צריך להסיר חפצי מוקצה מדלת המקרר לפני שבת?
חפץ שמותר לטלטלו בשבת, שהניחו עליו – לפני שבת – חפץ של מוקצה, על דעת שיהיה מונח שם במשך השבת – נעשה בכך 'בסיס לדבר האסור', ואסור לטלטלו אף במקרה שהמוקצה נפל מעליו. ואם הניחו על הבסיס גם חפץ של היתר, החשוב יותר מחפץ המוקצה – מותר הבסיס בטלטול.
אולם, כאשר מטלטל בשבת את הבסיס, לא יטלטלו יחד עם המוקצה, אלא ינער תחילה את המוקצה מעליו על ידי הטיית הבסיס הצידה, וכדומה. ואם חושש שהמוקצה יפול למקום שצריך להשתמש בו, או שמונח על הבסיס גם חפץ העלול ליפול בעת ניעור הבסיס ולהנזק – מותר לטלטל את הבסיס יחד עם המוקצה שעליו למקום אחר, כיון שזהו טלטול 'מן הצד'.
ובמקרה שיודע שיצטרך להשתמש בשבת בבסיס כזה – יש שהורה כי אינו צריך לסלק את המוקצה מעליו לפני שבת על מנת למנוע טלטול מן הצד בשבת; ואף באופן שמדובר בבסיס שלא ניתן להטותו ולנער מעליו את המוקצה לפני טלטול הבסיס, וכגון דלת של מקרר שיש בה מאכל בלתי מבושל. ויש שהחמיר בדבר.
[שו"ע שט, ב-ג, ומשנ"ב ח, ט, י ו־יב; ביאורים ומוספים דרשו, 8]